בכל שבוע נחצה עוד קו אדום באלימות המשתוללת כלפי השופטים בליגת העל. בכל שבוע אנחנו מתקרבים עוד קצת לפגיעה פיזית בשופטים. בסוף השבוע פירסם השופט לירן ליאני פוסט על האיומים שהוא סופג מאוהדים. לא ממש ברור מה הם רוצים ממנו, האם הוא זה שפתח בתגרה בדרבי החיפאי? הוא זה שגרם לשתי הקבוצות להפוך את סמי עופר לזירת WWE? הוא הרביץ לשחקנים בירידה לחדר ההלבשה?
האיומים על ליאני הם המשך ישיר למסע ההשפלות ודה לגיטימציה שעוברים שופטי ליגת העל העונה. כמו התקרית בין שניר לוי לברק אברמוב ובני יהודה, העליהום על אותו לוי מקריית שמונה, ההודעות ההזויות ששלחה סכנין לתקשורת בגנות השופט עידן לייבה ועוד. אם הייתי שופט, הייתי שוקל ברצינות לפרוש לפני שיקרה לי משהו רע מאוד.
עד לשעה זו לא ראיתי גינוי כלשהו להודעות שקיבל ליאני, בני יהודה קיבלה עונש מגוחך על התקרית עם שניר לוי, והדברים שטענה בני סכנין על לייבה עברו מתחת לרדאר. במקום לבעוט בכדור, הופכים את השופטים לשק החבטות. עכשיו גם מפקירים אותם להמון הזועם. זה ייגמר לא טוב.
הרי רק לפני שבוע נעצרו אוהדים שאיימו על עומר אצילי ומשפחתו, והוגש כתב אישום נגד אדם שניסה להוציא דבר במרמה מהוריו של דור מיכה. יש במדינה שלנו אוהדי כדורגל שלא בוחלים באמצעים, שרק מחכים לתירוץ כדי לפגוע במישהו, והשופטים הם המטרה הכי קלה שיש. אין להם לובי בתקשורת, הם חוטפים מכל מקום ואף אחד לא באמת מחבב אותם. האיומים כלפי ליאני ירדו כבר מהכותרות, כי איומים על שופטים הם הנורמה החדשה. זה מאוד מסוכן, אסור להתאחדות לכדורגל, מינהלת הליגה ואיגוד השופטים לעמוד מנגד.
ליגת התיקו
בני סכנין באה לאשדוד כשהיא חייבת נקודות, אבל החליטה שמספיקה לה נקודה. הפועל כפר סבא תפסה את מכבי תל אביב עייפה, ורצתה 0:0. אצלנו בליגת העל הצניעות שולטת, כולם מסתפקים בשאריות. לא רוצים להרים את הראש חלילה, שלא יאשימו אותם בשחצנות.
הגענו לשלב הזה של העונה בו נראה שחוץ משתיים-שלוש קבוצות אף אחת לא באמת רוצה לנצח. אולי הן לא רוצות לבזבז את כל הקארמה עכשיו, אלא לגרד את הניצחונות הללו בפלייאוף התחתון. הבעיה היא שיש צופים בבית שצריכים לצפות בזה. הם מאוד סובלים. אבל כאמור, למאמנים ולשחקנים זה לא ממש משנה. אצלנו ההנאה היא במקום האחרון. נולדנו לסבול מכדורגל.
