המבוקשים

אצילי ומיכה באי השדים
בקיץ 2019 רעשה הארץ מעוד פרשה. תיירת בריטית טענה כי כמה צעירים מישראל ביצעו בה אונס קבוצתי בעיירת הנופש הקפריסאית איה נאפה. בתום חקירה מהירה קבעה המשטרה המקומית שהמתלוננת קיימה עם חלקם יחסי מין בהסכמה, ושהחליטה להגיש נגדם תלונה שקרית על אונס, כי כעסה שצילמו אותה ללא ידיעתה. חלק מהסרטונים הופץ ברשתות החברתיות, הבריטית עירערה, אבל הישראלים יצאו חפים מפשע. בנתב"ג הם התקבלו על ידי מכריהם עם שירים כמו "אנחנו מאמינים בני מאמינים", ו"הבריטית ז..." (הם לא שרו "זוכתה").
על הצד המוסרי וקבלת הפנים לה זכו בארץ, כאילו חזרו מפעולה נועזת בשטח אויב, מוטב לא להרחיב. גם לכדורגל שלנו היה כמובן נציג בהישג, ואחד הצדיקים אפילו פתח שלשום בהרכב קבוצתו מליגה ב'.
עומר אצילי ודור מיכה, להבדיל, התמודדו עם האשמה חמורה אחרת – בעילה אסורה בהסכמה, בעקבות תלונות של שתי בנות 15. השניים הוכיחו בחקירתם כי הנערות הציגו עצמן כבנות 18, והפרקליטות סגרה את התיק מפאת חוסר אשמה. מיץ' גולדהאר, הבעלים הקנדי של מכבי ת"א, הראה להם את הדרך החוצה כבר בשלב החקירה, ולא שינה את דעתו גם אחרי סגירת התיק והתנצלות של שניהם (בפני כולם חוץ מהנערות). אליפות היא מטרה נעלה, אבל חינוך, תרבות והצבת רף מוסרי לכדורגלנים מפורסמים שניצלו את מעמדם מול נערות בתיכון, חשובים לא פחות.
6 צפייה בגלריה
עומר אצילי ודור מיכה
עומר אצילי ודור מיכה
עומר אצילי ודור מיכה. גולדהאר הראה להם את הדרך החוצה כבר בשלב החקירה
(צילום: עוז מועלם)
ועכשיו, כשהחלון של ינואר עומד להיפתח וקבוצות מחשבות מסלול מחדש, השניים מבוקשים בשכונה, למרות התפוקה הדלה אצל השכנים. אנורתוסיס של מיכה דווקא בצמרת, אבל לו יש רק שער אחד ואפס בישולים ב־12 משחקים. אצילי אגר באפואל ניקוסיה המקרטעת עשר הופעות בליגה, עם שני בישולים ובלי גול. בכל זאת, מדובר באפואל.
"הייתי לוקח אותם באהבה לקבוצה שלי, גם אם טעו מוסרית", אמר מאמנה הלבבי של מכבי פ"ת גיא לוזון, והוסיף שאלה אפוקליפטית: "מה זה, סוף העולם?"... אלא שלפי הדיווחים השניים מתים אמנם לחזור, אך במקרה הזה מעדיפים לא להתעסק בקטנות.
מה עם הגדולות? אוהדי מכבי ת"א לוחצים להחזיר את מיכה ושוכחים, אולי בגלל הצבע, את הקווים האדומים של הבעלים. בית"ר ירושלים מעוניינת באצילי. משה חוגג בחן את הסוגיה כבר בסוף העונה שעברה, ועידכן כי התייעץ כדרכו עם רב ושוחח עם אביה של אחת הקטינות. מאז התיק נסגר, האב פחות רלוונטי מהשייח', אך אצילי – על פי פרסומים ממוחזרים – מעדיף את מכבי חיפה.
6 צפייה בגלריה
(איור: אופיר בגון)
זו תפנית מרגשת, כי פרשת הקטינות לא הייתה היחידה שבה הוכיח צמד גיבוריה את הכימיה ביניהם. לפני כחצי שנה שניהם הועמדו לדין בהתאחדות ונקנסו, לאחר שחגגו על המרפסת בבלומפילד ושרו עם אוהדיהם: "מכבי חיפה חיזבאללה". היום יש מזרח תיכון חדש, ואפילו חיבור בין אצילי לנסראללה אינו בגדר פנטזיה.
"יכול להיות שהייתי נוהג אחרת", אמר יעקב שחר על טיפולה של מכבי ת"א בסיפור, עוד לפני שהתיק בפרקליטות נסגר, ועל האפשרות שמי מהשניים יצורף למכבי חיפה בעונה הנוכחית הוא השיב: "בוא ניתן לפצעים להגליד". בכל זאת, לא נעים לקחת מה שגולדהאר ניפנף, מה עוד שהמאמן ברק בכר קיבל מהקנדי חיזוק משמעותי הרבה יותר – יורגוס דוניס.
אבל בסוף, סביר להניח, יימצא פה מי שיחתים את השניים, ובנתב"ג בטח יחכו להם אוהדים, שיהללו את הבנים ויקללו את הבנות.
6 צפייה בגלריה
מיץ' גולדהאר
מיץ' גולדהאר
מיץ' גולדהאר. לא נעים לקחת מה שהוא ניפנף
(צילום: אורן אהרוני)

הילדותי

שי ברדה מקטין את שחקניו
אחרי ה־0:0 המשמים מול מכבי ת"א הגיע להתראיין מצד בית"ר ירושלים שי ברדה, שהפעם כפי הנראה היה זה תורו לפי הסכם הרוטציה. המאמן החליפי נראה די מרוצה, וכשדיבר על ה"צעירים" בהרכב אורו פניו, משל הגיע לבית וגן למען הדורות הבאים.
"יש את אביאל זרגרי, ילד בן 17 וחצי אם אני לא טועה, שנתן משחק מצוין והיה חסר לנו מספר מסוים של משחקים, ופרדו וירדן שועה שמתחת לגיל 21", אמר ברדה וסיכם: "בכדורגל אין תעודות זהות"... חבל, כי אילו היו, הוא היה מגלה שסתם זרק מספרים. זרגרי חגג את יום הולדתו ה־18 לפני שבועיים, שועה ועוזיאל פרדו כבר בני 21 וחצי. שניהם, אגב, נולדו באותו תאריך (16.6.99), אך חשוב לציין שכמו במקרה של דראפיץ' וברדה, לא מדובר בתאומים.
ואם כבר צהובים־שחורים, במחזור האחרון בבונדסליגה הבקיע יוסופה מוקוקו בן ה־16 וחודש שער במדי דורטמונד, שלא לדבר על המספרים של ארלינג הולאנד, שצעיר משועה ומפרדו בקצת יותר משנה. וחוץ מזה, יפה שבבית"ר ירושלים לא מסתכלים על תעודת הזהות כשהם בוחרים שחקנים, וכמה חבל שהנוהג הזה לא רלוונטי גם לגבי סעיף הלאום.
6 צפייה בגלריה
פרץ מול זרגרי
פרץ מול זרגרי
זרגרי (משמאל). דווקא לא בן 17 וחצי
(צילום: עוז מועלם)

ההפקרות

האוהד קנה משוטט באצטדיון
באוגוסט האחרון בחרה הנהלת ההתאחדות גזבר חדש, ברק קנה, שהיה יועץ פיננסי וחבר דירקטוריון במכבי חיפה. כדי להסיר חשש לניגוד עניינים, נמסר כי קנה התפטר מתפקידו במועדון.
"כל דבר שקשור במכבי חיפה, אני לא אעסוק בו", הבטיח אז הגזבר, שהודיע כי יישאר אוהד. יפה מצידו, רק שלאוהדים – גם הרבה יותר מסורים ממנו – אסור בכלל להיכנס לאצטדיון בגלל הגבלות הקורונה. בהנחיות שהוציאה מינהלת הליגות נכתב כי ביציע ("המעגל השלישי"), יוכלו לשבת רק בעלים, מנכ"ל, בעלי תפקידים, חברי הנהלה וכו', ואף הדגישו: "יובהר כי אזורים אלו מבודדים לחלוטין מהמעגל הראשון – קרי מתחם חדרי ההלבשה וזירת המגרש".
אז כתבו. בשבת ישב קנה ביציע במושבה לצד יעקב שחר, והגדיל לעשות בסיום כשירד יחד איתו לדשא, למרות שגם בעניין הזה ההנחיות לבעלי תפקידים ברורות: "הכניסה למעגל הראשון בעת צורך הכרחי בלבד". איזה צורך הכרחי היה לאוהד קנה להיכנס לדשא? ולמה לו מותר לעמוד ליד שחר שהחליף כמה מילים עם בכר? שאלות שבטח מטרידות גם את לירן חולצה אפורה.
6 צפייה בגלריה
שחר ביציע
שחר ביציע
יעקב שחר. ישב ליד חבר הדירקטוריון לשעבר
(צילום: אורן אהרוני)
"הפעם היחידה שראיתי אותו הייתה בסיום המשחק, על כר הדשא, לאחר שלא נותרו עליו שחקנים", מסר בתגובה המשקיף מטעם ההתאחדות שלומי ברזל. "למיטב הבנתי, מרגע שאין שחקנים ובעלי תפקיד במעגל הראשון, אין הפרה של התקנות". כן־כן, כשצריך לטייח בשביל אנשי שלומנו, אפשר לעגל פינות גם במעגלים.
איך תטפל בהפקרות המינהלת? ובכן, גם משם הגיעה תגובה מוזרה: "מר קנה עזב את המגרש לאחר פיזור השחקנים בדרכו לרכבו בחנייה, משכך לא נוצרה הפרה של תקנות הקורונה". לחניית הביניים בדשא כבר לא היה להם הסבר, אבל העיקר שמהיום יידע כל אוהד שייכנס לאצטדיון: הכי טוב לקצר דרך לחניון דרך המגרש.
ככה זה כשבהתאחדות ובמינהלת רוצים לכסות על חברים שלהם, שמפרים את ההנחיות של עצמם – משתמשים באמצעי ההגנה הכי בטוח: מושכים את המסכות עוד קצת למעלה, ומסתירים גם את העיניים.

הקצרנית

רונית תירוש, החוק והצחוק
זה שיו"ר איגוד השופטים רונית תירוש חסרת הבנה בענף ממש לא חדש. "תבחרו", היא אמרה למראייניה לפני שנה. "אתם רוצים להיות כמו אנגליה ולא לרוץ ל־VAR, או כמו הבונדסטאג ששם רצים ל־VAR?"
6 צפייה בגלריה
רונית תירוש, רועי ריינשרייבר, דניאל בר נתן וגל לייבוביץ'
רונית תירוש, רועי ריינשרייבר, דניאל בר נתן וגל לייבוביץ'
רונית תירוש, רועי ריינשרייבר, דניאל בר נתן וגל לייבוביץ'
(צילום: עוז מועלם)
"רוצים כותרת?" המשיכה תירוש לרוץ כמו בחלם, ושוב הפציצה: "אני הולכת לתת הוראה (לשופטים) – אם משחק עומד להסתיים במצב של תיקו, ודקות הסיום הללו עלולות להכריע את הכף, לך למסך. מהדקה ה־85 ואילך, אל תשאל שאלות". בטח שלא. מה אנחנו, הבונדסטאג?
בשבוע שעבר, אחרי הפיליבסטר של צוות השיפוט בראשות גל ליבוביץ' בקריית־שמונה (שנמשך כתשע דקות), הממציאה תירוש שוב ירדה על האירופאים: "באנגליה המצב יותר גרוע", והציגה עוד סטארט־אפ: "ניתן לשופטים הנחיה מאוד ברורה, בעיניי, מקסימום משהו כמו 45 שניות, ותחליט מה שתחליט. טעית – טעית". בקיצור, מצחיקה חבל על הזמן.

מילה זו מילה

"החוכמה היא להכות בברזל בעודו הוא קר, לא בעודו הוא חם". בוני גינצבורג מדבר על הפועל באר־שבע וז'וזואה בעודו הוא קר, לא בעודו הוא חכם.