צפו בניצחון של הפועל ת"א על נהריה
בעשור הראשון של המילניום הנוכחי הכדורסלן הישראלי היה סחורה מבוקשת מאוד בליגה הצרפתית. לא פחות מעשרה ישראלים שיחקו בליגה הראשונה במדינה, רובם בהצלחה די גדולה. השיא היה כשבעונת 2004/5 שיחקו לא פחות משישה כדורסלנים תוצרת כחול לבן בצרפת.
אבל מאז עברו שנים רבות בהן כף רגל של ישראלי לא דרכה בקבוצה צרפתית, עד שבשבוע האחרון איתי שגב (גראבלין) ותומר גינת (מטרופוליטנס) עשו את המעבר.
"מה שהכי מפתיע זה שלקחו שחקנים ישראלים בעמדות הפנים, שעל הנייר פחות מתאימים לסגנון האתלטי שיש בליגה הצרפתית. אולי הקבוצות עושות הפוך על הפוך ורוצות לשנות סגנון", מספר אפיק ניסים, השגריר הכי מוצלח של הכדורסל הישראלי בצרפת. שנתיים הוא שיחק בשטרסבורג ובעונתו האחרונה זכה איתה באליפות המקומית אחרי ניצחון בגמר על נאנסי, שבה כיכב מאיר טפירו.
"זו הייתה עונה מיוחדת עבורי כי זכינו בה באליפות. בדיוק היום מציינים במועדון 15 שנים לתאריך של הגמר ההוא. שיחקו איתי באותה עונה בליגה הצרפתית טפירו, אורי כהן מינץ, ארז מרקוביץ', עידו קוז'יקרו ויריב יצקן. חלק פתחו את העונה ואחרים הצטרפו לקראת הפלייאוף כי הליגה בישראל הייתה בזמנו מסתיימת לפני הצרפתית".
הכל התחיל בג'ו דוסון
ניסים היה זה שפתח עבור השחקן הישראלי את הדלת בצרפת: "הגעתי לשם אחרי שנתתי משחק טוב במדי העתודה נגד נבחרת צרפת. עוזר המאמן של הנבחרת ההיא היה העוזר בשטרסבורג, הוא שם עליי עין וצירף אותי לקבוצה אחרי שסיימתי צבא. אני חושב שבסוף זה עניין של תדמית. זה ששיחקתי טוב גרם להם להביא את טפירו, וזה שהוא שיחק טוב גרם לכך שבאו אחריו עוד ישראלים טובים".
היכולת של ניסים היא סיבה אחת לייצוא הישראלי לצרפת באותן שנים, אבל יש סיבה נוספת, כנראה שלא פחות חשובה. לפני שהפך לסוכן, אבי זילברמן שיחק בצרפת. הוא אמנם עשה זאת בעיקר בליגה השנייה והשלישית, אך ביסס את עצמו במדינה. בשלב מסוים אפילו היה מאמן-שחקן במכבי פריז. ב-1985 החליט לפתוח סוכנות שחקנים בצרפת. אחד השחקנים הראשונים שייצג היה ג'ו דוסון. ההיכרות בין השניים נוצרה אחרי שהפורוורד הנהדר שיחק במדי מולהאוס הצרפתית וסיים בה כמלך הסלים של הליגה עם ממוצע של 35 נקודות למשחק. שנה לאחר מכן זילברמן כבר ביצע את השידוך בין דוסון להפועל חולון ומשם הכל היסטוריה.
ככל שהשנים עברו זילברמן המשיך וצבר כוח בצרפת, וגם בישראל. "בין 2000 ל-2012 עבדתי חזק מאוד בשוק הצרפתי כי גרתי במדינה. בתקופה ההיא העברתי הרבה שחקנים ישראלים לצרפת כמו טפירו, כהן מינץ, ניסים, מרקוביץ', יצקן, גיא קנטור ועוד", הוא מספר.
לא במקרה סוכנם של שגב וגינת הוא אותו זילברמן, שלמעשה חשף אותם לשוק הצרפתי. הוא אף טוען כי השניים הם רק סנונית ראשונה בדרך לסוג של הצפת ישראלים ברחבי היבשת בקיץ הקרוב. למעשה, כבר בעונה שעברה רפי מנקו היה אמור לצאת ולחתום בבורגוס הספרדית, אבל הפועל אילת סירבה לשחררו מכיוון שהחזיק בחוזה. בקרוב הוא ינסה שוב למצוא לעצמו קבוצה בחו"ל.
שחקנים נוספים שמכוונים לאירופה בעונה הבאה הם איגור קולשוב, שרוצה לשחק ב-VTB או באחת הליגות במרכז היבשת, וגם מחזיק בדרכון רוסי, אדם אריאל, שכבר שיחק בעבר בגרמניה (מחזיק בדרכון גרמני), יפתח זיו, וגם קפטן הפועל ירושלים, בר טימור, במידה שהאופציה שיש לי-ם עליו לא תמומש. גם טימור, כמו אריאל, כבר טעם את אירופה כשלבש את הגופייה של אלבה ברלין.
"מה שמדהים בעסק הזה הוא שהשחקן הישראלי זוכה לאהדה גדולה מצד ג'נרל מנג'רים וסקאוטים באירופה, הם פשוט אוהבים אותו, מעריכים את איי.קיו הכדורסל שלו, ורוח הלחימה שלו שמאוד מתאימה להם", מוסיף זילברמן.
הקורונה
השחקן הישראלי אמנם מבוקש באירופה, אבל יכול להיות שאם לא מספר שינויים בליגה הישראלית, לצד משבר הקורונה, רוב הכדורסלנים המקומיים לא היו מנסים בכלל לצאת לחו"ל. ביטול החוק הרוסי, שלמעשה הבטיח לישראלים הבכירים בקבוצות שלהם דקות משחק, ובמקביל גם שכר גבוה, לצד המשבר הכלכלי הנוכחי שנוצר בעקבות התפשטות הנגיף, שינו לחלוטין את כללי המשחק. "הבנתי שאנחנו עומדים בפני תקופה מאוד קשה בכדורסל הישראלי", מציין זילברמן. "יהיה קשה מאוד להשיג לשחקנים הישראלים את הסכומים שהם רוצים ובהם השתכרו בשנים האחרונות בעקבות משבר הקורונה, והייתי חייב לחפש להם אלטרנטיבה אחרת. השחקנים ישבו איתי בפגישות אישיות וביקשו לבדוק להם אופציות באירופה".
גם ההצלחה של נבחרת העתודה בשלוש השנים האחרונות שמה את הכדורסלן הישראלי על המפה, בדיוק כפי שהיה אחרי שתי הזכיות במדליות הכסף באליפויות אירופה של 2000 ו-2004, שלאחריהן השוק הצרפתי הוצף בישראלים.
לזה צריך להוסיף גם סוג של מיצוי מקצועי בארץ של חלק מהשחקנים. קחו למשל את גינת, שהפך בשנתיים האחרונות לאחד הישראלים הכי בכירים בליגה (נבחר לשחקן העונה ב-2018/19). איזה אפשרויות ריאליות יש לו בארץ שישלבו דקות משחק ושכר גבוה? במכבי ת"א הוא יקבל משכורת מכובדת, זה נכון, אבל ככל הנראה לא ישחק דקות רבות, בטח לא כפי שהורגל להן בהפועל ת"א. הפועל י-ם הייתה גם אופציה עבורו, והיא גם הביעה בו עניין, אבל הפורוורד לא פראייר וראה איך הישראלים שלה מתייבשים על הספסל בליגת האלופות של פיב"א. לזה צריך להוסיף את מערכת היחסים הרעועה עם עודד קטש, אחרי שזה ניפה אותה במפתיע מסגל נבחרת ישראל.
דרך אגב, גינת כבר היה סגור במנרסה לפני מספר ימים, הוא אפילו דיבר עם מאמן הקבוצה פרדו מרטינס, אבל אז הגיעה ההצעה מצרפת שטרפה עבורו את הקלפים בפן הכלכלי (צפוי להרוויח כ-150 אלף אירו) והמקצועי (הקבוצה צפויה לשחק בעונה הבאה ביורוקאפ).
"דיברו איתי על גינת", מספר ניסים. "אלן וייס, הג'נרל מנג'ר של מטרופוליטנס, היה זה שאימן אותו בשטרסבורג, וגם שני עוזריו חברים טובים שלי (אחד שיחק עם ניסים והשני היה עוזר בשטרסבורג). הם שאלו אותי לא מעט שאלות מקצועיות עליו. זה היה ממש מפתיע כי אלן ואני נמצאים בקשר רציף בכל עונה, הוא תמיד שואל אותי על שחקנים, בעיקר על זרים ששיחקו בליגה הישראלית, ופתאום כששאל על תומר זה עשה לי משהו טוב בלב".
למה לדעתך בשנים האחרונות ישראלים לא שיחקו בקבוצות צרפתיות?
"החוקים בליגה הצרפתית השתנו. זה לא מספיק שיש לך דרכון מקומי או אירופי כי עכשיו יש שם קריטריונים נוקשים. אם למשל לא גדלת במחלקת נוער צרפתית או שיחקת בנבחרות הצעירות, אתה נחשב לזר. באותן שנים שאני שיחקתי שם, וגם קצת אחרי, הייתה הצפה של שחקנים אפריקנים עם דרכון צרפתי וזה פגע בשחקן המקומי, לכן החליטו לבצע את השינויים".
ההודעה של מטרופוליטנס על החתמת גינת
מה אתה יכול לספר על שני המועדונים של שגב וגינת?
"מטרופוליטנס זה מועדון עם שאיפות להיות למעלה בטבלה, והפוטנציאל שלו גדול כי יש סביבו אנשי עסקים אמידים. גראבלין נמצאת בצפון המדינה, קבוצה שתמיד קשה לשחק נגדה, האולם שלה מאוד ביתי. הם תמיד רוצים לשאוף למעלה ובחלק מהשנים זה קרה. אין להם תקציבים גבוהים כמו אלה של וילרבאן או מונאקו".
זילברמן מספר על הליגה הצרפתית: "זו ליגה אתלטית הרבה יותר מהישראלית. מאוד תחרותית, לא יודעים מי תהיה האלופה, כל שנה קבוצה אחרת זוכה. הרבה מאוד קהל מגיע למשחקים. אסור לשכוח שהכדורסל הצרפתי הביא בשנים האחרונות בין 8 ל-10 שחקני NBA, ואנחנו לא. לקבוצות הגדולות יש תקציב של 12-10 מיליון אירו, לבינוניות 5-4, ולקטנות 3 מיליון".
בינתיים לשגב, גינת ושאר הישראלים שקורצים לאירופה יש עוד לפחות חודש וחצי להעביר בליגת העל לפני שהם מבצעים את המעבר המבוקש. אין בכלל ספק שהעובדה שהליגה הישראלית היא מהבודדות שחודשו בצל משבר הקורונה, לצד הרצון של אנשי מקצוע ברחבי אירופה למצוא שחקנים חדשים, יגדילו את הסיכוי שלהם ושל ישראלים נוספים להשיג חוזים טובים בקבוצות בחו"ל.
