זאת תקופה מדהימה לחובבי ספורט, אנחנו מוצפים בסרטי דוקו מכל עבר. הסרט החם של הרגע הוא הסרט החדש של נטפליקס על ניקולה אנלקה שזכה לשם המקורי משהו, "אנלקה – שנוי במחלוקת".
אנלקה תמיד היה טיפוס צבעוני, ואיכשהו אף פעם לא באמת הסתדר באף מקום. הוא לקח דאבל עם ארסנל בגיל 18 ומצא את עצמו בשיא הקריירה בפנרבחצ'ה ובבולטון. אחר כך הסתבך בשערורייה עם תנועת הקנל הגזענית, ותוך כדי מצא את עצמו חלק משערוריית ענק – המרד של שחקני נבחרת צרפת במונדיאל 2010.
מהסרט אפשר להבין שאנלקה תמיד מוצא את עצמו באירועים מתוקשרים. הוא עצמו לא היה אחראי להם, ובדבריו אין שמץ של חרטה על כלום. בעיניים שלו, תמיד יש אשם חיצוני לדברים. כיף מאוד לחיות ככה כשאתה טוב בכדורגל, אבל גישה כזאת לחיים של אדם רגיל הייתה מובילה אותו לפשיטת רגל וחיים ברחוב.
למרות שכמעט מדובר בסרט יח"צני, הוא מצליח לרתק ולעניין. לא מעט בשל גלריית המרואיינים המרשימה שהסכימה להילחם על שמו של החלוץ הפרובלמטי: תיירי הנרי, ארסן ונגר, וויליאם גאלאס ועוד. כולם מטפלים בו בכפפות של משי. למה הוא לא הסתדר בריאל מדריד? כי לא אהבו אותו והשחקנים לא רצו אותו. בליברפול? כי ז'רארד הויה, המנג'ר דאז, לא היה הוגן איתו. ומה בנוגע לתנועת הקנל האנטישמית שביצע במדי ווסט ברומיץ'? כאן ניקולה אנלקה ממש מגזים ואומר שזה כוון למנג'ר של הקבוצה, סטיב קלארק, על כך שהוא לא שיתף אותו. אנלקה אף פעם לא אשם.
מה שכן, הסרט מצליח לשכנע שניקולה אנלקה לא אשם בכלל במרד של שחקני צרפת במונדיאל 2010, בו השחקנים לא ירדו מהאוטובוס כיוון שאנלקה הודח מהסגל שלא בצדק. העיתון לא'קיפ פרסם כי החלוץ קילל את המאמן ההזוי ריימונד דומנק, וראשי ההתאחדות במקום להרגיע את העניינים – החליטו להעיף את אנלקה. היום זה נראה כמו צעד פזיז ומוזר, לא משהו שעושים באמצע מונדיאל, רגע לפני משחק גורלי. מה גם שהתברר כי אנלקה לא קילל את דומנק, ועד היום לא ברור מה הוא אמר לו.
ניקולה אנלקה הוא אישיות מרתקת, וגורם להתגעגע לשחקנים של פעם. בלי האינסטגרם והטיקטוק, שחקנים עם פה גדול וכישרון עוד יותר גדול. אמנם הם לא היו מקצוענים גדולים, אבל לפחות היה סביבם עניין בלתי פוסק. הם לא הסכימו להתכופף בפני מאמנים והכסף הגדול, ובוודאי לא לשבת ביציע בשביל החוזה. אם אנלקה היה מתחיל את הקריירה שלו היום, הוא אולי היה משיג יותר. אבל היינו מקבלים אדם מסורס ומשעמם שאומר מה שנכון ומפחד מהצל של עצמו. משאיר את הזרקורים למאמן ולקבוצה.
אני מנסה לדמיין את הדוקו על מסי בסוף הקריירה, זה יהיה משעמם יותר מלראות מישהו צובע קירות. גם הדוקו על רונאלדו עלול להיות מאוד משעמם, שלא לדבר על מלכי הפוליטיקלי קורקט מארה"ב סטף קרי או לברון ג'יימס. מישהו כמו ניקולה אנלקה לא היה שורד היום בספורט העולמי, וחבל. על אף כל הבעיות, אנחנו זקוקים ל"אנלקות" בכדורגל העולמי, שהופך להיות יותר ויותר מלוקק עם השנים.