בקרוב, במחזור השני אחרי הפגרה הכפויה, תשחק מכבי חיפה מול מכבי ת"א. עומר אצילי כנראה לא יגיע למשחק הזה כשחקן הרכב, יש להניח שיכניסו אותו לעניינים בהדרגה, אבל עדיין הוא יהיה במרכז.
ככה זה כשיש סיפור שיוצא מגבולות המגרש, וכמובן שהדיון שנוצר סביב אותם אירועים הוא חשוב וראוי ללמוד ממנו. אבל אצילי, כך לפחות מקווים בחיפה, יהיה מתישהו במרכז גם בכל מה שקשור לכדורגל. בשביל זה, בסופו של דבר, הוחלט להחתים אותו למרות כל מה שמסביב.
ההתעסקות המרכזית עם חתימתו של אצילי הייתה סביב השאלה האם מדובר במהלך ראוי או לא. זה בסדר, הנושא צריך להיות על השולחן, חשוב לדון בו, ואפשר להבין את הטענות של שני הצדדים. לצידם אפשר לדבר גם על כדורגל. הוא אולי פחות חשוב מאותם דיונים, אבל לשמו התכנסנו. ולחתימה של אצילי יש כמובן השלכות מקצועיות.
לתקן מה שלא מקולקל
אריגו סאקי, אחד מהמאמנים החושבים יותר שידע המשחק, זה שהוביל את מילאן הגדולה, אמר פעם שכאשר קבוצת כדורגל עובדת טוב זה בדיוק הזמן לתקן אותה. סאקי הסביר שבימים בהם יש תוצאות רעות והקבוצה מלאת בעיות, קשה לבצע בה שיפורים ותיקונים. יותר מסובך להכניס שחקנים טובים למערכת חולה, יותר קשה לעבוד על מהלכים קבוצתיים מתוחכמים בזמן שאלה הבסיסיים לא מצליחים עוד. מכבי חיפה נמצאת כרגע בעמדה טובה. זה זמן נכון עבורה לתקן בעיות עתידיות.
אחת הבעיות האלה נוגעת לריווח המשחק. ברק בכר משחק כיום בשני האגפים עם שחקנים שאוהבים להיות במרכז, צ'ארון שרי ודולב חזיזה, ושחקן הקו הקלאסי היחידי שלו הוא יאניק וילדסחוט (בשמאל). גם אצילי הוא שחקן שאוהב לחתוך פנימה מהאגף, אבל עמדת המוצא שלו, קרוב לקו, מביאה לריווח גדול יותר, שיכול לעזור מול יריבות צפופות.
מכבי חיפה ראשונה בליגה בכמות ההתקפות שמתבצעות מאגף שמאל, ובהפרש גדול. אבל כיוון ששרי כל הזמן במרכז, היא במקום החמישי מהסוף בכמות ההתקפות מצד ימין. בעצם מדובר בקבוצה עם ההפרש הגדול ביותר, סטטיסטית, בניסיון התקפות בין האגפים (הפועל חיפה שנייה, לטובת צד ימין). אם במשחק מסוים בכר יעדיף את הריווח שלו ממקום אחר הוא יכול, למשל, להגיד לשרי לבוא משמאל ולאצילי להיצמד לאגף ימין. כרגע דברים עובדים טוב, אבל העונה ארוכה ובכר יזדקק לכך.
להשאיר את אשכנזי בתמונה
אצילי הוא שחקן אגף ושם, כאמור, משחקים חזיזה ושרי, אבל אם צריך להמר על מי השחקן שיכול להיפגע הכי הרבה מהרכש החדש, אז מדובר דווקא ביובל אשכנזי, שמשחק באמצע.
בכר התחיל את העונה עם אשכנזי בהרכב, במערך 1־3־2־4, אבל עבר בהמשך למערך 3־4־4 עם מוחמד אבו־פאני. אשכנזי גם היה פצוע במהלך העונה, ועכשיו עולה בעיקר כמחליף, כשנשלח לדשא לשחק קרוב לניקיטה רוקאביצה. לא אותה עמדה כמו אצילי, אבל בעיה עבור אשכנזי.
כשבכר ירצה לשנות משהו, להכניס את אותו שחקן שיהיה קרוב יותר לרוקאביצה במקום קשר מרכזי, למה שלא יבחר במשולש אצילי־שרי־חזיזה? שרי הוא סופרסטאר בחיפה וחזיזה בכושר מדהים, כזה שלא מדברים עליו מספיק. שניהם יכולים להיות בתפקיד של אשכנזי, קשר התקפי מאחורי החלוץ. עם זאת, בכר חייב לנסות להשאיר את אשכנזי בתמונה כיוון שסגנון המשחק שלו, והאיכויות הבולטות שלו, שונים במהותם מאלה של האחרים. לפעמים את השינוי במשחק יכול להביא השחקן בעל הסגנון האחר ולאו דווקא מי שנחשב לשחקן הטוב ביותר.
התקפה וגם הגנה
במכבי ת"א, ולדימיר איביץ' השתדל שלא לשחק עם שני שחקני אגף שלא תורמים המון להגנה. אולי אחד, לא שניים יחד. לכן בשלב מסוים יונתן כהן ואלירן עטר לא היו בסגל. לכן אולי אילון אלמוג לא שיחק יותר. אצילי היה באנקר אצל איביץ', לא רק בזכות היכולת ההתקפית אלא גם כי יש לו משחק לחץ מצוין ותרומה הגנתית.
מבין כל שחקני ההתקפה בליגה, קשרים קדמיים וחלוצים, אצילי דורג במקום השני בליגה בעונה שעברה במספר תיקולים מוצלחים. היחיד שהקדים אותו? חזיזה, וזאת רק מהסיבה שחזיזה, בניגוד לעונה הנוכחית, שיחק רוב הזמן במרכז הקישור, מיקום שתמיד רושמים בו מספר גבוה יותר של תיקולים.
מכבי חיפה לא סיימה את הקניות ההתקפיות שלה לחלון, היא זקוקה גם למישהו שיוכל להחליף את רוקאביצה כשיהיה צורך. בהגנה נראה שיתמקדו פחות, אבל אצילי, אולי, ייתן תרומה גם לחלק הזה.
ועוד משהו: לא בטוח שהחתמת אצילי הייתה מתקיימת בתקופת מרקו בלבול. זהו תוצר לוואי של חילופי המאמנים. לבכר, שהגיע לחיפה עם מעמד והבטחות, יש יותר כוח. הוא ביקש, קיבל, ועכשיו צריך להשתמש בו בתבונה כדי להשיג את המטרה העונתית שלו. כולם יודעים מה היא.
