הצמד אלי אוחנה את יוסי בניון שיכנע את משה חוגג שהמאמן רוני לוי ראוי להמשיך לעונה נוספת. השיקול של הבעלים הוא בעיקר כלכלי, וברמה המקצועית ברור שהוא לא רצה אותו בבית וגן. אז מה הסיבה שבניון לא מוכן להודות שמינויו של לוי היה טעות וכל כך התעקש עליו?
העונה הגיעה לסיומה, ולאחר ההדחה המבישה מגביע המדינה, בית"ר ירושלים סיימה במקום השלישי, אך לאחר ניצחון בודד בעשרת מחזורי הפלייאוף.
זה מראה עד כמה המיקום הסופי הוא לא בדיוק הישג, והכדורגל הרע שהציגו שחקניו של לוי בישורת האחרונה הותירו טעם מר. ברוב העונה, בית"ר שיחקה רע, והסגל נבנה לא נכון ולא מאוזן, ללא קשר אחורי אחד וללא חלוץ מרכזי ברמה מספקת. על הכסף הגדול שנשפך נאמר כבר רבות.
במהלך העונה לוי לא היה מסוגל לקחת אחריות, ובכל ראיון הוא האשים את כל העולם חוץ מאת עצמו. האיש שאחראי על ההרכב, על הסגל, על החילופים (המאוחרים) פשוט לא מסוגל להיות כן. אמירותיו לא פעם גרמו לתחושת זלזול בקהל, בבעלים ואף בסגל שהוא בעצמו בנה.
על שיתוף צעירים או קידום שחקנים אין בכלל מה לדבר, ככה זה כשהמטרה היא קודם כל לא להפסיד, ולא משנה איך הקבוצה תיראה על המגרש. בניון ואוחנה היו אלה שהתעקשו עליו בקיץ הקודם, זרקו את הקלישאה הנפוצה אינספור פעמים "רוני לוי הוא המאמן הישראלי הטוב בארץ", ובלי שום אחיזה אמיתית במציאות.
המשחק הפחדני והנסוג מול כל יריבה כמעט, החילופים המאוחרים, הטיפול הכושל בצמד הזרים הבעייתים, קונטה ופלומן, שעשו ככל העולה על רוחם, וכמובן שחקנים שמשחקים בהרכב ללא שום קשר ליכולתם.
הרכש שנעשה בקיץ האחרון בבית וגן יכול היה להתבצע על ידי כל אוהד ממוצע. מה הערך המוסף של מנהל מקצועי שלא תורם דבר פרט ללהגן בחירוף נפש על המאמן שמינה? התנהלות כזו תהווה עבורו בעיה להצליח בתפקיד כה תובעני אם הוא לא יודע להודות בטעויות. ומה לעשות, הודאה בטעויות היא חלק מהמקצוע.
חוגג, זה לא סוד, לא רצה את רוני לוי, וככל הנראה שהשפעתו של בניון על הבעלים גדולה עד כדי כך שגם לאחר עונה מאכזבת הוא שוקל להמשיך עם המאמן לעונה נוספת.
חוגג היה צריך לזכור את הצהרתו שהמועדון שייך קודם כל לאוהדים, וכשבקרב הקהל יש קונצנזוס רחב להחלפתו של המאמן הבעלים לא יכול להישאר אדיש.
אף אחד לא מבקש מחוגג לתת לקהל לנהל לו את הקבוצה, אך ברגע שהקהל לא מרוצה לא שווה האווירה הרעה והמחאות שיבואו כתוצאה מהישארותו של לוי. בסופו של דבר חוגג בחר ללכת עם המנהל המקצועי שלו ולא עם הקהל. אם ההחלטה נכונה? ימים יגידו.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
