מילה אחת יכולה לחסל שתי קריירות במקביל, כפי שלומד בימים אלה מאיירס לנארד, ששיחק במשך שנים כסנטר ב-NBA.
הבחירה ה-11 בדראפט 2012 עבר שמונה עונות וקצת בפורטלנד ובמיאמי, ובמקביל הפך לגיימר רציני מאוד, כזה שצבר 70 אלף עוקבים בחשבון שלו בטוויץ', הפלטפורמה שמעבירה משחקי וידיאו בשידור חי לגולשים. אבל הסיפור שהתפוצץ החודש גמר אותו: ברגע שהשתמש בקללה אנטישמית ("כלב יהודון") כלפי יריב ששיחק מולו במשחק "קול אוף דיוטי", לנארד הלך ונמחק משתי הזירות.
קודם כל, מיאמי התנערה ממנו. למרות שממילא הושבת עד לסיום העונה בגלל ניתוח בכתף, לנארד הושעה מהקבוצה (ספג בנוסף קנס של 50 אלף דולר מהליגה), ולפני שבועיים הועבר בטרייד לאוקלהומה סיטי, ששיחררה אותו שבוע מאוחר יותר. הוא התנצל על דבריו, ואמר כי לא ידע מהי משמעות הביטוי בו השתמש, אבל האש שספג מארגונים שונים כל כך כבדה עד שבארה"ב לא בטוחים שבקיץ תימצא קבוצה אשר תהיה מוכנה להחתים אותו.
בנוסף, חברות הגיימינג שנתנו ללנארד חסות ביטלו אותה אחרי שהפרשה נחשפה, וארגון משחקי הווידיאו בו לנארד היה חבר הודיע ללא היסוס כי הוא לא מעוניין יותר לשתף פעולה עם השחקן.
שאלת הבורות
מיד אחרי שערוריית לנארד פרצה בשבוע שעבר סערה חדשה. דייב מיימרון, מאמן פוטבול בתיכון דאקסברי במסצ'וסטס, פוטר מתפקידו לאחר שהתברר כי הקבוצה השתמשה במונחים אנטישמיים כשמות התרגילים שביצעה במהלך משחקים, כמו "אושוויץ". בכיר במערכת החינוך האזורית אמר כי לאחר החשיפה הוא עמד בפני גלי זעם אדירים מהקהילה המקומית, כך שגם ההתנצלות של המאמן לא הועילה.
אלו דוגמאות מדהימות לשינוי ביחס של הספורט האמריקאי כלפי ביטויי אנטישמיות. מדובר בהתפתחות של גל המחאה בשנה האחרונה, שהתמקד תחילה בזכויות השחורים (אגב, לנארד היה אחד השחקנים הבודדים שנותר לעמוד בהמנון בזמן שהקבוצות כרעו ברך בבועה). הכוח של כוכבי הספורט הוביל לשינוי משמעותי בשיח על היחס למיעוטים בכדורסל ובפוטבול, ומשם, בכוח האינרציה, האמריקאים הילידים נלחמו נגד כינויים פוגעניים של קבוצות - והובילו לשינוי שמה של קבוצת הפוטבול של וושינגטון. כעת, על אותו רצף של סובלנות, הספורט בארה"ב מנסה להתנקות גם מאנטישמיות.
שאלה חשובה שעולה בנדון היא עד כמה ניתן להשתמש בתירוץ הבורות, כמו במקרה של לנארד - ולפניו לברון ג'יימס. כזכור, ב-2018 כוכב הלייקרס ציטט באינסטגרם שורה משיר ראפ שדיברה על "הכסף היהודי", וטען שלא היה מודע למשמעות וחשב כי מדובר בכלל במחמאה. אין דרך לקבוע שכולם מכירים את כלל הטרמינולוגיה האנטישמית שקיימת בעולם, או מייחסים למילה מסוימת משמעות גזענית במכוון, אבל מצד שני קשה לקבל את ההיתממות של האנשים הנדרשים לתשובות בפרשות האלה.
התרומה של קארים
העניין הזה, של הכרת האנטישמיות לעומק, עלה לכותרות ביולי, בשיא מחאת השחורים בארה"ב. שחקן הפוטבול דשון ג'קסון מפילדלפיה שיתף פוסט עם ציטוט המיוחס לאדולף היטלר, המתייחס פחות או יותר לטענה שיהודים מנסים לסחוט את אמריקה. גם פה הגיעה התנצלות, אבל היא לא עצרה את הזעם - שהופנה גם כלפי הבועט של ניו-אינגלנד, ג'סטין רורוואסר, שהציג קעקוע של ארגון ימני קיצוני וטען כי בכלל חשב שמדובר במסר של תמיכה בצבא.
כזכור, לקארים עבדול-ג'באר היה תפקיד משמעותי בשינוי ההבנה. אגדת העבר של ה-NBA, מוסלמי שחור, לא היה מוכן לקבל עוד את המקרים האלה, ודיבר לפני מספר חודשים על כך שאינו מבין מדוע לא קיימת מחאה כלפי האנטישמיות בספורט ובהוליווד, כפי שנוצרה מחאה כלפי היחס לשחורים. קארים הוא אדם משפיע, חזק מאוד, והמילים שלו חילחלו עמוק.
כעת ניתן לראות כי בספורט האמריקאי יש רגישות גדולה יותר למקרים כאלה. וישנה דרך נוספת לטפל בנושא, כפי שהציג ג'וליאן אדלמן, התופס של ניו-אינגלנד ואחד הספורטאים היהודים הבולטים בארה"ב. כאשר פרשת לנארד נחשפה, הוא התייחס אליה ממקום אחר. אדלמן פירסם בטוויטר מכתב פתוח ללנארד, בו כתב בין השאר: "אני מרגיש שלא השתמשת במילה הזו מתוך שנאה, אלא מתוך בורות. אבל זה מה שהופך אותה להרסנית כל כך. בוא ניפגש לארוחת שבת מתישהו, עם כמה חברים, ואני מבטיח לך שתיהנה".
אדלמן יהיה חייב לעשות קידוש עם ספורטאים רבים כדי לשנות את העולם, אבל זה הצעד הקטן שלו לשיפור המצב. ובארה"ב רוצים שהמצב הזה ישתנה ולא יכביד יותר על אווירת ההכלה שמנסים ליצור שם.
