חצי שעה לתוך המשחק הופיעה לה פתאום תמונה שהציגה בצורה מרשימה את כל העונה של בית"ר ירושלים. חמישה שחקני בית"ר מופיעים בה, ארבעה מהם ליד צלע אחת של המסגרת ועוד אחד, איתמר ניצן, לבדו מול שלומי אזולאי. אפשר להתווכח איזו כותרת מתאימה: תמונת ההפקרות או תמונת ההתרסקות. בית"ר הנוכחית מתאימה בהגדרתה לשתי האפשרויות.
כן, זו תמונה אחת, אבל חלק מתערוכה שלמה. היא עומדת ליד שלושת השערים שספגה בית"ר תוך 25 דקות ממכבי ת"א, שלושת השערים שספגה תוך 35 דקות ממכבי חיפה, והפיגור המשולש בבית מול סכנין. הנה, במשחק שהיה יכול לתת טעימה חיובית לעונה שלה - היא קורסת, כרגיל. מאפיין העונה של בית"ר אינו תמונות ניצחון אלא תמונות של חוסר אונים.
אי-אפשר להוריד כמובן מאחריות המאמנים סלובודן דראפיץ' ושי ברדה, ואין כאן ניסיון לעשות את זה, אבל אוצר התערוכה הוא משה חוגג. לבית"ר עצמה עדיף, בשביל שיפור עתידי, להפנים את האחריות של זה ששמו מתנוסס בראש הגלריה. זה חייב להיות השיח המרכזי, כי בניית הקבוצה הרעה הייתה ברורה כבר בתחילת העונה, רבים הצביעו עליה. האמת, היא הייתה ברורה כבר בעונה שעברה. טעות חוזרת היא כבר עניין למחשבה עמוקה.
מקצועית, מעבר לדברים האחרים שמתרחשים במועדון, בית"ר מתנהלת כיום בדמותו של חוגג. היה אפשר לראות זאת בציוץ הבעייתי שלו בשבוע שעבר אחרי ההדחה מהגביע. "חמשת בכירי המשתכרים בבית"ר מרוויחים יותר מ-24 שחקני אשדוד", כתב חוגג. החיבור בין הדברים האלו, שלא אמורים להיאמר על ידי בעל הבית עצמו, לבין טבלת העונה הסדירה, הוא השיעור הגדול ביותר עבור חוגג עצמו וכנראה בכלל לבעלי קבוצות בישראל. חוגג בעצם אמר פה: "אם אשפוך כסף התוצאות צריכות להיות מובטחות לי". כדורגל לא עובד ככה.
חוגג והונו מזוהים עם ביטקוין, מטבע מבוזר שערכו לא נקבע על ידי גורם חיצוני אלא לפי הסכמה בין המשתמשים, לפי היצע וביקוש. מבחינה מקצועית חוגג הפך את קבוצתו לארנק וירטואלי, ביט-בית"ר, כאילו באפשרותו להשפיע על שווייה באמצעות הלהבת הציבור ותו לא. ככל שיהיו בה יותר דריבליסטים, ככל שצורתה החיצונית תהיה מלהיבה יותר על הנייר, ערכה בעיני הציבור יעלה, גם אם הדבר מגיע על חשבון יעילות, כאילו אין טבלה אובייקטיבית שקובעת הצלחה או כישלון.
אם נעבור לאמצעי תשלום אחר אז אפשר לומר שלא כל הנוצץ זהב, והמחשבה שלפיה תקציב מבטיח תוצאות היא הנחה הרסנית. בית"ר נבנתה בלי מחשבה טובה על החלק האחורי (ורבים אמרו זאת מראש), ללא איזון בהתקפה (אין חלוץ שרץ לשטח - כולם צעקו זאת מלכתחילה) ועם מעט שחקנים בעלי חוסן מנטלי ואינטליגנציית משחק מספקת. שוב: אותן בעיות היו גם בעונה שעברה, והשנה הן רק הלכו והתעצמו.
דראפיץ'-ברדה חסכו דילמה למעסיק שלהם והתפטרו אתמול, לקחו אחריות, אבל לחוגג אסור לחשוב שזה הפתרון, אסור להתעלם משאלת האחריות הנוספת, שלו. עבור אוהדי בית"ר, עבור חוגג עצמו, חשוב שהוא יבין את חלקו, מה שלא משתמע מאותו ציוץ בשבוע שעבר. יותר מהעובדה שבית"ר צריכה להיות מאומנת יותר, היא קודם כל צריכה להיבנות טוב יותר, חכם יותר. אחרת התמונות שעל הקיר ימשיכו להיראות בדיוק אותו דבר.
ראש בראש
העולות לפלייאוף העליון נקבעו, אבל עד כמה הן הולכות להשפיע על המאבק הגדול שנותר בליגה, מאבק האליפות? קשה לדעת. פעמים רבות קבוצות שהמטרה שלהן הייתה פלייאוף, והשיגו אותה ברגע האחרון, חוות ירידה במשחקים האחרונים מול הגדולות, מרגישות שעשו את שלהן, בטח אם אין אוהדים שלוחצים להשיג תוצאות. זה נראה כמו המצב כרגע.
5,000 אוהדים יכולים להיכנס למגרשים כרגע, אבל שלוש מקבוצות הפלייאוף העליון - אשדוד, קריית-שמונה ומכבי פ"ת - לא מביאות את המספרים האלה אפילו ביום טוב. התחושה היא שהמשחקים הישירים בין מכבי חיפה למכבי ת"א יכריעו את גורל העונה. אלה הולכים להיות שני ערבים עצומים עבור הכדורגל הישראלי.
