מאז ומעולם מתעסק האדם בשאלות קיומיות, חיפוש בנבירה עמוקה אחר תשובות ובהתפלספות אין קץ, על תשובות אפשריות באין תשובות בעלות הוכחה חותכת, מה שנקרא, מעל לכל צל של ספק. וכשכל השאלות נענות בתשובות פילוסופיות, על אף שהן מושכלות ומוקשות מניסיון עבר, פונה האדם לאידיאליזציה של פרטים בחברה, המציגים לראווה את יכולתם היוצאת דופן, שבדרך כלל מגיעה עם קיטונות של אהבה עצמית (שלא לומר מגלומניה). פרטים אלו נתפשים בעינינו, תוך שאני מתעלמים לחלוטין מסך כל האפיונים שלהם ומתמקדים אך ורק במה שמוצג לראווה, כמשהו נשגב, שלנו אין סיכוי להשיגו.
אנחנו יוצרים יש מאין, עם זאת לא במובן הליטראלי של המילה, אלא במובן הסובייקטיבי שלה, להלן המיתוסים! נוהים אחריה בעיניים סומאות, מעלים אותה לדרגת קדושה ומתירים לה לעשות כל העולה על רוחה. דייגו ארמנדו מראדונה, יהי זכרו ברוך... אחד המיתוסים הגדולים בהיסטוריה!

1 צפייה בגלריה
מראדונה מול משה גלאם ונבחרת ישראל
מראדונה מול משה גלאם ונבחרת ישראל
מראדונה
(צילום: יוסי רוט)

שחקן כדורגל מבריק! כאוהד כדורגל מושבע, שתיתי בצימאון כל נגיעה שלו בכדור, יתרה מכך, גם כל הילוך חוזר. וכשהתפתחה הטכנולוגיה, נכנסתי כל אימת שיכולתי על מנת לצפות בביצועי העבר שלו.אין מה לומר, אחד הכישרונות הכי גדולים שדרכו על כר הדשא! כישרונות מסוגו, גורמים לי לאהוב כל כך את המשחק, לצפות בו בריכוז כמותו אין לי באף תחום בחיי ולצפות בכיליון עיניים להופעה הבאה! ממש כך! אני מתייחס להופעה של כדורגלנים מסוגו בלא בפחות יראה מאשר לכוכב רוק מבריק או למחזה שובר קופות!
עם זאת, חפץ אני לשפוך מעט אור על הפרופורציות. וכן, אני יודע שאני עומד, אולי, לעורר את זעמם של הרבה טוקבקיסטים, כיוון שאני לא חולק עימם את אותו המיינסטרים. בואו נתחיל מהמספרים: שערים בקריירה - 493 - לא נמצא אפילו ברשימת עשרת הראשונים בכל הזמנים. תארים בקריירה - 9 - מתוכם אליפות העולם לנוער עם הנבחרת, שלושה אחרים שנמצאים רק ביזכרונם של "עכברי אינטרנט" המכורים לפרטים הקטנים - שני סופרקאפים וגביע אופ"א. כדור הזהב כמצטיין טורניר הגביע העולמי ב 86' ו… גביע עולמי אחד. זהו! בואו רק נסכם על כך שכולנו (כל שוחרי המשחק שבו "22 משוגעים רודפים אחרי כדור") מכירים שחקנים שבשתי עונות בלבד משיגים כמות כמעט כפולה של תארים!
עכשיו, בואו נשחק במה היה קורה אם… באוטוביוגרפיה שלו, לא פחות, הצהיר הפנומן הארגנטיני בכתב: "היום אני יכול לומר מה שלא יכולתי לומר אז. בזמנו קראתי לזה 'יד אלוהים'. פתפותי ביצים שהייתה זו יד אלוהים, הייתה זו היד של דייגו!" לרגע אחד חלומי, ב-22 ליוני 1986, כולנו חלינו ברומנטיקה, כולנו העדפנו לא לראות ש"המלך הוא עירום", זה היה לנו מובן מאליו ששחקן בגובה 1.65 מטר יכול להמריא עד שראשו מעל לידיים המונפות אל על של השוער שגבוה ממנו בכ-20 סנטימטר כאשר גם הוא מנתר! האם יש ביכולתנו לדעת כיצד הייתה מתפתחת הקריירה של האגו מניאק, המגלומן, אילו השופט לא היה מאשר את השער?!
והוא, אשר בלי להניד עפעף, השווה את עצמו לאלוהים והניף גביע שהשיג דרך משחק לא הוגן. איזה מסר הוא העביר למיליוני המעריצים, שנהו אחריו סומאים, שמתירים לו הכל כי כי הוא "קדוש"?! להלן אידיאליזציה...
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
*אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.