טיירון "מאגסי" בוגס ייזכר לנצח כשחקן הנמוך ביותר ששיחק ב-NBA, פרט טריוויה שעושה לו עוול בכל מה שקשור למורשת הספורטיבית שלו. הגובה שלו (1.60 מ') היווה על פניו משוכה כמעט בלתי עבירה, אבל ברגע שדרך על הפרקט הציג לב ענק, מנהיגות ונחישות, תכונות שהפכו אותו לכוכב עוד בימי התיכון.
הילדות שלו בבולטימור הייתה קשה. אביו לא היה בסביבה ובילה בעיקר בכלא, השכונה בה גדל הייתה מלאה בפשע ועסקאות סמים בפינות רחוב היו דבר שבשגרה. בגיל 5 אפילו נפגע מכדור תועה שנורה לעברו בשוגג. את הכינוי מאגסי, אותו שנא בהתחלה, קיבל מאחד הנערים בשכונה שטען כי הוא מזכיר לו דמות מצוירת עם אותו השם.
כמו אצל שחקנים רבים אז והיום, הכדורסל היה המפלט של בוגס. בקבוצת התיכון שלו, שהייתה מדורגת ראשונה בארה"ב ומאזנה עמד על 0:60 בשנתיים האחרונות שלו שם, שיחקו לצידו שלושה שחקנים שגם הגיעו בסופו של דבר לליגה הטובה בעולם: רג'י לואיס, רג'י וויליאמס ודייויד ווינגייט. ב-ESPN אף הפיקו דוקומנטרי במסגרת סדרת "30 על 30" שנקרא "Baltimore Boys", שמגולל את סיפורה של קבוצת התיכון האגדית.
"לשחק עם מאגסי היה מדהים"
במכללות העביר ארבע שנים מוצלחות בווייק פורסט, שממנה הגיעו מאוחר יותר גם טים דאנקן וכריס פול. שנה לפני סיום התקופה שלו שם, היה חלק מהסגל של נבחרת ארה"ב שזכתה בזהב באליפות העולם 1986. אגב, ישראל של צביקה שרף, מיקי ברקוביץ' ודורון ג'מצ'י סיימה שביעית ומעולם לא השתתפה יותר בטורניר, ה-MVP היה דראזן פטרוביץ' ומלך הסלים היה ניקו גאליס.
בסיום שנתו האחרונה במכללות בוגס זכה בפרס "פרנסס פומרוי נייסמית'", כלתו של ממציא הכדורסל ג'יימס נייסמית', שמוענק כל שנה לשחקן הנמוך הטוב ביותר (1.83 ומטה). באותו פרס זכו לאחר מכן גם טים הארדוויי, נייט רובינסון ואפילו די בראון (זוכרים?), שבילה זמן קצר במכבי תל אביב. בוגס נבחר במקום ה-12 על-ידי וושינגטון בולטס בדראפט 1987, לצד חברו לנבחרת ארה"ב דייויד רובינסון, סקוטי פיפן ורג'י מילר.
שנת הרוקי שלו לא הייתה פשוטה, ועיקר תשומת הלב תפס שיתוף הפעולה שלו עם מאנוט בול (2.31 מ') ו-71 הסנטימטרים שהפרידו ביניהם. השניים כיכבו בשלושה שערי מגזינים והתמונות שלהם יחד הפכו לאייקוניות, אבל זה לא החזיק יותר מדי זמן. אחת הקבוצות החדשות שהצטרפו לליגה כחלק מההתרחבות, שארלוט הורנטס, בחרה את בוגס בדראפט מיוחד והפכה אותו לרכז הפותח.
עם ההצטרפות של לארי ג'ונסון ואלונזו מורנינג, ההורנטס הפכו לאחת הקבוצות הפופולריות בליגה. "לשחק עם מאגסי היה מדהים", אמר רכז העבר רקס צ'פמן ששיחק איתו בין 1988 ל-1992. "שיתפתי פעולה גם עם רכזים כמו סקוט סקיילס, קווין ג'ונסון, סטיב נאש וג'ייסון קיד, ואני יכול לומר בביטחון מוחלט שאף אחד מהם לא טוב יותר ממאגסי. נכון, הוא קטן, אבל הוא הכי מהיר בעולם מחוף לחוף ואפילו יותר עם הכדור בידיים. איזה מנהיג, לשחק לצידו זו אחת החוויות הגדולות בחיי".
עד היום בוגס הוא מלך האסיסטים והחטיפות של המועדון, כאשר קמבה ווקר נישל אותו בעונה שעברה מהפסגה במספר הדקות. למרות ההישגים והמחמאות, מעולם לא נחשב לכוכב וב-2016 היה מועמד להיכנס להיכל התהילה, אך בסופו של דבר לא נבחר. ארל קורטון, עוד שחקן ששיתף איתו פעולה, אמר: "היה לי את ההזדמנות לשחק לצד דוקטור ג'יי, מייקל ג'ורדן, מוזס מלון ואייזיאה תומאס, כולם אנשים נהדרים. אני לא יכול לחכות לרגע שבו ייבחר להיכל התהילה, מעולם לא היה מישהו כמו מאגסי בוגס, ההישגים שלו מדהימים, הוא דוגמה".
אלוהי הכדורסל אמר את דברו
בוגס עצמו ניסה להסביר את סוד הקסם: "ידעתי מה אני מביא לשולחן. רק רציתי לשחק את המשחק שלי ולדבוק בתכנית של המאמן. תמיד הרגשתי שאני שייך, לא משנה מה הגובה שלי. הייתי צריך להתאמץ בכל יום כדי לקבל כבוד מחבריי לקבוצה, אבל גם לקבל את הכבוד מיריביי".
בפלייאוף 1995 בוגס לא בדיוק קיבל כבוד ממייקל ג'ורדן. לקראת סיום המשחק החמישי והמכריע בסיבוב הראשון, ג'ורדן צעק לו "תזרוק את הכדור, גמד מ****ן". בוגס החטיא והבולס ניצחו לבסוף ועלו שלב. בוגס הודה בפני עוזר המאמן של ההורנטס באותה תקופה, ג'וני באך, שההערה הרסה לו את הקריירה. בעונה הבאה שיחק רק שישה משחקים בשל פציעה וירד במספרים עד שעבר לבסוף לגולדן סטייט.
(בוגס ב"ספייס ג'אם")
עם קשר או בלי לסיפור על ג'ורדן, ב-1996 בוגס השתתף בסרט המצליח "ספייס ג'אם", הופיע גם בקומדיה הלא מוערכת מספיק של וופי גולדברג על הניקס ("אדי"), והשתתף בסאטרדיי נייט לייב וב"תרגיע" של לארי דייויד. "מעולם לא חשבתי שדבר כזה יכול לקרות לי", סיפר בוגס על הקריירה השנייה שפיתח. "זה מסר לשחקנים אחרים: בכל פעם שעולים למגרש, צריך לעשות את המיטב כי אי אפשר לדעת לאן זה יוביל".
ב-2005, חמש שנים לאחר שפרש, החל לאמן את שארלוט סטינג מה-WNBA (ועדיין היה נמוך מכל השחקניות בקבוצה). לאחר שנתיים הקבוצה התפרקה ובוגס המשיך הלאה.
את הקריירה שלו ב-NBA סיכם בצניעות האופיינית שלו. "אני רק גאה שהצלחתי לשחק כפי ששיחקתי ומול הטובים ביותר. הצלחתי להתחרות נגדם שווה בשווה וגם נחלתי הצלחה. זה משהו שהתענגתי עליו בכל פעם שעליתי לפרקט", אמר בוגס שגם חסם 39 פעמים בקריירה - אחת מהן אפילו על פטריק יואינג (2.13 מ'). בהחלט איש ענק.
