משחק הכדורגל הומצא באנגליה ב-1863, ובמשך כ-150 שנים היה נדמה שלבריטים הגמוניה בנושא קביעת חוקי המשחק ותיקונם. אולם בעשור האחרון הגמוניה זאת עורערה, והעוצמה בנושא הועברה ל"ידיים איטלקיות": בשנת 2010 הצטרף האיטלקי פייר-לואיג'י קולינה לוועדת השיפוט של אופ"א, ולאחר שנים אחדות היה ליו"ר הוועדה. ב-2017 הוא מונה לעמוד גם בראש ועדת השיפוט של פיפ"א, שנה לאחר שג'יאני אינפנטינו האיטלקי-שווייצרי נבחר לנשיאות הארגון.
אינפנטינו ראה בהפיכת VAR לחלק בלתי נפרד ממערך השיפוט, מעין חותם שיסמל את תקופת כהונתו כנשיא פיפ"א. הוא עודד את הפעלת השיטה בליגות השונות, ובעונת 2017/18 היא הופעלה לראשונה בשתיים מן הליגות הגדולות (סרייה A והבונדסליגה). אף-על-פי שהתוצאות היו שנויות במחלוקת, וברוב הליגות הבכירות עדיין לא שותפו שופטי וידיאו, אינפנטינו עמד על השימוש ב-VAR בטורניר הגביע העולמי לגברים ב-2018.
טורניר זה סימן מהפך במאפייני המשחק. ועדת השיפוט בטורניר הייתה גם היא בידיים איטלקיות: קולינה ורוברטו רוזטי האיטלקים, ומאסימו בוסאקה האיטלקי-שווייצרי, שעבדו בתיאום עם נשיא פיפ"א. בנוסף לשילוב VAR במערך השיפוט, יזמה הוועדה שינוי בתפישת המושג "יד". החוק התקף באותם הימים קבע כי יש לראות עבירה בנגיעת יד מכוונת. הפרשנות האיטלקית (שבאה לידי ביטוי קודם לכן במשחקי הליגה) הורתה לשרוק לעבירה כמעט בכל מגע בין הכדור לזרוע או לכף היד. בטורניר, נשאו שופטי הווידיאו מסר זה וניסו לכפות אותו על השופטים במגרש. רק השופט הטורקי ג'ונייט צ'אקיר "העז" לדחות עצה כזאת (במשחק בין ארגנטינה לניגריה).
כך נוצרה נורמה מנוגדת לנאמר בחוק עצמו, אולם לא עברו ימים רבים והנורמה האיטלקית הפכה לחוק מחייב: בכינוס השנתי של "מועצת התאחדות הכדורגל הבינלאומית" (הגוף המוסמך לערוך תיקונים בחוקי המשחק) בראשית 2019, נקבע כי כמעט כל מגע בין הכדור ליד ייחשב כעבירה. התיקון נועד להיכנס לתוקף בפתיחת טורניר גמר הגביע העולמי לנשים ב-2019, אולם לאיטלקים אצה הדרך, והם ניסו לכפות את תפישתם עוד לפני שהחוק החדש נכנס לתוקף. ושוב צ'אקיר עמד בפרץ: כאשר שופט הווידיאו איראטי יעץ לפסול את שערו של יורנטה במשחק רבע גמר ליגת האלופות בין מנצ'סטר סיטי לטוטנהאם, הטורקי דחה את ההמלצה.
לאחר מכן הגיעו קיץ 2019 וטורניר הנשים, שהיה לאבן דרך בתולדות כדורגל הנשים, כי המשחקים משכו המונים בעולם אל מסך הטלוויזיה. אולם השיפוט במשחקי הטורניר "סבל" מעודף של חידושים שהופעלו בו-זמנית:
א). יישום השינויים בחוק ה"יד"
ב). שימוש ב-VAR, כאשר במשחקי נשים לא התנסו בשיטה זאת קודם לכן.
ג). בגלל אי-התנסותן של שופטות, צוותי הווידיאו (שלושה שופטים בכל אחד מהם) היו כמעט תמיד על טהרת גברים, שנקטו התערבות-יתר וכפו דעתם על השופטות במגרש.
ד). קולינה, שעמד בראש ועדת השיפוט של הטורניר, החליט גם הפעם לסטות מ"פרוטוקול VAR", המנחה את שופטי הווידיאו לגבי אירועים שבסמכותם. הוא הוסיף לנושאי הייעוץ את חריגתה של שוערת מקו השער לפני ביצוע בעיטת עונשין/11 מ': במקרה שהבעיטה מוחמצת, על ה-VAR להנחות את השופטת במגרש להורות על בעיטה חוזרת.
עומס החידושים וההתערבות המוגברת של שופטי הווידיאו קטעו את שטף המשחק, גרמו ל פסקי זמן ממושכים והעיבו על ההנאה מן הטורניר. נוצרה תחושה שהשיבושים נבעו משובניזם, שהרי במונדיאל הגברים מעורבות VAR הייתה פחותה בהרבה. תרעומת מיוחדת הופנתה כלפי ההתערבות בפנדלים וביצועם, למרות שהיה בה ניסיון לעגן את החוק כנורמה מחייבת: דורות על דורות של שופטים לא הקפידו במגרש על דרישות החוק, אך כאשר הגברים עוברים לעמדת הווידיאו, הם "גיבורים על חלשות"...
בשלב הבתים חרצה מעורבות VAR את התוצאה בשני משחקים. בשניהם דובר בחריגה זעירה של השוערת מקו השער. במקרה אחד, השוערת הניגרית כלל לא השפיעה על מהלך הכדור שננעץ בעמוד השער. הבעיטה החוזרת הביאה לניצחון של צרפת, 0:1. במקרה האחר, השוערת הסקוטית עצרה בעיטת עונשין במצב 2:3 לטובת נבחרתה. הבעיטה החוזרת בוצעה בתוספת הזמן, ושער השוויון העלה את ארגנטינה לשלב הנוקאאוט על חשבון הסקוטיות.
ההתמרמרות הגורפת על ההתערבות לימדה לכאורה שהניסוי נכשל. ואכן, בעונה שעברה שופטים לא הקפידו בנושא חריגת שוערים מקו השער, ו"מועצת התאחדות הכדורגל הבינלאומית", שהתכנסה בראשית 2020, לא הוסיפה נושא זה לפרוטוקול VAR. אולם לפני כחודשיים, הודיעה המועצה כי היא מעבירה את הטיפול ב-VAR לידי ועדת השיפוט של פיפ"א. קולינה הגיב כמוצא שלל רב. הוא הודיע מיידית כי בכוונתו ליצור האחדה בפעילות VAR, והדגיש במיוחד שלא יתיר שמץ של סובלנות בשתי הסוגיות: קביעת נבדל/לא נבדל, וחריגת השוער מקו השער לפני שהבועט נוגע בכדור. עם זאת, עתה הוא מקל לעומת ההוראה שנתן בגביע העולמי לנשים: אם השוער לא יבלום את הכדור, אך הבועט יחמיץ את השער, לא תיקבע בעיטה חוזרת באופן אוטומטי, אלא אם הייתה לחריגת השוער "השפעה של ממש על הבעיטה המוחמצת".
אכיפה דקדקנית של חריגות מקו השער תפחית את סיכויי השוער להציל שערו מהבקעה. לכל היותר, יהפוך לגיבור בעל כרחו, כמתואר ב"חרדתו של השוער בבעיטת 11" מאת פטר הנדקה: "הבועט החל לפתע לרוץ. השוער, אפודה צהובה לגופו, קפא על מקומו, והבועט ירה את הכדור ישירות אל בין ידיו". ואם תראו שהשופט פסק בעיטת עונשין או פסל שער בטענת יד שנראית לכם מגוחכת, או ש-VAR הביאו להחלטה על בעיטת 11 חוזרת לאחר הצלה מרשימה של השוער - היזכרו באשם האמיתי, והצטרפו למר באמבל שגרס ב"אוליבר טוויסט", כי "החוק הוא חמור... הוא אידיוט".
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
