בקיץ דיברו כולם על ההתקפה של צ'לסי, או יותר נכון פוטנציאל ההתקפה שלה. 173 מיליון אירו שולמו על קאי האברץ, טימו ורנר וחכים זייש, ועוד בתקופת קורונה, כך שהיה נדמה שאפשרויות הבחירה של המאמן פרנק למפארד יכולות לגרום למשהו מיוחד בסטמפורד ברידג', אם למפארד רק יבחר נכון. היום, כשאנחנו לקראת קיץ נוסף, חובה דווקא לדבר קודם כל על ההגנה של צ'לסי, זו שמחליפו של למפארד, תומאס טוכל, הפך לאחת הטובות בעולם, יש שיגידו הטובה מכל.
כמובן שיהיו כאלה שחושבים אחרת, שיזכירו שאתלטיקו מדריד, למרות הירידה ביכולת, היא תמיד ליגה משל עצמה בהקשר ההגנתי, אבל לא מדובר פה על האיכות האינדיבידואלית של שחקני ההגנה אלא לעבודה ההגנתית של כולם, מלמעלה ועד למטה. טוכל הגיע לצ'לסי לפני שלושה חודשים. איתו שמרה צ'לסי על שער נקי בעשרה מתוך 14 משחקי הליגה שלה. היא ספגה בזמן הזה 8 שערים בלבד, כולל התרסקות בדמות חמישייה מול ווסט ברומיץ', כך שב-13 המשחקים האחרים המאזן מרשים עוד יותר. ממוצע הספיגות תחת טוכל עומד על 0.57 בלבד למשחק, יותר טוב מכל קבוצה אחרת בליגות הבכירות באירופה, כשאחריה ליל ואתלטיקו.
כל הפרמטרים ההגנתיים, הכמותיים והאיכותיים, השתפרו בעשרות אחוזים לעומת תקופת למפארד. כשטוכל הגיע לאנגליה היה נדמה שלצ'לסי יהיה קשה להעפיל לליגת האלופות, היא הייתה במקום התשיעי בטבלה, והנה היא במקום הרביעי, ויותר מכך יכולה גם להגיע לגמר ליגת האלופות. הערב (שלישי, 22:00) היא בחצי הגמר מול ריאל מדריד.
אפשר לציין את משחקי הנפל הרבים של קפה, השוער היקר בהיסטוריה, ולסמן כאחד הגורמים לשינוי את רכישתו של שוער נוסף, אדוארד מנדי, בן דודו של פרלאן מנדי מריאל מדריד, אותו יפגוש הערב. זה אינו הסיפור המרכזי. הצלות הרואיות אינן העניין אלא העובדה שהשוערים נדרשים לפחות כאלה. מדובר בטיפול מערכתי.
כבר בטיסה הראשונה ללונדון, עוד לפני שפגש את השחקנים, ישב טוכל עם הצוות שלו לניתוח היריבה הראשונה שלהם, וולבס. "היינו מודעים למהירות של טראורה ונטו אז קיבלנו החלטה לשחק עם שלושה בלמים מול שניהם וזה עבד", הסביר המאמן מאוחר יותר. "משם כבר לא היה צורך בשינויים". וכך, צ'לסי המשיכה לשחק קבוע עם שלושה בלמים. שינוי המערך מתבצע ממשחק למשחק דרך ההתקפה – האם משחקים עם שני חלוצים ומאחוריהם שחקן נוסף, נניח מייסון מאונט הנפלא, או דווקא חלוץ אחד כשלצדדיו שחקנים אחרים.
עם נחיתת אותה טיסת בכורה ללונדון החליט טוכל לאסוף לשיחה ראשונה את שחקני הקישור המובילים שלו - ז'ורז'יניו, מתיאו קובאצ'יץ' ואנגולו קאנטה. הוא הסביר לשלושה שהם הופכים לשחקנים החשובים ביותר בשיטת המשחק שלו והוא יבצע רוטציה ביניהם לפי הצורך בכל משחק ספציפי. ז'ורז'יניו תורם יותר בניהול המשחק, קובאצ'יץ' יכול לנצח שטחים כדי לצאת עם הכדור קדימה, קאנטה הוא מכונת תיקולים היסטורית. ברור שהצלחת ההגנה תלויה באיכות השחקנים בקו האחורי, אבל טוכל רצה לגרום לכך שהכדור יגיע אליהם כמה שפחות.
איך עושים זאת? העבודה ההגנתית מתחילה מלמעלה, משחקני ההתקפה (מאונט מוביל את הפרמייר-ליג בתיקולים מוצלחים לקשרים התקפיים וחלוצים). המטרה היא להרחיק את היריב מהרחבה, לנסות להשיג את הכדור לפני שהוא מגיע למקום ממנו אפשר לאיים על השער. פעולות הלחץ המוצלחות שמבצעים שחקני צ'לסי עלו בכ-40 אחוזים מאשר בתקופת למפארד. כמות חילוצי הכדור בחצי המגרש של היריבה עלתה ב-25 אחוזים. המגינים, שיכולים להיות התקפיים מאוד (לפעמים משחק שם קאלום הדסון-אודוי, שחקן קדמי במקור), מבצעים את הלחץ עם שלושת שחקני ההתקפה והכיסוי מגיע בעזרת אותם קשרים שישבו לשיחה עם טוכל.
אם רוצים לשים את עקרון המשחק המוביל של מאמני העולם על סקאלה אז נקבל בצד אחד רצון לכדורגל של possession, כלומר החזקה בכדור, ובצד השני כדורגל של position, מיקום, הרצון שהכדור יהיה רחוק מהשער שלנו ופחות משנה מי מחזיק בו. מצד אחד של הסקאלה פפ גווארדיולה, שאמר שעם הכדור אי אפשר לספוג ולכן צריך להחזיק בו. מהצד האחר ז'וזה מוריניו, שסיפר שהוא אוהב לראות את היריבה מניע כדור מאחור כי אז היא חשופה לטעויות. הרעיון ההגנתי של טוכל משלב את שתי האסכולות.
ההגנה מתחילה למעלה, כאמור, אבל במקביל צ'לסי מנסה להחזיק בכדור כמה שיותר. כמה יותר? הכי הרבה. בתקופת טוכל היא מחזיקה בממוצע בכדור לא פחות מ-65 אחוז מהזמן, גבוה יותר מכל קבוצה אחרת בליגות הבכירות, יותר מברצלונה ומנצ'סטר סיטי הנמצאות אחריה בקטגוריה.
כך, בשילוב ניסיונות להשיג את הכדור בעמדה גבוהה עם שמירה עליו בצורה קיצונית, מרחיקה צ'לסי את היריבות מהשער והפכה תחת טוכל לקבוצה שהיריבות בועטות הכי מעט לשער שלה, לא רק בפרמייר-ליג אלא בכל אירופה. כמובן שבלמים כמו ססאר אספילקווטה, קורט זומה, אנטוניו רודיגר ותיאגו סילבה חיוניים לכך, אבל הם היו שם גם קודם (סילבה הצטרף בקיץ). השינוי של צ'לסי, של טוכל, הוא בפילוסופיה ובעבודה הקבוצתית, הן שהפכו את ההגנה של צ'לסי מכזאת שהיה נהוג ללעוג לה לאחת הטובות שיש. הגנה שאולי גם תביא אותה לגמר ליגת האלופות.