במצבים נייחים יש קסם מיוחד. העובדה שיש זמן להתרכז בבעיטה, השקט המתוח באצטדיון בשנייה שלפני ובכלל המתח, יוצרים אחלה של רגע במקרים שהכדור פוגש את הרשת. לאורך השנים ראינו לא מעט שחקנים ישראלים שהתמחו בסוג הזה של בעיטות והנה השערים היפים ביותר שהם סיפקו לנו.
פרויקט השערים היפים
מקום 10: סלים טועמה
במדי הפועל ת"א ב-1:2 על על גלזגו ריינג'רס | 14 בפברואר 2007
מסגרת: גביע אופ"א, שלב הנוקאאוט
הבעיטה: רוב אוהדי הפועל ת"א יטענו בוודאי שהמסובבת מהדרבי היא היפה ביותר של טועמה, אבל דווקא בשער מול הסקוטים יש קסם מיוחד. מהבעיטה המושלמת ברגל שמאל מזווית שמתאימה לבועט ימני ועד למבט הערמומי והמטעה שהגניב שנייה לפני שסובב מ-20 מטר את הכדור לחיבורים בצד השני. גאון בפעולה.
פסקול: מאיר איינשטין עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: לשדרג שערים. "מושלם, מושלם", הוסיף שלמה שרף באינטונציה המיוחדת שלו ששמורה למצבים בהם הוא באמת התלהב.
לסיכום: כנראה שגם בגילו טועמה שווה להפועל ת"א הנוכחית כמה שערים בעונה.
מקום 9: אורי מלמיליאן
במדי נבחרת ישראל ב-0:6 מול טאיוואן | 3 בספטמבר 1985
מסגרת: מוקדמות מונדיאל 1986
הבעיטה: מלמיליאן הבקיע שערים אדירים בבעיטות חופשיות, אבל רובם נכבשו בעידן שבו המשחקים לא צולמו ולכן אין תיעוד שלהם. השער הזה אמנם יפה אבל לא יוצא דופן ונכנס לרשימה בעיקר כדי לתת כבוד לאחד מבועטי הנייחים הגדולים שהיו פה. מלמיליאן לקח תנופה וסובב בקלילות את ה-0:4 מול החבר'ה החביבים והלא ממש מקצוענים ממזרח אסיה.
פסקול: "שיעור בתורת סיבוב הכדור". יורם ארבל בתפקיד המורה לפיזיקה.
לסיכום: כל בננה מלמיליאן.
מקום 8: בני לם
במדי מכבי נתניה ב-0:1 על מכבי ת"א | 23 באוקטובר 1982
מסגרת: ליגת העל, מחזור 5
הבעיטה: עונת האליפות האחרונה של נתניה. בני לם ניצב יותר מ-20 מטר אלכסונית מהשער. כולם ציפו להגבהה לרחבה כולל שוער מכבי ת"א משה מרכוס שיצא לאזור קו החמש. לם שידוע כאחד מבועטי המצבים הנייחים הטובים בתולדות הכדורגל הישראלי, קלט זאת ועם החיצון של הנעל סובב בערמומיות פנימה.
פסקול: "בני לם הערים על כולם". יורם ארבל לא התבלבל ובחרוזים החליט שהוא צוהל.
לסיכום: את ה"פאלש" המיוחד של לם קשה לשכוח.
מקום 7: גיא צרפתי
במדי הפועל פ"ת ב-1:1 מול הפועל ת"א | 8 במרץ 2010
מסגרת: ליגת העל, מחזור 25
הבעיטה: לפני קצת יותר מעשור הפועל ת"א נאבקה על האליפות ואילו פתח תקווה הייתה קבוצת ליגת על לגיטימית. המפגש ביניהן סיפק לנו את השער האדיר הזה של גיא צרפתי. עוזר המאמן של מכבי חיפה עלה מהספסל ובדקה ה-89 הרים את האורווה באוויר עם פצצה מ-25 מטרים לחיבורים של וינסנט אניימה.
פסקול: עמית הורסקי כל כך התלהב שיצא לו "איזה גווווול", בסגנון דרום אמריקאי.
לסיכום: צרפתי העיד בעצמו לאחר המשחק: "בין 3 השערים היפים בקריירה שלי". וואלה צודק.
מקום 6: איציק זוהר
במדי מכבי ת"א ב-0:2 על הפועל ת"א | 7 ביוני 1994
מסגרת: גמר גביע המדינה
הבעיטה: הדור הצעיר מכיר בעיקר את המסובבות לרשת של תום קשטי בגולסטאר, אבל איציק זוהר נחשב למועמד בכיר לתואר בועט הנייחים הטוב בתולדות הכדורגל הישראלי וכאן מקבלים דוגמה מדוע. אין הרבה שחקנים שמסוגלים לסובב לחיבורים בעיטה חופשית מ-35 מטר, בשביל זוהר זה "ציפס", כמו שלמד בדרך הקשה ירוסלב באקו באותו גמר גביע.
פסקול: "זוהר מצא את הפרצה, ועוד איך הוא מצא". מאיר איינשטיין הוציא את כוכב מכבי ת"א מה-11 של אברם גרנט והעביר אותו ל-11 של דני אושן.
לסיכום: הכותרת ב"ידיעות אחרונות" אחרי המשחק הייתה "איציק להם". יאללה נזרום.
מקום 5: ראובן עטר
במדי הפועל חיפה ב-3:3 מול צפרירים חולון | 23 בדצמבר 1995
מסגרת: ליגת העל, מחזור 14
הבעיטה: האיש והתלתלים לא נבהל גם מזווית אלכסונית קשה למדי ובמצב בו רוב השחקנים היו מחפשים להגביה שלח פצצה בלית עצירה לחיבורים.
פסקול: רמי וייץ טען שאוהדי הפועל חיפה מפנטזים על "בננה" אבל אחר כך התחרט (תוך כדי צחוק ספונטני חביב) ועבר לתחום הנדסת הטילים.
לסיכום: אגב, באותו משחק חיפה של גרנט חזרה מ-3:0 ל-3:3.
מקום 4: מוטי איוניר
במדי מכבי ת"א ב-3:2 למכבי חיפה | 18 בפברואר 1984
מסגרת: ליגת העל, מחזור 18
הבעיטה: ויקי פרץ הוכשל 35 מטרים אלכסונית מהשער של צדוק אברהמי. מוטי איוניר לקח תנופה ובעט פצצה יוצאת דופן לחיבורים הקרובים אליו.
פסקול: איוניר "לקח הרצה טובה" על פי ניסים קיוויתי, מלך שידורי האייטיז של הכדורגל הישראלי.
לסיכום: באליפות הוא לא זכה בקריירה, אבל שערים לפנתיאון בהחלט יש לו.
מקום שלישי: משה סיני
במדי הפועל ת"א ב-2:3 על מכבי ת"א | 1 ביוני 1983
מסגרת: גמר גביע המדינה
הבעיטה: שער מהקרן הוא זאנ'ר בפני עצמו ואולי המומחה הכי גדול בתחום היה משה סיני. הזכור ביותר של סיני היה בדרבי בגמר ב-1983 אז סובב את ה-0:2 של האדומים מול ההגנה ההמומה של היריבה העירונית. זו לא הייתה הפעם היחידה שסיני חגג לאחר בעיטת קרן. גם ב-1988 מול צפרירים חולון הוא סובב כמו גדול פנימה.
פסקול: "מרכוס לא ידע מה הלם בו עכשיו". ניסים קיוויתי עם פרשנות שלקוחה מעולם ה-MMA. שימו לב גם למשחק שהתקיים לאור יום באצטדיון רמת גן ריק למחצה.
לסיכום: את הפרס קיבל בהמשך כשזכה להניף את גביע המדינה בפעם היחידה בקריירה.
מקום שני: גדי חזות
במדי הפועל ב"ש ב-2:4 על הפועל חיפה | 29 באפריל 1995
מסגרת: ליגת העל, מחזור 26
הבעיטה: המגן הימני של הפועל באר שבע, חווה עונת שיא שהסתיימה עם העפלה לגביע אופ"א (ותבוסה מפורסמת לברצלונה), וחתום על שער שלא זכה למספיק הערכה לאורך השנים וחבל. במצב של 2:2 ניגש חזות לבעוט כדור חופשי ומ-35 מטר שלח טיל מדויק ונדיר לחיבורים של יעקב אסייג. לאחר המשחק הודה: "אני עובד על זה באימונים". מה נגיד, כמעט רוברטו קרלוס הישראלי.
פסקול: המשחק אמנם לא שודר בשידור חי, אבל חזות לפחות זכה ל"בראבו" מקמי ברץ בתקציר.
סיכום: שער ששווה הרבה יותר מציעים ריקים ותקציר נשכח.
מקום ראשון: רפעת "ג'ימי" טורק
במדי הפועל ת"א ב-2:3 על הפועל ירושלים | 18 באוקטובר 1980
מסגרת: ליגת העל, מחזור 6
הבעיטה: כינוי משל עצמו הוא אולי הכבוד הכי גדול שאפשר לעשות לשער ו"הרפעטיל" זכה לכך בצדק. הפועל ת"א זכתה לכדור חופשי ליד עיגול האמצע בימק"א, כ-40 מטר מהשער. ג'ימי טורק החליט שהוא בועט לשער למרות ההלם של חבריו לקבוצה ובעט בצורה מושלמת ובמהירות של יותר מ-120 קמ"ש לשערו של מריו זוכוביצקי ש"זכה" בכבוד המפוקפק.
פסקול: "שער שרואים כמותו אחת לדור". ממרחק הזמן אפשר לומר שניסים קיוויתי לקה בהערכת חסר.
לסיכום: "אני עף לי ועף לי ואף על-פי שרבים בעטו בי, אף פעם לא עפתי עוד ככה - מהיר, החלטי כה וחד. אני עף לי השערה, השערה ולא קלמנס, או יאשין או ביארה, לא היו יכולים לעצרני". קטע מתוך 'הבלדה על הרפעטיל', שכתב עלי מוהר.
