אוהדי שאלקה לא יודעים אם לצחוק או לבכות. קבוצתם, זו שרק לפני שנתיים עוד העפילה לשמינית גמר הצ'מפיונס, בדרך לליגת המשנה בגרמניה. אז נכון, בסך הכל חלפו שישה מחזורים בבונדסליגה, אבל המספרים היבשים לא משאירים מקום לספק: הרויאל בלוז הם כנראה הקבוצה החלשה ביותר בליגה.
ה-1:1 הביתי מול שטוטגרט ביום שישי האחרון בפלטינס ארנה הריק המשיך את רצף המשחקים ללא ניצחון של המועדון מהעונה שעברה. למעשה, שאלקה לא השיגה שלוש נקודות כבר 22 משחקים ברציפות. רק קבוצה אחת בהיסטוריית הבונדסליגה רשומה על נתון זוועתי יותר: טזמניה ברלין (שכבר מזמן לא קיימת) שבעונת 1965/66 לא ניצחה 31 משחקים ברצף. השיא השלילי יישבר? בקצב הזה, מי יודע.
שישה מחזורים מפתיחת העונה, שאלקה מדורגת במקום הלפני אחרון בטבלה עם שתי נקודות, כשרק מיינץ (שישה הפסדים משישה משחקים) נמצאת מתחתיה. אגב, בשבת הקרובה השתיים נפגשות ראש בראש לקרב הנמושות בבונדסליגה. "אנחנו כמו בקבוק קטשופ חדש שאתה צריך ללחוץ עליו שוב אחרי שנפתח כדי להוציא משהו", הסביר מאמנה של שאלקה, מנואל באום, את המצב בדרך ציורית. "אנחנו עדיין לוחצים עליו".
בשר נא
באום הוא המאמן השני העונה על הקווים בגלזנקירשן. קדם לו דויד וגנר, שפוטר בחודש שעבר אחרי שורה של מפלות, כולל 8:0 משפיל לבאיירן מינכן במחזור פתיחת העונה.
באום, שהדריך את נבחרת הנוער הגרמנית, מונה לתפקיד והשיג בינתיים רק שתי נקודות (מול אוניון ברלין ושטוטגרט). בשישי האחרון קבוצתו עוד הוליכה, אבל ספגה שוויון במחצית השנייה. "הייתי נותן לנו ציון מספיק בקושי", הודה המאמן, "קשה לנו לצאת קדימה".
את האמת, הקריסה של שאלקה מפתיעה כי מדובר במועדון גדול בכדורגל הגרמני. כזה שנמצא בבונדסליגה באופן רצוף מאז 1992 וזכה בגביע ב-2011. מדובר, כמו שידוע לכל חובב כדורגל, בקבוצת צמרת בשנים האחרונות לכל דבר ועניין. ב-2018 שאלקה סיימה כסגנית האלופה ובינואר האחרון עוד דורגה במקום השישי בטבלה. רק שאז משהו קרה. מאז אותו חודש, ובטח אחרי התפרצות הקורונה, היא לא הצליחה להשיג ניצחון. היא הידרדרה למקום ה-12 בטבלה, שמונה נקודות יותר מוורדר ברמן שהלכה למשחקי המבחן.
מצד שני, המצב של שאלקה לא מפתיע את אנשי הענף בגרמניה. ביוני האחרון החליט האיש הכי מזוהה עם הקבוצה, היו"ר קלמנס טוניס - הידוע גם בכינויו 'ברון הבשר הגרמני' (בשל חברת הבשר הענקית אותה הוא מנהל), להתפטר מתפקידו. הקבוצה נקלעה לחובות של למעלה מ-220 מיליון אירו (224 מיליון ליתר דיוק) והחליטה הקיץ על קיצוצים דרסטיים ודילול הסגל.
טוניס, שנכנס לתפקידו ב-1994, היה למעשה האיש שהחזיר את שאלקה למפה והוביל אותה חמש פעמים לסגנות הבונדסליגה, וכמובן גם לזכייה בשלושה גביעים ובגביע אופ"א. במקביל, הוא היה מעורב בשלל שערוריות. כשנשאל בשנה שעברה לגבי ההתחממות הגלובלית אמר: "במקום להעלות מיסים, אנחנו צריכים לממן 20 תחנות כוח באפריקה בכל שנה. כך האפריקאים יפסיקו לחתוך עצים ולייצר ילדים כשמחשיך". ההתבטאות הזו הובילה להשעייתו לשלושה חודשים.
השנייה, די לאחרונה, הייתה לאחר בלגן בבית המטבחיים בחברת הבשר שלו, שם נמצאו לא פחות מ-649 עובדים שחלו בקורונה. הבלגן הפיננסי בשנים האחרונות בשאלקה הוביל גם את אוהדי הקבוצה לדרוש לסילוקו, מה שלבסוף התרחש.
"השחקנים פשוט מעבירים את הזמן"
שאלקה מודל 2020/21 נראית רע ובעיקר אנמית. אם פעם עוד עיטרו את הסגל שמות גדולים כמו ראול או קלאס יאן הונטלאר, העונה אי אפשר למצוא שם ישועה. ווסטון מקני האמריקאי, הכוכב הכי גדול של הרויאל בלוז, הושאל הקיץ ליובנטוס, שתוכל גם לרכוש אותו בסיום העונה ב-18.5 מיליון אירו. החלוץ מארק אות', שחזר לסגל אחרי פציעה ארוכה, הוא השם הגדול, אם אפשר לקרוא לזה כך במדים הכחולים.
אוהדי שאלקה כמובן מתוסכלים. "אתה מנסה לזכור משחק טוב של הקבוצה בשנה האחרונה ופשוט לא מצליח", מספרת קורנליה טופורז'יסק, שהייתה גם במועצת המנהלים של המועדון עד 2019. "זה נראה שהשחקנים פשוט מעבירים את הזמן", מוסיף סטפן אדלפן.
"מי אשם במצב? לא הייתי מטיל את האחריות על אנשים בודדים", אומרת טופורז'יק. "מעולם לא הייתה לנו עקביות ברמת הניהול. העברות טובות היו רק בתקופה של פליקס מגאת', וזה היה לפני הרבה מאוד זמן. בקצב הזה נהפוך להמבורג מספר שתיים. וכולם יודעים איפה המבורג נמצאת כיום - בליגה השנייה".
