נגיף הקורונה, אשר גרם להאטה עולמית, לא פסח גם על עולם הספורט המקצועני וכן על הספורטאים החובבים. הסגר ונטרול הפעילות הספורטיבית הובילו להידרדרות אצל שחקני כדורגל וכדורסל רבים, הן בכושר הגופני הישיר והן בכושר המנטלי. המעבר החד והשינוי הדרמטי מאורח החיים המוכר והשגרה ספורטיבית, לאפס פעילות גופנית, הוא אירוע דרמטי עם השלכות חשובות.
בכל הקשור לספורט ולקורונה, נהוג לדבר על כך בהיבט הפיננסי והפגיעה הכלכלית בענפי הספורט הרבים. אולם קיים צורך מהותי לדבר גם על הפגיעה האישית המנטלית הצפויה בכל אותם ספורטאים שכעת, עם חזרתם לשגרה ולמגרשים, חשופים יותר מתמיד לפגיעה ממשית.
אלו לא הכינו את עצמם מבחינה פיזיולוגית לשוב למגרשים בעוצמה כזו ובטיימינג כזה. ליגת העל בכדורגל, למשל, פעילה בחודש יוני הלוהט והמסוכן עם 10 משחקים ב-37 יום. כלומר, שני משחקים בשבוע.
המעבר החד הזה מהווה כר פורה של ממש לפציעות משני טעמים עיקריים: ראשית - קיימת הפגיעה הפיזית. תוכניות אימונים התלויות בהמשכיות והרצף נעצרו. ולכן, באלמנטים גופניים רבים כחוזק, סיבולת, יכולות אירוביות ואנאירוביות חלה נסיגה ניכרת בתקופות הסגר. ספורטאים אשר שיגרת יומם כרוכה באימונים אינטנסיביים ותחרויות, מצאו את עצמם בפעילות יומית אשר אינה משתווה לפעילות אליה הם מורגלים. על אף תוכניות אימון שניתנו לספורטאים רבים על ידי מאמני כושר, האפשרות להפיק אימון עצים בגבולות הדירה או הבית מצומצמת ביותר.
הטעם הנוסף הוא שישנו את האלמנט המטבולי. ספורטאים העוסקים באימון על בסיס יומי מרגילים את עצמם לצריכה קלורית אשר לרוב מתאזנת עם הפעילות הספורטיבית אותה הם מבצעים. ישנן אף דיאטות אשר מטרתן העלאת מסת שריר או צריכת פחמימות מוגברת לטובת אספקת אנרגיה זמינה לפעילות. בתקופת הסגר והעצירה הפתאומית בפעילות, ספורטאים רבים התקשו להתאים את הרגלי התזונה לירידה בנפח הפעילות. התוצאה הישירה הייתה עלייה במשקל.
הפגיעה הפיזית והמטבולית בשילוב עם תחושת המחנק הנלווית לעיתים לשהייה זמן רב במקום אחד, הוסיפה נדבך מנטלי להתמודדות.
ספורטאים מקצועיים רבים איתם הייתי מצוי בקשר במרוצת השנים ושהיו מורגלים בתחרות יומית, לאתגרים מנטליים וגופניים, מצאו את עצמם חסרי תוחלת ללא ודאות מתי וכיצד עומד המשבר להסתיים. המתח שנגרם כתוצאה מכך הוסיף גם הוא לתחושת חוסר האונים, שיכולה הייתה להביא למצוקה נפשית ממשית כדיכאון וחרדה.
עם ההקלות בסגר וחזרת הספורט בהדרגה, חשוב להיות מודעים למצוקות הפיזיות והנפשיות בהן היה נתון ספורטאי במהלך הסגר וזאת על מנת לאפשר חזרה חלקה עד כמה שאפשר לפעילות שיא ועם מינימום פציעות. חשוב לרסן את החזרה לפעילות ולמרות הצורך לחזור לנקודה ממנה הפסקנו טרום הסגר, יש לבנות תוכנית מסודרת של חזרה לפעילות מדורגת. וזאת על מנת להימנע מגל פציעות שעשוי להשבית ספורטאי לתקופה ארוכה הרבה יותר ולגרום לתחושת תסכול.
במקביל לבניית תוכנית האימון צריך לתכנן גם את הצריכה הקלורית היומית, כך שתתאים לצרכים לפי מטרות אשר נקבעות מראש. הקפדה על עקרונות אילו תביא לחזרה בטוחה לפעילות ספורט ברמה אליה היינו מורגלים וכן לתחושת הסיפוק שנלווית אליה ברמה האישית וברמה הקבוצתית.
הכותב הוא מומחה באורתופדיה כירורגית.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
