בקבוצת כדורגל מקצוענית, הקרנות - כמו גם בעיטות חופשיות - הינן כלי משמעותי שניצולו יכול להשפיע על המיקום בסוף העונה. מכיוון ששחקני כדורגל עובדים קשה על המגרש ובדרך כלל מבטלים רוב הזמן אחד את היתרונות של השני, מועדונים מקצועיים מנסים ליצור לקבוצה שלהם יתרון בכל דרך אפשרית - וקרן היא אחת הדרכים הטובות, היעילות והמשתלמות. הקרנות, כמו זריקות החוץ, מבטלות את חוק הנבדל ובכך, ולו לרגע קט, ההגנה נמצאת ללא מערכת הגנה אווירית, כך שניצול חכם של הקרנות יכול לספק יתרון טקטי מול יריבה עדיפה.
קבוצות לא רבות משקיעות בתרגילי קרן, ובמקומם המאמנים מסתפקים ברוב המקרים בקרן קצרה או ארוכה ובתנועה בנאלית של שחקני ההתקפה ברחבה. חבל: קרנות הן כמו נשק סטטיסטי, כך שהיעדר הכוונה ותרגילים טקטיים מקהים את ההזדמנות הטובה לנצל את היתרון להתקפה ולהבקיע שערים. יש לזכור כי קרן היא אחת הפעמים היחידות שבהן הקבוצה הפחות טובה נמצאת במצב שבו היא משתווה ליריבה, והיתרונות של היריבה קטנים משמעותית ולעתים גם לא קיימים.
אז מה צריך לעשות? לפני הכל להפתיע את שחקני ההגנה. בהתאם לחוק השני של התרמודינמיקה, כל מערכת סגורה שואפת לאי-סדר. שחקני ההגנה עושים הכל כדי שיהיה להם סדר או היגיון בשמירה, כך שיצירת תרגיל קרן שיגרום לאי-סדר אצל שחקני ההגנה יבלבל אותם ויגדיל את סיכויי ההצלחה של קבוצת ההתקפה. עשו לכם הרגל ובדקו כמה שחקני התקפה נמצאים ברחבה בכל כדור קרן. רובם המוחלט של המאמנים מציבים 5 שחקני התקפה ברחבה, שחקן אחד שמרים את הקרן, 2 שנמצאים על סף הרחבה ועוד 2 מאחור, על הסף הקדמי של השליש השני של המגרש, כדי לשמור על המבצר. בישראל נוכל לראות 6 שחקנים ברחבה, בעיקר כשהקבוצה בפיגור, ו-4 שחקנים ולעתים פחות כשהקבוצה ביתרון. אז קבלו 16 טקטיקות של תרגילי קרן שישפרו את המצב:
1. חיל הפרשים: אין שחקני התקפה ברחבה. כל 5 השחקנים עומדים מחוץ לקשת של הרחבה, ועם ההרמה מסתערים ובכך נהנים מיתרון של מהירות, כוח, מציאת שטחים, הגעה עם הפנים לשער וגרימת קושי לקבוצה השנייה לסמן שחקנים בשמירה אישית. טקטיקה זו טובה גם בשמירה אישית וגם מול שמירה אזורית של קבוצת ההגנה.
2. פלוטון ("דבוקה" בצרפתית, כמו צורת הרכיבה של קבוצות רוכבי אופניים): מייצרת יותר ראשים נוגחים באזור המוסכם לירידת הכדור לאחר ההרמה, ובכך מבטלת את היתרון המספרי של שחקני ההגנה ומשפרת את סיכויי המגע עם הכדור של ההתקפה.
3. הרכבת: השחקנים עומדים ברחבה בטור, צמודים אחד מאחורי השני, ובכך מגדילים את הנפח המצרפי שלהם, מפתיעים בכיוון היציאה מהמקום ומשתמשים בטור לחסימה וכדי לנוע, מאלצים את הקבוצה השנייה לצאת מעמדות ההגנה שלהם, גורמים להם להתכווץ ומקשים עליהם לסמן שחקנים.
4. כדורסל: השחקנים עוברים את השומרים שלהם בסיבסוב – עומדים צמודים עם הגב ועוברים אותם באמצעות רגל ציר מאחוריהם עם הפנים לשער. למעשה, השחקן משתמש בגוף של השחקן היריב כדי לעבור אותו.
5. פוטבול: השחקנים מבצעים חסימות ללא כדור בתרגיל שנקבע מראש, כדי לאפשר לשחקנים אחרים להגיע לאזורים חופשיים.
6. סטנגה: הדעה הרווחת בכדורגל היא שאם שחקני התקפה מוסרים או נוגחים לפחות פעמיים ברציפות בתוך הרחבה, אז סיכויי הכיבוש עולים פלאים. ההסטה לאחר המסירה הראשונה גורמת לבלבול, להימצאות שחקני הגנה והשוער במיקום שלקח בחשבון את המצב שלפני המסירה הראשונה ואיבוד חלקי של קשר עין עם הכדור מצד ההגנה. במצב זה מייצרים תרגיל שבו מציבים שחקן באחת מ-4 פינות הרחבה (בעיקר במקום ששחקן הגנה לא נמצא לפניו) - לא על מנת שינגח לשער, אלא שיסיט את הכדור לשחקן אחר (בנגיחה או הרמה) כדי שחברו ינגח או יבעט לשער.
7. חמש בתיבה: 5 שחקני ההתקפה מתמקמים בתוך תיבת החמש. בכך הם מעמיסים בתיבה לפחות 10 שחקנים מעבר לשוער, מקשים על השוער להגיב נוכח הצפיפות ומגדילים את הסיכוי שהכדור יגיע לאחד מהם.
8. חיל התותחנים: מוסרים את הכדור לכיוון הקשת שמחוץ לרחבה על מנת ששחקן שבועט טוב יטווח את השער מרחוק, וינצל את העובדה שהכדור מוסתר לשוער על-ידי הרבה שחקנים.
9. ראש פינה: מוסרים את הכדור לשחקן שבפינה הקרובה העליונה של הרחבה, על מנת שיבעט ישר לפינה העליונה הרחוקה של השער.
10. בננה: בעיטה ישירה א-לה-ערן-לוי מהקרן ישירות לשער.
11. גולם: אחד משחקני ההתקפה נעמד קרוב לשוער, ותפקידו להקשות עליו לצאת לכדור הגובה או לכל הפחות להסיח את דעתו.
12. הברשות: מוסרים לשחקנים בחלק העליון של הרחבה, שבמקום לבעוט פותחים את הרגליים כדי שהכדור יעבור שניים או שלושה מהם עד לבעיטה. התרגיל מעצים את אלמנט ההפתעה והבלבול של שחקני ההגנה.
13. קרן קצרה: מוסרים את הכדור לשחקן קרוב כדי שיאפשר לשחקן הראשון להרים את הכדור בעמדה יותר נוחה מאשר קרן. בכך נוצר יתרון נוסף להתקפה, שזכתה למעשה בכדור חופשי, ובמקביל נוצר בלבול מסוים אצל שחקני ההגנה שציפו להרמה כתוצאה מהתנועה ברחבה בזמן ביצוע התרגיל.
14. דלת אחורית: העיניים של שחקני היריבה בדרך כלל על הכדור. בטקטיקה הזו משתמשים בשחקן, בדרך כלל השחקן שהרים את הקרן, כדי להיכנס בדלת אחורית לרחבה (על קו הרוחב) ולקבל בסוף התרגיל את הכדור במצב הבקעה.
15. הפרד ומשול: כל השחקנים פרט לאחד מושכים את שחקני ההגנה בתנועה אלכסונית לכיוון השער, בדרך כלל לכיוון שממנו מורם הכדור - אך שחקן אחד מבצע תנועה הפוכה. בכך הוא בדרך כלל מוסתר על ידי התנועה של חבריו ומצליח להגיע לשטח שלא נצפה על ידי שחקני ההגנה.
16. קומבינציה: שילוב של טקטיקות. לדוגמה: מסירה לשחקן מחוץ לרחבה במקום בעיטה לשער, השחקן שקיבל את הכדור לא בועט לשער אלא מוסר לשחקן שמסר לו ובינתיים הגיע לרחבה כדי שיבעט לשער, או התחלה של טקטיקת רכבת, פיצול של השחקנים, מסירה לשחקן הקרוב שיסיט בנגיחה את הכדור לשחקן הרחוק ומשם לשער, או קרן קצרה ומשם במקום לבעוט לשער, למסור לשחקן מחוץ לרחבה לבעיטה. כיד הדמיון הטובה והיצירתית.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
