אופ"א באמת יכולה לאיים על הקבוצות?
(צילום: משי בן עמי)
"הסופרליג היא מהלך של תאבי בצע שחושבים רק על עצמם". אי אפשר שלא לצחוק כשמגלים מי צייץ את המשפט הזה בטוויטר: לואיס פיגו. ההוא שעבר מברצלונה לריאל מדריד והיום מנסה להגיע לתפקיד עסקן בכיר באופ"א.
דרמת הקמת הסופר ליג, סיקור מקיף:
למרבה הצער, לואיס פיגו ואופ"א מובילים את הנרטיב המצחיק של מתנגדי הסופר-ליג, לפיו הליגה הזאת תהרוס את הכדורגל. זה בערך כמו שטוני סופרנו יתלונן שהמשטרה לא מספיק יעילה.
הרומנטיקה הקדושה של הכדורגל העולמי מתה מזמן. ליגת האלופות היא מפעל סגור משלב רבע הגמר ומעלה, ומועדון הזוכות מצומצם להחריד. הסופר-ליג בסך הכל שמה את הדברים על השולחן, אין באמת תחרות בכדורגל האירופי. אותן הקבוצות זוכות בתארים שנה אחרי שנה. פעם בעשור יש הפתעה כמו פורטו ב-2004 ולסטר ב-2016 בפרמייר ליג, לא יותר מזה. יש גם את המפתיעה התורנית שמגיעה לרבע/חצי גמר, כמו איאקס או ליון בעונה שעברה, אבל מדובר בבלוף. עבורן זה חד פעמי, הן לא יגיעו לשם שוב בקרוב. זאת לא תקרת זכוכית, זאת תקרת ברזל. אי אפשר לשבור את ההגמוניה.
עד עכשיו היה ניתן לשקר ש"כל קבוצה יכולה לנצח", למרות שזה לא נכון. אין שוויון בכדורגל האירופי. אם היה, לה קורוניה לא הייתה היום בליגה השלישית בספרד. אותה לה קורוניה שהגיעה רק לפני 15 שנים לחצי גמר ליגת האלופות, אבל "איכשהו" לא מינפה את זה והיום היא לא איתנו. גם לידס האנגלית ירדה ליגה אחרי הצלחה יפה בתחילת שנות האלפיים והצליחה רק העונה לחזור. מאז הקמה הפרמייר-ליג ב-1992, רק שבע קבוצות הוכתרו לאלופות. אחת מהן, בלקבורן, כבר לא רלוונטית. ב-NBA, ליגה עם תחרות אמיתית, היו 11 אלופות שונות באותו זמן.
לאופ"א כל זה לא הפריע עד עכשיו, להיפך - היא תרמה בחפץ לב להפיכת הכדורגל לכמה שיותר מסחרי ולהפיכת ליגת האלופות למועדון פרטי. היא איפשרה את ההשתוללות הקבועה בחלון ההעברות, לא הגנה על הקבוצות הבינוניות וגרמה למעשה לחיסול מעמד הביניים בכדורגל העולמי. יש ענקיות ויש את השאר, שקיבלו מדי פעם איזה פירור.
אופ"א נתנה יד לחיסול התחרות בכדורגל האירופי והגדלת הפערים כי זה השתלם לה כלכלית. על פניו כולם הרוויחו מכך, הקבוצות הגדולות שמרו על מעמדן ואופ"א קיבלה מעמד מכובד של ארגון ששומר על התחרותיות בכדורגל. כולם עבדו על כולם והכל תיקתק. אף אחד לא התלונן על כך שבכל עונה ראינו את אותן הקבוצות בשלבי ההכרעה.
עכשיו המסיכות נקרעו וגילינו שמה שמעניין את כל השחקניות בזירה זה כסף. בוכים על מות הרומנטיקה כאילו עד עכשיו כולם שיחקו לשם שמיים. אני שואל: איפה הייתם 25 שנים?
