ה"מומחים"
שלמה, איל ומורשת דנמרק
"אם אנחנו לא מנצחים בבית את המשחקים האלה, אין לנו מה לחפש בכלל, המאמנים האוסטרים החזירו את הכדורגל שלנו עשרות שנים אחורה". כך התלהם שלמה שרף אחרי ההפסד 2:0 לדנמרק, ועבר לחיסול ממוקד: "וילי רוטנשטיינר גונב דעת, בושה שהשאירו אותו מאמן, הוא עשה לנו את הכישלון הכי גדול". בטח הכי גדול, במיוחד יחסית למעידה הקלה מול אותה נבחרת לפני 22 שנה, כששחקניו נשארו עם המכנסיים למטה לא רק במגרש (5:0) אלא גם בבית המלון.
"תתפטר, תתפטר", צעקו אוהדי הנבחרת שחיכו לשרף בצאתו מחדר ההלבשה ב־1999. "דברים כאלה קורים, ואני לא חושב שאני צריך להסיק מסקנות באופן אישי", אמר שיאן הכישלונות הלאומי, שהפסיד בבית לא רק לדנים אלא גם לפינים. אבל בנפילות שלו, הוא לקח הכל בפרופורציות. "יש אסונות גדולים יותר מהפסד בכדורגל, רעידות אדמה למשל", אמר הסיסמוגרף האנושי שהובס גם בגומלין 3:0, ובסך הכל – 8 בסולם ריכטר.
גם אמירתו של המאמן האוסטרי לפני דנמרק כי "תוצאה טובה תהיה הפתעה", קוממה אותו. "אני לא יכול לשמוע את הדברים האלה", זעם הפרשן שלמה, והוסיף: "בוא תגיד לשחקנים שהם בשר ודם כמונו, שהם לא נופלים מאיתנו". מעניין, כי לפני צמד התבוסות שלו מולם, המאמן הלאומי שרף הנמיך ציפיות: "אסור לשכוח שאנחנו משחקים נגד דנמרק, שיש לה המון ניסיון בכדורגל האירופי והעולמי". אז מי כאן גונב הדעת?
"את דור פרץ הוא שם מגן", ליגלג שרף על רוטנשטיינר אחרי דנמרק. "את השחקן הכי טוב בנבחרת, סולומון, הוא שם מגן שמאלי", לעג לו אחרי התיקו מול סקוטלנד, ועבר היישר לגזר הדין: "צריך לשלוח אותו הביתה, הוא פחדן". כן־כן, זה אותו גיבור שהפך פעם את אבי נימני למגן שמאלי, במה שבטח נחשב בעיניו לצעד אמיץ.
להטפות ולהצלפות הצטרף בשמחה עוד רעשן, שחלם לאמן את הנבחרת והתעורר בסיוט של הפועל פ"ת. "אם לא נוציא שש נקודות ממשחקי הבית מול דנמרק וסקוטלנד, הקמפיין למעשה נגמר", חישב איל ברקוביץ' ערב המשחק הראשון. "החוכמה זה להראות לדנמרק שישראל היא בעלת הבית"... ברור, כמו שעשו הוא וחבריו בניינטיז. בימים ההם, אחרי שקיבל ממנה בראש כשחקן, ברקוביץ' התבכיין: "דנמרק זו הגרלה אכזרית, הכי קשה שיש". את ההגרלה שקיבל רוטנשטיינר הוא כינה השבוע: "הבית הכי קל".
העיקר שעכשיו שלמה קורא למנות את איל למאמן הנבחרת, וברקוביץ' עונה לו: "למה שאתה לא תאמן?" — סיבה טובה לתזכורת מעוד קמפיין: בנובמבר 1992 אירחה ישראל את שוודיה במוקדמות המונדיאל, והפסידה 3:1. "אנחנו מקבלים שערים קלים מדי וזה ומרגיז", ברח המאמן שרף מאחריות, והתייחס גם לפליימייקר שלו: "מי שחשב שברקוביץ' יציל את המולדת, ראה את הפער בינו ובין השוודים במהירות, בכוח ובחוסן"... היום, כשהאחראי לפער הוא רק המאמן, למהירות ולכוח אין משמעות. מה עוד שכמעט כולנו מחוסנים.
הזחוחים
גוטמן, נימני, אנדורה ושוודיה
אלי גוטמן לא חווה על בשרו מפגשים מול הדנים, אבל כששני הרוטוויילרים נבחו על רוטנשטיינר אחרי התיקו מול סקוטלנד, גם הוא הצטרף. "ראיתי את ווילי על הקווים, 90 דקות לא ראיתי אותו פעם אחת מסתודד עם מישהו", אמר המאמן הלאומי במיל' שכשל במשימה פעמיים, ובחר להעלות על נס את אחד מהישגיו ההיסטוריים.
"אני זוכר שהיה לי גם את אריק בנאדו וגם את אבוקסיס, כל הזמן הייתי מתייעץ איתם, ואני יכול לספר סיפור קצר, באנדורה", התרפק גוטמן. "אנחנו משחקים שם משחק קשה מאוד, עד דקה 20 בערך אנחנו בשוויון, ניגש יוסי ולוחש לי באוזן, 'תעביר את טל בן־חיים לצד שני נגד המגן השני'. אני מחכה שתי דקות, מעביר את בן־חיים, הוא עושה אחד על אחד, מעביר כדור רוחב, דמארי 0:1". את הפואנטה עם התוצאה הוא נעל במחיאת כף וסיכם: "חייב להיות עבודת צוות בנבחרת".
סיפור מרגש, אך לא מדויק. הנבחרת שלו הובילה 0:1 כבר בדקה השלישית, האנדורים השוו בפנדל, ואז בא השער הנ"ל, בדרך ל־1:4 על היריבה הקשה מאוד. כשאף אחד לא זוכר, הכי קל לברבר. בהמשך אותו קמפיין, אגב, הנבחרת הפסידה בבית 2:1 לקפריסין וגוטמן עבר לכדורסל: "לא יודע מה קרה, אם היה לי טיים אאוט, הייתי לוקח". מעניין באמת לאן נעלמו במשחק הזה שני היועצים שלו, בגתן ותרש.
ואיך אפשר לדבר על התלאות של בני ישראל, בלי אחד ממנהיגי דור המדבר? "דנמרק חסרת יצירתיות ודי אפורה מבחינה התקפית", איבחן השבוע אבי נימני. "עושה רושם שווילי לא משנה כלום מהקמפיין הכושל הקודם. כמעט אותם שחקנים מקבלים את חולצת ההרכב וממשיכים לקבל קרדיט למרות שאינם מספקים את הסחורה. אלה אקטים שגורמים לשחקנים אחרים בסגל להתרעם, בצדק". למי בדיוק התכוון, והאם הם נמנים עם חוג לקוחותיו, לא ברור. מה שכן, כשאלישע לוי היה מאמן הנבחרת, הסוכן שלו התרעם הרבה פחות.
כשחקן נבחרת, לנימני הזדמנה פגישה עם הדנים במשחק ידידות ב־2002, ואז הוא נתן להם כבוד. גם המאמן שלנו היה אז דני, ריצ'רד נילסן, והפסדנו 3:1. "דנמרק עולה בשלוש דרגות לפחות על נבחרת ישראל, ולכן התוצאה לא רעה", החמיא קשר מכבי ת"א ליריבה, והתמקד באחראים להפסד: "לא מתאים לנבחרת מהדרג שלנו לספוג שערים מצחיקים כאלה".
נוקב הרבה יותר היה אז המאמן הלאומי בדימוס, שכבר פצח בקריירת פרשן. "הביאו את נילסן כדי לקדם את הכדורגל הישראלי, אבל הוא לא הביא שום בשורה", פסק הקסנופוב שרף, וגם פירט: "לא יכול להיות שאבי נימני, שאינו נמצא בכושר, ישחק בהליכה 90 דקות מבלי שיוחלף"... צודק. לך תבנה על אחד־עשר כוכביא, כשאחד מהם כוכב לכת.
ככה זה, בכל דור ודור יריבינו עומדים עלינו לכלותנו, ואף אחד לא מצילנו מידם. מצד שני, אי־אפשר להגיד ששרף לא סיפק את הסחורה: מרבית כוכבי הנבחרת שלו הפכו לפרשנים כמוהו, שמעבירים שיעורי כדורגל למאמנים זרים.
הנפקד
לאן נעלם האוהד נתניהו?
והיה עוד קמפיין משמעותי שבו נפלנו בפעם הרביעית: הבחירות לכנסת. "אני אוהב כדורגל ובגילי המתקדם גם משחק כדורגל", אמר לפני פחות מחודש ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנפגש לפתע עם יו"ר ההתאחדות אורן חסון והבטיח לפעול להחזרת הקהל. חסון שיתף פעולה עם משדר התעמולה והודה להוד מעלתו על עזרתו. "בכיף, משחק ראשון אתה מזמין אותי", אמר ראש הממשלה. "סגור", השיב חסון. "סגרנו", חתם רה"מ, שהתרגל להשתמש במילה הזו בשנה האחרונה.
שבוע אחר כך התעטף האוהד נתניהו בצעיף של בית"ר ירושלים בטדי, אבל דווקא על נבחרת ישראל (ששיחקה אחרי הבחירות), אבו־יאיר ויתר. האם זה בגלל שלא קיבל הזמנה מחסון? אולי לא רצה לשמוע את הקהל בבלומפילד צועק: "ישרא־א־אל ממשלה"? ייתכן, אבל הרבה יותר הגיוני שההמנון כבר לא מרגש אותו, בלי קולות הערבים.
התענוג
בפסח מנקים גם את הראש
במוצ"ש, כשכמעט כולם חגגו בליל הסדר, הועברו רוב משחקי מוקדמות גביע העולם בלי שדרים ופרשנים. זו הייתה הזדמנות נדירה לראות כדורגל בלי קידוחים על שלושה בלמים או 4־4־2, בלי סגירה אלכסונית, בלי ניתוח ההבדלים בין אגף שמאל לימין, בלי שיטת היהלום, בלי קטילה של כוכבי היבשת, ובלי כאלה שלא סותמים את הפה לרגע וצועקים בהיסטריה בכל פעם שהכדור עובר את קו האמצע.
והיו גם כמה משחקים עם שדר אנגלי, שפשוט תיאר מה שהוא רואה, ללא טקטיקות, נזיפות וצרחות. כמה חבל שלמחרת נגמר החג, והתעוררנו מהחלום המתוק והחד־פעמי.
מילה זו מילה
"נכון, לבנדובסקי פצוע, אבל חוץ מלבנדובסקי לא חסרים שם שחקנים בכירים"
הקריין אלי אילדיס מסביר למה גרמניה הייתה צריכה לנצח את צפון מקדוניה גם בלי הסקורר של פולין
