הסיפור של שופטת ליגת העל ספיר ברמן, שנחשפה באומץ ותספר היום על הליך ההתאמה המגדרית שהיא עוברת, הוא חסר תקדים בספורט העולמי. באנגליה ובארה"ב דווח על שופטות טרנסג'נדריות, אך בליגות חובבניות.
אבל למרות שמדובר במקרה ייחודי לתפקיד השופט, עולם הספורט כבר התחיל להכיל משתתפים טרנסג'נדרים. זה קרה בזכות רשימה ארוכה של פורצות ופורצי דרך כמו ברמן שקיבלו אחריות כלפי קהילה שלמה.
הראשוניות של רנה ריצ'רדס
היא כבר בת 86, רופאת עיניים יהודייה בפנסיה. אבל הסיפור שלה מדהים בגלל שעשתה את המהפך בחייה בימים בהם לא רק שטרנסג'נדר היה מונח מוקצה, ממש מהחלל החיצון, אלא גם שהומוסקסואליות עדיין הייתה רחוקה מלקבל לגיטימיות בעולם המערבי.
היא נולדה בתור ריצ'רד רסקינד, טניסאי שהשתתף בגראנד-סלאמים בשנות החמישים. לצד זאת, רסקינד התחיל להזדהות ולהתלבש כאישה, ועבר ניתוח לשינוי מין ב-1975. ריצ'רדס חיפשה להמשיך לשחק טניס מקצועני, ונלחמה בראשי הענף בבית המשפט, בדרישה לאפשר לה להתחרות כאישה זאת מבלי לעבור את הבדיקה הגופנית המחייבת שהייתה נהוגה אז. השופט פסק כי מדובר בהפרת הזכויות שלה, ועד לפרישה היא הופיעה מספר פעמים באליפות ארה"ב – מקום שבו הופיעה לראשונה כגבר בשנת 1953, ונפרדה מהענף עם הפסד בטורניר הזוגות לנשים ב־1981.
הרעש שעוררה ריצ'רדס יצר מודעות בתוך ואקום שבו רוב העולם לא ידע בכלל על שהאפשרות הזו קיימת.
החשיפה של קייטלין ג'נר
אפשר לרטון על האפקט התרבותי של משפחת קרדשיאן ויקום הריאליטי הרדוד למדי שנוצר סביבה, אבל אי אפשר להתעלם לרגע מההשפעה החברתית המטורפת שהקרדשיאנז יצרו בזכות החשיפה העולמית. במהלך העשור החולף, מיליוני צופים ליוו מקרוב את תהליך השינוי של אם המשפחה קייטלין ג'נר – שהייתה פעם ברוס ג'נר, האלוף האולימפי בקרב 10 במונטריאול 1976, שם גם קבע שיא עולם.
עוד לפני הריאליטי, ג'נר היה ספורטאי פופולרי מאוד בארה"ב. הזכייה שלו בזהב בענף היוקרתי התחדדה על רקע המהלך שביצע, שאז עוד לא היה מקובל – התעטפות בדגל וריצה באצטדיון. הוא היה כוכב שכל ילד הכיר.
בזכות כל אלה, ההפיכה לאישה איפשרה לכל משפחה אמריקאית, וגם מחוץ לארה"ב, להיכנס לעובי הקורה ולהבין את התהליך. בימים אלה גם נחשף שהיא תתמודד על תפקיד מושלת קליפורניה, עוד צעד ענק בחיים שלמים שבהם הייתה חלוצה.
הנחישות של כריס מוז'ר
העניין ידוע: ברובם המוחלט של מקרי הטרנסג'נדרים בספורט, מדובר בגברים שהפכו לנשים. על הצד השני כמעט לא מדברים, בגלל ההערכה הרווחת שלאישה שהופכת לגבר יהיה כמעט בלתי אפשרי להצליח בענף הספורט שלה. מוז'ר מוכיח אחרת.
ב-2010, בגיל 30, הטריאתלט התחיל בתהליך השינוי המגדרי ועבר לתחרויות גברים. מוז'ר התקבל לנבחרת ארה"ב בדואתלון (סוג שונה של טריאתלון, שבו הסדר הוא ריצה-אופניים-ריצה, ללא שחייה), שהשתתפה באליפות העולם, ובשנה שעברה השתתף במבחנים האולימפיים האמריקאיים בהליכה ל-50 ק"מ. בשני המקרים הוא היה הגבר הטרנסג'נדר האמריקאי הראשון שעושה זאת. הקריירה הספורטיבית שלו מתקרבת לסיומה, אך הוא אקטיביסט משמעותי בקידום ספורטאים טרנסג'נדרים.
המאבק של אנדראיה יירווד
נושא שהפך מוקד לסערה בארה"ב וחצה את גבולות הספורט. בשנה החולפת עניין הנערות הטרנסג'נדריות שמתחרות מול נערות אחרות ניצת כמו חבית נפץ במחסן כלי נשק, ומפלג קהילות מקומיות, שמצד אחד רוצות לתת מקום לאותן צעירות ולשמור על זכויותיהן, ומצד שני מודעות לכך שמחקרים ומקרי עבר הוכיחו כי ללא הפחתת הורמונים, אותן נערות נהנות מיתרונות פיזיולוגיים שגורמים לעוול למתחרות שלהן.
התקשורת עוסקת בכך ללא הרף: מספר מדינות העבירו בזו אחר זו חוקים האוסרים על טרנסג'נדריות להתחרות לצד נערות בתחרויות בית-ספריות, ואילו במדינות אחרות המושלים יצאו נגד ההחלטות הללו.
יירווד (19) מייצגת את מי שתקוע באמצע. היא נולדה כזכר, עברה התאמה מגדרית כנערה ובגיל 15 התחילה לייצג את התיכון שלה בריצות קצרות. אחרי מספר תחרויות, הורי הנערות שהפסידו לה הגישו תביעה ייצוגית נגד מדינת קונטיקט במטרה לא לאפשר לטרנסג'נדריות להתחרות כנשים. התיק עוד לא הוכרע, ובינתיים יירווד כבר בקולג'. המקרים הללו ילכו ויתרבו בעשור הקרוב, ויעסיקו בכירים בספורט, בממשלים מקומיים ובמערכת המשפט.
החגיגה של מארה גומס
המקרה של הכדורגלנית הארגנטינאית נחשף בשנה שעברה, אחרי כל המקרים שעליהם דיברנו, במציאות שבה העולם כבר אחר ומוכן יותר.
גומס היא השחקנית הטרנסג'נדרית הראשונה בתולדות הליגה הראשונה במדינתה, אחרי שזכתה לברכת ההתאחדות המקומית והוועד האולימפי הבינלאומי. היריבות קיבלו אותה באהבה וחיבוקים, והציטוטים שלה על כך שהספורט הציל את חייה ריגשו את העולם. השינוי כבר כאן.
