בתחרות שהתקיימה בחודש שעבר במיאמי, שקארי ריצ'ארדסון (21) שעטה לכיוון גבולות חדשים. ולא רק עבורה. ריצ'ארדסון התמודדה למעשה מול עצמה וגם מול השעון. לקראת הסיום, כשחשה שהיא נמצאת בכושר שיא, הורידה הילוך ו"הסתפקה" בתוצאה השישית בהיסטוריה ב-100 מטר לנשים, 10.72 שניות. היא הורידה הילוך כי הייתה זו רק אחת משתי משימות באותו יום.
מזכיר ריצה של מישהו? בוודאי. תחשבו על הריצה של הבחור הוא, שנה מבוגר ממנה באותה עת, אוסיין בולט בגמר האולימפי הראשון שלו בבייג'ינג. הג'מייקני קבע בסיומת בהילוך שלישי יחסית ליכולותיו 9.69 שניות בדרך להיות האדם הראשון שרץ 100 מטר בפחות מ-9.70 שניות. בדיוק שנה אחר-כך, באליפות העולם בברלין 2009, העדיף פיניש מושלם. זה נגמר ב-9.58 שניות, מהגדולים בהישגיו של אתלט בן-אנוש. התחרות בפלורידה דמתה במהלכה לריצה בבייג'ינג של מלך האתלטיקה העולמית.
ימים יגידו עד להיכן היא תגיע בקריירה שלה, אבל בכל הקשור לסיכויים המקצועיים ריצ'ארדסון בהחלט יכולה להיות המלכה החדשה בריצה ל-100 מטר. בוודאי להיות האישה שתחזיר לראש הפודיום את דגל הפסים והכוכבים לראשונה אחרי 25 שנה. רבע יובל מאז גייל דיברס קטנת הקומה, אבל הגדולה ביכולתה, עשתה זאת.
"אני נלהבת לדעת מה הגבולות שלי אם הצלחתי לעשות תוצאה כזו בסיומת איטית", אמרה ריצ'ארדסון. רק שאלה אחת הייתה שם: אם את בכושר כזה, מדוע ההאטה? הכתבים האמריקאים, המצפים שתסיר את הכתר מאיליין תומפסון ושלי-אן פרייז'ר-פרייס הג'מייקניות, הניחו לה. ובכל זאת, היא עדיין צריכה לעבור את המכשול האחרון במבחנים האמריקאים הקשוחים לאולימפיאדה.
(אפילו האטה לקראת הסיום. ה-10.72 המדהים של ריצ'רדסון)
שני שיאי עולם, תוך שעה
התחרות בפלורידה לא הייתה הפריצה הראשונה שלה לצמרת הספרינטריות בעולם. שנתיים קודם לכן, ב-2019, שקארי, אז רק בת 19, זינקה מהאדנים באליפות המכללות של ארה"ב, באוסטין טקסס כשבכרטיס הביקור שלה רשום שיא אישי של 10.99 שניות. לא משהו שיכול להוציא אוהד אתלטיקה מצוי משלוותו. אלא שריצ'ארדסון, עם קעקוע הדרקון על הכתף, גמרה את הסיפור ב-10.75 שניות.
שני פרטים בלטו בתוצאה הזו. קודם כל, היא שברה שיא עולם עד גיל 20 שהחזיק מעמד 42 שנים ומחקה ממפת השיאים את קודמתה המזרח גרמנית, מרלס גר (אלסנר) מהתקופה של טרם נפילת חומת ברלין והשלכותיה. הדבר השני שבלט, איך לא, היה השיפור הלא יאמן של 24 מאיות לשיאה האישי ו-13 מאיות לשיאה של המזרח גרמנית, שנקבע כאשר בדיקות הסמים רק היו בתחילתן ולא מוקפדות כבתקופה הזו.
אם זה לא הספיק, שקארי זינקה 45 דקות אחר-כך ל-200 מטר. עייפות? גם כאן קבעה שוב שיא עולם עד גיל 20. הפעם ניפצה שיא "רק" בן 39 שנים, שתי מאיות מהר יותר מהתוצאה שהייתה שייכת לנטליה בוצ'ינה מברית המועצות. ועדיין, לא ברור מדוע עד כה מופיעות התוצאות באתר ההתאחדות הבינלאומית כ"מחכות לאישור" למרות שחלפו כבר שנתיים.
בנוסף, היא הפכה לאישה השנייה שיורדת מ-10.80 שניות ב-100 מטר ו-22.20 שניות ב-200 מטר. ביום תחרויות אחד. תוך שעה. רק מרלין אוטי הנפלאה מג'מייקה עשתה זאת לפניה.
(מהירות מסחררת. ריצ'רדסון עם שיא העולם עד גיל 20)
חיפשה את האור בקצה המנהרה
סיפור החיים שלה, ומדובר בבחורה בת 21 בלבד, יכול למלא ספר מרתק. אימה, שהייתה אתלטית צעירה מוכשרת, ילדה אותה כשהייתה בת 14, אך נטשה והשאירה אותה לגדול אצל סבתה בדאלאס. מה שמיקד את מבטה בגיל הזה, 8, היו מדליות שבהן האם זכתה ונותרו בבית. "פשוט רציתי את המדליות", ריצ'רדסון סיפרה ויחלה שתצבור בבגרותה אוסף משלה. כיוון מחשבה של ילדה בת 8.
היו אלה ימים קשים. הרבה כעס על נטישת האם שהכניסה אותה למצוקה נפשית. בתיכון כבר ביקרה אצל מטפל, כלומר פסיכיאטר, שניסה לתת לה ארגז כלים כדי להתמודד עם השבר בנפשה. זה לא ממש הלך, כי ברגעים החשוכים היא ניסתה להתאבד וניצלה. באותה תקופה היא לא ראתה אור שמחכה לה בקצה המנהרה.
ובכל זאת, מה שהצליח לשמור עבורה את השפיות היה כישרון הריצה הבולט שלה. היא נרשמה לאוניברסיטה של לואיזיאנה. מאמן האוניברסיטה אלן שייבר היה מאושר מהסטודנטית החדשה שלו. "היא נוחה מאוד לאימן ובעלת ביטחון רב, ויש לה דברים שאי אפשר לקבל רק מאימונים", אמר שייבר. האצנית הצעירה מצידה שיחקה סוג של מוחמד עלי קטנה בהצהרותיה. "היזהרו, אני באה. תהיו בטוחים שעוד תשמעו על שקארי ריצ'ארדסון", הצהירה בראיונות איתה.
למרות שלפעמים היא מתונה בשיח שלה ("ממש הופתעתי כשקבעתי 10.72", אמרה למשל). מצד שני, גם אם לא דיברה מפורשות על כך ועוד תהיה לה הזדמנות לומר, יש בה משהו מהאופי של בולט וגם של שיאנית ה-100 וה-200 מטר המנוחה פלורנס גריפית-ג'וינר. ההשוואה לבולט היא עצם התנהגותה בריצה. פעמיים הייתה יכולה לטפס במעלה הדירוג ברשימת הגדולות, אבל ויתרה כשהפסיקה ללחוץ על דוושת הגז לקראת הפיניש. זה קרה באוסטין ובמיאמי. עכשיו, אחרי הריצה במיאמי, שאותו סיימה בקצב שהשאיר לה מרחב לשיפור בעתיד, ריצ'רדסון מפגרת בטבלת הגדולות בהיסטוריה ב-100 מ', המגדיר את "האישה המהירה בהיסטוריה", אחרי חמש ענקיות בלבד. פלו-ג'ו, כרמליטה ג'טר, מריון ג'ונס שהורחקה מאתלטיקה לצמיתות, פרייז'ר-פרייס ותומפסון. ירידה אפשרית במבחנים מה-10.70 שניות אמורה לקדם אותה בשניים-שלושה שלבים. "המטרה שלי היא לעשות היסטוריה ולהיכנס להיסטוריה", היא טענה לאחרונה.
מבולט למדה מנהגים שלפני ריצה ואחריה, עם מקצה חידושים משלה. ההקבלה לג'וינר מגיעה בעיקר בקטע ההתנהגותי. שינוי צבע השיער הוא מהסממנים הבולטים שלה. כשהיא זקוקה למצב רוח דומיננטי היא צובעת באדום, צבע שחור לעומת זאת, מרגיע אותה. "שיער בלונדיני זה רק כאשר אני חוזרת הביתה לטקסס או כשאני רחוקה ורוצה להרגיש בבית", היא מספרת.
צבע השיער משתנה לפי ההתנהגות ומצב הרוח
מאחר וביטחונה עצום כאמור, היא כבר לא פוסלת אפשרות של שבירת השיאים הבלתי שבירים לכאורה של גריפית-ג'וינר. 10.49 שניות ב-100 מטר ו-21.34 שניות ב-200 מטר. "לא אכנס לתסכולים אם לא אשבור את השיאים שלה. אני צעירה מאוד ובכל תחרות ארצה להיות טובה יותר בהשוואה לתחרות הקודמת", היא טוענת. "כל הקריירה עוד לפני, אני רק בת 21. אם אשתפר ועוד פעם אשתפר, אז הכול אפשרי".
המאמן וסימני השאלה
ובכל זאת, ישנה כוכבית בעניינה. זהות מאמנה דניס מיצ'ל, שזכה בארד בריצת 100 מטר בברצלונה 1992 וזהב בריצת השליחים ב-1998. כשמיצ'ל היה בן 35, לקראת סוף הקריירה כאצן פעיל, הוא פנה למאמן טרבור גרהאם, כדי שישפר את ביצועיו. במהלך התקופה עם גרהאם מיצ'ל נכשל בבדיקה למציאת חומרים אסורים, אחד מ-12 אתלטים של גרהאם. אפילו אשתו של מיצ'ל, דאמו צ'רי-מיצל נתפסה. שניהם הורחקו לשנתיים. הוא טען שנדרש לקחת את החומרים עבור העלאת רמת הטסטוסטרון לצורך קיום יחסי מין עם אשתו. בתחילה ההתאחדות האמריקאית החליטה שלא להעמידו לדין, אך רשות הסמים ערערה וגרמה להרחקת הזוג.
כשמיצ'ל הפך להיות מאמן, אשתו דמו הייתה בצוות האימון שלו. הוא לא אימן אתלט גדול עד 2012 כשצומת הדרכים איחדה אותו עם ג'סטין גטלין, שבדיוק חזר להתחרות אחרי הרחקה של ארבע שנים בגלל שני מקרים של סימום. גטלין, שריצה את ההרחקה, הבטיח שלא ייגע עוד בסמים ושלא ירמו אותו יותר, כך טען.
במהלך 2017 ערך ה"דיילי טלגרף" הבריטי תחקיר. הוא שלח שני כתבים שהתחזו למאמנים וביקשו מסוכנו של מיצ'ל, רוברט ואגנר, חומרים שיעזרו לאתלטים. השניים שילמו 250 אלף דולר עבור הורמון גדילה. רשות הסמים פעלה בעניין והפרשת הועלתה במשפט "באלקו" המפורסם שבמהלכו נידונה מריון ג'ונס לחצי שנת מאסר.
אתלטים התבטאו נגד מינויו של מיצ'ל למאמן נבחרת השליחים של ארה"ב. כתוצאה מכך, המינוי בוטל, אך ב-2014 מיצ'ל קיבל נבחרת שליחים אחרת. אלא שהתפקיד הבולט ביותר של מיצ'ל נלקח ממנו: גטלין, שהשתדל להתרחק, פיטר את מיצ'ל.
לפני שנתיים, ריצ'ארדסון מינתה את מיצ'ל למאמנה. מאז, לא נשמעה טענה כלשהי, אבל העבר המפוקפק תמיד נמצא ברקע, בטח כשמדובר באצנית הצעירה המוכשרת בעולם.
צריך לציין כי בעניינה מדובר לא רק על תוצאות במסלול, אלא בהשקעה כספית ויוקרתית נכבדה של חברת נייקי, שהחתימה אותה על חוזה לא קטן. אם וכאשר תתקיים הקיץ אולימפיאדה בטוקיו, סביר להניח ששקארי ריצ'ארדסון תהיה מהדמויות המסקרנות על המסלול.
תודה ליורם אהרוני, מומחה ספורט מהמכללה האקדמית וינגייט, שסייע בהכנת הכתבה.
