אנדראה פירלו יחזור הערב (ראשון, 21:45) לאצטדיון סן סירו, אותו הוא מכיר כל כך טוב, לדרבי ד'איטליה, המפגש היוקרתי והקריטי בין אינטר ליובנטוס.
לפני 11 יום פירלו יצא מהאצטדיון המפורסם מחויך, אחרי שיובנטוס שלו הנחילה למוליכת הטבלה מילאן את הפסדה הראשון העונה. זה היה מבחן אופי ענק עבור פירלו ועבור הקבוצה שלו, שאם הייתה מפסידה, הייתה מתרחקת עד כדי 13 נקודות מהפסגה. אבל יובה ניצחה, ולא רק ניצחה, אלא גם גילתה עליונות טקטית. ולא במקרה פירלו קיבל הרבה מאוד שבחים על המשחק הנהדר, שהחזיר את הגברת הזקנה בכל הכוח למאבק האליפות.
פחות משישה חודשים עברו מאז שאנדראה אניילי, נשיא יובנטוס, החליט למנות את אנדראה פירלו בן ה-41 כמאמנה של אלופת איטליה בתשע השנים האחרונות. לכולם היה ברור שמדובר בהימור עצום מבחינתו של אניילי. פירלו היה שחקן ענק, אבל קיבל את הג'וב מבלי שאימן כלל לפני כן.
למעשה התכנית הייתה שיאמן את יובנטוס הצעירה (עד גיל 23), שמשחקת בליגה השלישית, כדי שיצבור ניסיון ובעוד שנה או שנתיים יקבל את הקבוצה הבוגרת. זה המסלול שעשו למשל פפ גווארדיולה בברצלונה וזינדין זידאן בריאל מדריד. קודם הקבוצה הצעירה, ואז הבוגרים. אבל ב-8 באוגוסט, תשעה ימים אחרי שפירלו קיבל את הג'וב הצנוע, החליט אניילי לפטר את המאמן מאוריציו סארי, למרות שהוליך את יובה לאליפות.
סארי פוטר יום אחרי שיובנטוס הודחה ע"י ליון בשמינית גמר ליגת האלופות. התקשורת והאוהדים לא ממש הוכו בהלם, שכן אחרי תשע אליפויות רצופות השאיפה הגדולה הייתה להגיע הכי רחוק שאפשר בצ'מפיונס. ולהפסיד בסיבוב הראשון של שלב הנוקאאוט ליריבה מאמצע טבלת הליגה הצרפתית, זה היה חתיכת ביזיון.
הפיטורים של סארי לא הפתיעו – אבל המינוי של פירלו, יום לאחר מכן, בהחלט גרם להרמת גבות. אל מול המפקפקים הרבים, היו גם לא מעט שחשבו שמדובר במינוי ראוי. אחד מהם היה המאמן הוותיק רנצו אוליביירי, נשיא איגוד המאמנים באיטליה.
אוליביירי אמר אז: "הידע של פירלו גדול יותר מזה של מרבית המאמנים שעובדים כבר שנים רבות. הייתי מדריך שלו בקורס המאמנים ואני יודע במי מדובר. הוא מפוקס מאוד, חכם ויודע לנתח מצבים. הוא אחד שתמיד מביט קדימה. האם זה הימור? אנדראה אניילי חשב לעומק לפני שקיבל את ההחלטה".
אגב, פירלו קיבל ציון 107 מתוך 110 במבחן של קורס ה"פרו", אותו השלים בספטמבר. בעבודת הגמר שלו, תחת הכותרת "הכדורגל שאותו ארצה", הוא הזכיר כהשראה את ברצלונה של יוהאן קרויף ושל גווארדיולה, איאקס של לואיס ואן חאל, מילאן של קרלו אנצ'לוטי וגם יובנטוס של אנטוניו קונטה. כן, אותו קונטה מולו יתייצב הערב (ראשון, 21:45) בסן סירו. המאמן הנוכחי של אינטר, האיש שבגללו הוא החליט להיות מאמן.
"אני חושב, משמע אני משחק"
קיץ 2011 היה רגע המפנה בקריירות של שני הענקים הללו. קונטה, המבוגר בעשור מפירלו, מונה אז למאמנה החדש של יובנטוס. ואחד המהלכים הראשונים שלו היה להחתים את פירלו, שבדיוק סיים את החוזה שלו עם מילאן. שלוש שנים אימן קונטה את פירלו ביובנטוס, בין 2011 ל-2014. ביחד זכו השניים בשלוש אליפויות רצופות, אלו שהחלו את הרצף הנוכחי.
"קונטה עשה היסטוריה ביובנטוס", אמר אתמול פירלו על עמיתו. "למדתי ממנו המון, ולכן תמיד אהיה אסיר תודה. קונטה הוא האדם הראשון שגרם לי לרצות להיות מאמן. הוא אדם גדול ומאמן גדול, אבל מחר נהיה למשך 90 דקות יריבים על הקווים".
על ההשוואה ביניהם, אמר פירלו: "לקונטה ולי יש אישיות שונה מאוד, וזו כנראה הסיבה לכך שתמיד הסתדרנו מצוין. דיברנו לפני שהעונה החלה ויש בינינו הרבה מאוד הערכה וחיבה".
ואכן, קונטה הוא אדם מוחצן, כולו רוח וסערה, כזה שלא מסוגל להסתיר את הרגשות שלו. הוא מתרוצץ על הקווים, לא מפסיק לנופף בידיו, לזעוק לעבר שחקניו, אם הם שומעים או לא. פירלו הוא ההיפך הגמור. לעיתים הוא נראה כחייזר, לא מחובר למציאות, רגוע ושקט גם כשהיצרים גועשים על כר הדשא. הוא בקושי מחייך, ומעולם לא נראה כעוס או עצבני, גם כשהייתה סיבה טובה לכך.
אבל מאחורי פני הספינקס מסתתר גאון כדורגל. ואת זה אמרו רבים טובים, ביניהם יוהאן קרויף וחברו לשעבר בנבחרת איטליה, ג'אנלואיג'י בופון, שעדיין משחק ביובנטוס.
הגאונות של פירלו הייתה בדרך בה הוא שיחק, בדרך בה הוא הבין את המשחק. כשקרלו אנצ'לוטי הפך אותו לקשר אחורי, אי שם ב-2001, כשאנדראה הצעיר עבר את הכביש מאינטר למילאן, הגאונות שלו יצאה לאור. הוא המציא מחדש את תפקיד הקשר האחורי היצירתי, הוא הפך לקוורטרבק הראשון של הכדורגל.
פירלו החל את הקריירה בברשיה הקטנה, בה שיתף פעולה עם טל בנין וגם עם רוברטו באג'יו, מי שהיווה עבורו את ההשראה הגדולה ביותר ולימד אותו איך בועטים כדורים חופשיים. באינטר לא ידעו איך לנצל את כישוריו, אבל במילאן הוא הפך לכוכב.
10 שנים שיחק פירלו במדי הרוסונרי, זכה בשתי אליפויות ובשני גביעי אירופה לאלופות וביסס את מעמדו כאחד הקשרים הטובים בעולם. לא במקרה הוא זכה לכינוי "הארכיטקט". שנה אחרי טראומת ההפסד בגמר ליגת האלופות לליברפול, שכמעט וגרמה לו לפרוש, פירלו התאושש והוכתר כאלוף עולם.
לאנדראה היה מונדיאל ענק בגרמניה 2006 והוא נבחר לשחקן המצטיין בניצחון בגמר על צרפת. הוא בישל את השער למרקו מאטראצי וגם כבש ראשון בדו-קרב הפנדלים. מרצ'לו ליפי, מאמנו בנבחרת, אמר עליו: "פירלו הוא המנהיג השקט. הוא מדבר עם הרגליים".
ואז, ב-2011, קרה הדבר המדהים ביותר. מילאן החליטה לוותר עליו, למרות שסייע לה לזכות באליפות. פירלו בן ה-32 אמר תודה וחתם ביובנטוס. "כשאנדראה סיפר לי שהוא מצטרף אלינו המחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה: יש אלוהים בשמים", סיפר בופון על אותו רגע. "לדעתי זו הייתה העברת המאה".
עד היום אוהדי מילאן לא מצליחים להבין איך הקבוצה נתנה לו ללכת, ועוד לאחת היריבות הגדולות ביותר שלה. בארבע העונות שלו במדי הגברת הזקנה, פירלו זכה בארבע אליפויות וסייע לה להעפיל לגמר הצ'מפיונס ב-2015.
למרות שהיה כבר בן 36, הוא עדיין היה אחד הקשרים הטובים בעולם, עם מסירות העומק המדויקות והבעיטות החופשיות המדהימות. בגמר בברלין ברצלונה ניצחה 1:3 ועם שריקת הסיום, שסיימה גם את הקריירה בת 20 השנים שלו באיטליה, הוא לא יכול היה לעצור את הדמעות.
פירלו היה ללא ספק אחד השחקנים הגדולים ביותר שגדלו בכדורגל האיטלקי, והוא היה כנראה גם השחקן החכם ביותר. לא במקרה נקראת האוטוביוגרפיה שלו "אני חושב, משמע אני משחק". על החוכמה הזו כנראה בנה אנדראה אניילי כשמינה אותו למאמן החדש, למרות חוסר הניסיון.
משחק הבכורה שלו הסתיים עם ניצחון 0:3 על סמפדוריה, אולם חודש לאחר מכן פירלו חווה הפסד ראשון, 2:0 לברצלונה בליגת האלופות. מה שאפיין את החודשים הראשונים של עידן פירלו היה איבוד של יותר מדי נקודות מול קבוצות קטנות – קרוטונה, ורונה, בנוונטו. ובשעה ששתי המילאנזיות החלו את העונה נהדר, יובה השתרכה מאחור.
ואז הגיע משחק הגומלין מול ברצלונה בקאמפ נואו ב-8 בדצמבר. זו הייתה תצוגת שיא של יובה המתחדשת. לצד כריסטיאנו רונאלדו, שהבקיע צמד פנדלים, כיכב גם הקשר האמריקאי הצעיר ווסטון מקני, שחקן אלמוני שפירלו הביא בקיץ משאלקה.
ניצחון החוץ על ברצלונה היה סוג של חותמת עבור פירלו, שהעבודה שהוא עושה בקבוצה מניבה פירות. זו הייתה גם הצהרת כוונות, ומעבר לכך הציבה את יובה במקום הראשון בבית. הפרס: מפגש בשמינית גמר ליגת האלופות מול פורטו – בעוד שבארסה קיבלה בהגרלה את פ.ס.ז'.
קצת יותר מחודש אחרי הניצחון בקאמפ נואו, יובה נחתה לקרקע לאחר ההפסד הביתי 3:0 לפיורנטינה, במשחק שסיים את שנת 2020. זה היה הפסד הליגה היחיד של יובנטוס העונה בליגה, אבל הוא לא עבר בשקט. יובה מעולם לא הפסידה בבית בתוצאה שכזו מאז פתיחת האצטדיון החדש שלה ב-2011. הפרשנים גם הזכירו שבמחזור הזה לפני שנה, כשמאוריציו סארי היה המאמן, היו ליובה 11 נקודות יותר.
פירלו הבין שיש לו עוד הרבה עבודה. ראשית, הוא הבין שהקבוצה שלו מקבלת יותר מדי כרטיסים אדומים – שישה עד עתה, וכמעט בכל המשחקים בהם היא נותרה בחיסרון מספרי, היא איבדה נקודות. ולא פחות חשוב, הוא ניסה להטמיע בשחקניו את הגישה שכל משחק הוא כמו גמר, נגד אינטר או נגד ספציה ושאסור להקל ראש ואסור לאבד נקודות נגד אף יריבה.
ייבחן על פי התארים
למשחק הערב מול אינטר מגיעה יובנטוס לאחר ארבעה ניצחונות רצופים, על אודינזה, מילאן וסאסואולו בליגה ונגד גנואה בגביע ביום רביעי.
בארבעת השבועות הקרובים מצפים ליובנטוס לא פחות משמונה משחקים, עד לחידושה של ליגת האלופות. ביום רביעי יש לפירלו הזדמנות לזכות בתואר ראשון כמאמן, כאשר יובה ונאפולי יפגשו במשחק הסופרקאפ האיטלקי. זה יהיה גם מפגש מרגש בין פירלו לחברו הוותיק ג'נארו גאטוזו, מאמן נאפולי, עימו זכה ב-2006 במונדיאל.
עד עתה המאזן של אנדראה פירלו ביובנטוס הוא לא רע בכלל: 15 ניצחונות, 6 תיקו ורק שני הפסדים ב-23 משחקים רשמיים. אבל כולם מבינים, ופירלו מבין יותר טוב מכולם, שהוא ייבחן רק על פי התארים בהם יזכה. אם יובנטוס תאבד את האליפות למילאן או לאינטר, אחרי תשע אליפויות רצופות, הכישלון יירשם על שמו. והעובדה שזו העונה הראשונה שלו כמאמן, לא תשמש כתירוץ.
חמישה וחצי חודשים מתחילת הקריירה החדשה שלו, עדיין מוקדם לומר לאילו גבהים יגיע אנדראה פירלו המאמן: אבל אין בכלל ספק שהסימנים חיוביים.
