פרנצ'סקו טוטי, מי גדול יותר ברומא, אתה או האפיפיור?
"האפיפיור. פרנציסקוס".
זו התשובה הצנועה של אלוף העולם לשעבר, שנחשב בעיני רבים לגדול שחקני המועדון מהבירה. אפילו דייגו מראדונה כינה אותו "החלוץ הטוב ביותר שראיתי", ובאצטדיון האולימפיקו עדיין תלוי השלט "ביום השמיני ברא אלוהים את פרנצ'סקו טוטי".
איך מתמודד בן אנוש עם משפטים כאלה, ועוד ברומא המפורסמת שמציגה לראווה פסלי גיבורים מיתולוגיים כמעט בכל פינה? "מצד אחד, זה מביא לי גאווה וגם כוח", אומר טוטי בן ה־44 בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet. "זו הכרה במה שהשגתי ב-25 שנות קריירה, אבל מבחינתי חשוב שאנשים מזהים אותי מעבר לכדורגלן כבחור פשוט, צנוע וזמין".
הוא הגיע לארץ במסגרת פעילות של "היינקן" - נותנת החסות הרשמית בליגת האלופות – והטלפון שלו לא מפסיק לקבל הודעות, גם מאוהדים. "אחרי תקופה כל כך ממושכת ביחד, ברומא יהיה קשה להם לשכוח אותי", אומר טוטי בחיוך. "כמו שאמרתי, אלו לא היו יחסים רגילים בין כדורגלן לאוהדים. הפכנו ממש למשפחה".
בין אגדות הכדורגל, אתה מהבודדים שבחרו בנאמנות למועדון אחד. 25 שנה עם החולצה של רומא. זו לא טעות בעידן שבו הכסף מדבר? בדיעבד היית נוהג אחרת?
"אני חושב שהייתי עושה אותו הדבר. הגירויים באמת שונים היום, אבל בכל מקרה הלכתי עם הלב שלי".
נניח שהבן שלך כריסטיאן, שמשחק בנערים של רומא, היה מקבל הצעה שאתה עצמך פסלת מריאל מדריד. מה היית אומר לו?
"אגיד לו כמובן את דעתי, אבל זו תהיה החלטה שלו. הלוואי שיעשה עשירית ממה שאני עשיתי. אני אתמוך כמובן בכל החלטה".
בעבר דווקא דיברת על חרטה אחת בקריירה - שסירבת להצעה של ריאל מדריד ב־2003.
"כמובן, להגיד לא לריאל מדריד זה לא כמו לכל קבוצה אחרת. היה לי קשה עם זה, אבל הייתי בר מזל להתחיל ולסיים את הקריירה בקבוצה שתמיד אהדתי".
"השחקנים היום פחות יצירתיים"
בניגוד ל"חתונה הקתולית" עם רומא כשחקן, השידוך למועדון כמנהל לא החזיק מעמד. טוטי תלה את הנעליים ב־2017 והפך לדירקטור ברומא, אך התפטר כעבור שנתיים. "בוא נאמר שלא הייתה לי אפשרות להתבטא ברמה הניהולית", הוא מסביר. "היו לי הרבה ציפיות, המתנתי בסבלנות שדברים ישתנו, אבל בסוף קיבלתי את ההחלטה שמעולם לא חשבתי שאקבל".
דיברת אז על תחושה של בגידה.
"בהחלט הייתי מאוכזב, כי נתתי את כל מה שאני יכול למען המועדון ושם לא באמת רצו שאהיה חלק מהניהול שלו".
מצד שני, כשההחלטות נעשות משיקולים מקצועיים ולא אמוציונליים, יש תוצאות. הדוגמה המובהקת האחרונה היא פרנק למפארד, סמל בצ'לסי שפוטר בדצמבר. תומאס טוכל החליף אותו והוביל את צ'לסי לזכייה בצ'מפיונס. גם ליובנטוס לא הייתה הצלחה, בלשון המעטה, עם אנדראה פירלו.
"רגשות הם חלק מהמשחק, ובטוח שהייתה להם משמעות עבור טוכל, אחרי שפריז סן־ז'רמן ויתרה עליו. מבחינתי, כאוהד רומא, תמיד הרגשתי שאני עושה מה שהכי טוב למועדון".
בך יש באמת משהו ייחודי. גם אוהדי קבוצות אחרות שמגיעים לרומא קונים את החולצה שלך.
"בוא נאמר שיש באיטליה מספר שחקנים שהם שונים מאחרים. טוטי, דל פיירו, באג'יו - שמות שמאחדים מדינה שלמה, ולא משנה אם אתה אוהד רומא או פיורנטינה. אלו שחקנים שהאוהדים מזהים כאגדות".
אפרופו אגדות, למה כריסטיאנו רונאלדו לא מצליח ביובנטוס?
"לא קל להתאקלם בטורינו. היא שונה מרומא ומנאפולי, למשל, ולא רק מבחינת מזג האוויר".
הצהרת פעם שהחלום שלך היה לשחק עם רונאלדו הברזילאי. עם מי היית רוצה לשחק היום?
"התכוונת לרונאלדו הפנונמלי. אהיה בנאלי ואגיד שהייתי רוצה לשחק עם מסי, רונאלדו, ניימאר או אמבאפה".
הכדורגל היום יותר רובוטי. אין הרבה שחקנים יצירתיים כמוך.
"זה ממש נכון. לצערי הכדורגל השתנה. השחקנים פחות טכניים וצריכים להשקיע יותר בצד הפיזי. זה הבסיס".
איך טוטי היה מסתדר בעולם כזה?
"בטוח שהייתי מוצא מקום. נכון שאני לא כמותם בפיזיות, אבל הייתי מסתדר עם המכות שלהם".
ז'וזה מוריניו הפך לרכש הגדול ביותר של רומא לעונה הבאה. מה יקרה איתו?
"הוא מגיע רעב, זה בטוח. מוריניו זה שם עולמי שעושה טוב לעיר כמו רומא. נקווה שיוכל להביא למועדון את הווינריות שלו".
מה הציפיות שלך מנבחרת איטליה, שתפתח בקרוב את הופעותיה ביורו?
"הציפיות תמיד גבוהות, כי איטליה היא אחת הנבחרות שצריכות להגיע לארבע הראשונות. עם המאמן רוברטו מנצ'יני הנבחרת יכולה להצליח, למרות שמבחינתי צרפת עדיפה".
"הרשתות החברתיות הרסו הכל"
את שעות הצהריים אתמול העביר טוטי בווילה בכפר שמריהו, שם שיחק קטרגל עם ערן זהבי, אלי דסה, דור מיכה ועידן ורד.
הפכת לסוכן שחקנים, יש אולי שחקן ישראלי על הפרק?
"לא, אבל אנחנו עוקבים אחריהם".
הקורונה הייתה טראגית במיוחד באיטליה, ובטח ברמה האישית. אביו של חלוץ העבר, אנצו, הלך לעולמו בגלל המחלה וגם פרנצ'סקו עצמו חלה. "זו הייתה תקופה קשה מאוד עבורי", מעיד טוטי. "הקורונה הפכה את העולם כולו. אפשר לקרוא לזה מלחמה, ועכשיו נותר רק לקוות שנוכל לחזור לחיים נורמליים".
חמישה ישראלים נהרגו באסון הרכבל בצפון איטליה.
"באסונות נוראים כאלה בכלל לא משנה מהיכן הגיעו האנשים. כולנו מביעים כאב והזדהות עם הקורבנות ובני משפחותיהם. לצערי, אלו דברים שקורים בחיים וצריכים לדאוג ולקוות שלא יקרו שוב".
בעידן הרשתות החברתיות כדורגלנים רבים מביעים את עמדותיהם גם בנושאים פוליטיים. יכולנו לראות את זה גם בעימות האחרון באזור שלנו. אתה שומר על תדמית נייטרלית.
"בוא נגיד שהרשתות החברתיות הרסו הכל בכל העולם, כי זה הפך להיות כמו מחלה. אין יותר דיאלוג, אין חברויות, אנחנו כל הזמן – 24 שעות ביממה – בסלולרי ובצ'טים. כשאנחנו היינו ילדים הסתובבנו ברחוב ושיחקנו במחבואים. זו הייתה הדרך הנכונה והבריאה לגדול ולהתחשל. היום כולם קבורים ברשתות".
אתה פעיל מאוד עם נותנת החסות של ליגת האלופות.
"זה פרויקט יפה מאוד ואני שמח להיות חלק ממנו. להשתתף באירועים סביב הגמר של ליגת האלופות עם היינקן, ולהזדהות עם אוהדים ברחבי העולם. שימח אותי כמובן לבוא גם לכאן".
אז איך ישראל?
"זו הפעם הראשונה שלי פה. תל־אביב יפהפייה ואשמח להגיע גם בעתיד בתקווה לזמנים רגועים. עכשיו הגעתי רק ליומיים ולצערי לא היה זמן לבקר בעוד מקומות. אני בטוח שאחזור".