אינטר מעשית כבר מחוץ למרוץ. צפו בניצחון של יובה עליה
(ONE)
קרוב לרבע מיליון חולים, כמעט 35 אלף מתים. אלו מספרים מזוויעים, ששייכים לסיפורי מדע בדיוני אפוקליפטיים.
לאט-לאט ההשתלטות על מגפת הקורונה מראה תוצאות, ונתוני התמותה במדינה באמצע השבוע היו הנמוכים ביותר מאז תחילת מרץ, אבל לאיטליה יהיו דרושות שנים רבות כדי להתגבר על הטראומה. את התמונות, תחושת הכאוס והאובדן, לא יהיה אפשר למחוק סתם כך.
וזה הרקע האנושי לחזרת הליגה בשבת, במשחק בין טורינו לפארמה. המילה "שגרה" ספגה חבטות ושינתה את פניה, אבל שובה של הסרייה א' מול יציעים ריקים הוא הדבר שהכי קרוב לשפיות אמיתית במדינה. האיטלקים מוטרפי הכדורגל יוכלו להתרכז שוב למשך 12 מחזורים (ועוד כמות נכבדת של משחקי השלמה) במשהו נורמלי, לעודד מול המסך ולתעל את הכאב שלהם לצרחות שהשופט לעולם לא ישמע.
פסגת הפחד
זה לקח זמן. היו ויכוחים קשים בהתאחדות, היו שחקנים וקבוצות שהיססו אם לחזור, וההחלטה שהתקבלה היא דינמית, כזו שעלולה להשתנות. היא לא נקייה מפחד ומבעיות - רק שלשום ונציה מהליגה השנייה נאלצה להיכנס לבידוד של מספר ימים לאחר שאחד השחקנים חלה בקורונה.
ההתמודדות עם הנגיף עצמו אינה הבעיה היחידה: על פי הערכות, קבוצות הסרייה א' יספגו נזק כולל בסך 710 מיליון יורו, סכום עצום שיהיה כבד על המועדונים הקטנים שממילא רואים את יובנטוס רק דרך טלסקופ בלילה בהיר במיוחד.
אבל איטליה נשארת אופטימית. חזרת הליגה הוגדרה כ"ניצחון לכדורגל האיטלקי", ונשיא ההתאחדות גבריאלה גראבינה הפתיע השבוע כאשר אמר כי קיים סיכוי לחזרת הקהל למגרשים כבר בחודש הבא.
בכל מקרה, ממצב של חוסר אונים כללי ב-9.3, היום שבו התקיים משחק הליגה האחרון, הגענו לדיבורים על קהל. איטליה מרימה מחדש את הראש בכל הכוח בעזרת הכדורגל.
הסוף לשלטון יובה?
בשמונה העונות האחרונות - שהסתיימו כולן בזכייה של יובנטוס באליפות - הפער הממוצע שלה מהמקום השני אחרי 26 מחזורים עמד על 5.7 נקודות. בשלושה מקרים הוא היה דו-ספרתי. בדרך כלל, העניין הזה של "סוף-סוף יש מאבק אליפות אמיתי" מתחיל להתפוגג באזור המחזורים האלה, ויובה מתחילה לחשוב על מותג השמפניה שבו כדאי להשתמש הפעם.
אבל העונה הופסקה הליגה אחרי 26 מחזורים כשליובנטוס יתרון של נקודה בלבד על לאציו, וגם זה אחרי קרב ממושך שכלל את אינטר. לאציו היא לא עוד קבוצה שמסומנת כמועמדת לאליפות בתחילת השנה, ואז קורסת בדרך, אלא כזו שהחזיקה מעמד כדי להגיע לישורת האחרונה כשהיא חזק בתמונה. צ'ירו אימובילה מבריק עם 27 כיבושים (שישה יותר מכריסטיאנו רונאלדו שמדורג שני בטבלת מלך השערים), ופרט לכדורגל אטרקטיבי בניצוחו של המאמן סימונה אינזאגי, לאציו גם מעמידה את ההגנה הטובה בליגה - ספגה רק 23 שערים.
לאציו כבר ניצחה העונה את יובנטוס בליגה
(באדיבות ONE)
תרשמו: 20 ביולי
ויש דבר אחד שאי-אפשר למדוד במספרים: יובנטוס לא מעניינת את שחקני לאציו. בשנים הקודמות הייתה איזו הילה מאיימת שהקשתה על היריבות בצמרת. זה המשיך השנה עם אינטר, שנחנקה בדרך, אבל לאציו ניצחה העונה פעמיים את האלופה — בליגה ובסופרקופה — ופעמיים עשתה את זה עם 1:3 מהדהד. זה קריטי: לאציו מוכנה מנטלית. אם הדברים יישארו צמודים, ייתכן מאוד שחמישה מחזורים לסיום, ב-20 ביולי, משחק העונה בטורינו גם יהיה הצ'אנס של לאציו להפיל רשמית את השלטון.
מה עם אינטר? זה מורכב. עקרונית, היא עדיין בתמונה, אבל אפילו עם ניצחון במשחק ההשלמה שלה עדיין תהיה מרוחקת שש נקודות מהפסגה, וזה נראה כבר יותר מדי. היא חזרה להיות כוח משמעותי כמו בעבר, רק שהפעם מסתמן שהרכבת ברחה לה.
האליפות לא תקבע איך יובנטוס תיראה בשנה הבאה. ליגת האלופות כן. בגומלין שמינית הגמר מול ליון, שלא ברור אם יתקיים בפורטוגל או באיטליה, הזברות יהיו חייבות למחוק פיגור 1:0 מצרפת כדי להגיע לטורניר המכריע של שמונה האחרונות בליסבון. טורניר מקוצר, בשיטת נוקאאוט של משחק ניטרלי אחד ובלי בית-חוץ, יכול להיות קלאסי עבור יובה כדי לקחת סוף-סוף את גביע אירופה אחרי 24 שנים עקרות.
אבל מלך הצ'מפיונס רונאלדו עלול שלא להספיק, כאשר באיירן מינכן מגיעה בכושר מטורף אחרי שחזרה לשחק מוקדם מכולן, מנצ'סטר סיטי יודעת שהיא צריכה להשאיר חותם למקרה שהערעור על ההרחקה לשנתיים מהמפעל לא יתקבל, וברצלונה עצבנית אחרי מה שעברה באירופה בשנים האחרונות. למרות שזה יקרה רק באוגוסט, כשליגת האלופות תחזור יובנטוס לא תהיה אחת מהפייבוריטיות המובהקות.
רוחות של שינוי
האם המחשבה קדימה תשפיע על יובה בליגה? רונאלדו בן ה-35 ישמור על הרגליים? קשה להאמין, אבל גם קשה להאמין שנראה את יובנטוס בצורה הנוכחית גם בעונה הבאה. דאגלס קוסטה רומז על פרישה בגלל הפציעות שמקשות עליו; ארון ראמזי לא עשה את שלו ויעזוב; ברצלונה רואה את מיראלם פיאניץ' כחתיכה החסרה בפאזל הקישור שלה; גונסאלו היגוואין וחואן קוואדראדו מזדקנים ואולי לא יתאימו יותר; גם אדריאן ראביו ופדריקו ברנרדסקי בדרך החוצה. ישנה תחושה כלשהי של חילופי משמרות בדרך, ואולי רונאלדו עצמו יפתיע ויחליט שטורינו כבר לא בשבילו.
השאלה היא אם מאוריציו סארי יקבל את האחריות לשיפוצים. יובנטוס שלו לא מבריקה כמו נאפולי הגדולה שבנה ונתנה פייט בצמרת. ובגלל זה, הוא ככל הנראה האיש שהאליפות הזו הכי חשובה לו ביובה. בלעדיה, הוא לא יוכל למצוא תירוצים גם לכישלון בצ'מפיונס. סארי חייב לעבור חלק את מה שנותר מהעונה כדי להישאר הבוס.
וישנם גם קרב ירידה מרתק, אטאלנטה שעושה שמח עם שערים בלי הפסקה, מילאן שנמצאת כהרגלה במשבר קיומי ומנסה להתקדם במעלה הטבלה במהלכו והמון כדורגל טוב. טוב שחזרתם.
