עבור העם היהודי מחנה אושוויץ הוא טראומה שלא תימחק לעולם, שם שעצם הזכרתו גורמת לתגובה אינסטינקטיבית של זעזוע, לכאב עמום בבטן. כל אדם בעולם שהתחנך ולמד על השואה מכיר את אושוויץ כסמל הרוע האולטימטיבי שהאנושות מסוגלת להוציא מתוכה. מחנה ההשמדה המסיבי ביותר שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה הפך לאתר בו חוסל מספר היהודים הגדול ביותר במהלך השואה, כמיליון ומאה אלף גברים, נשים וילדים.
אושוויינצ'ים, העיר בת 40 אלף התושבים בדרום פולין, שלצידה הוקם המחנה העצום (המילה אושוויץ מגיעה מההגייה הגרמנית), ניסתה לחזור לחיים הרגילים אחרי זוועות מלחמת העולם השנייה. 13 שנים לאחר סיומה הוקמה בעיר אחת מגאוותיה הגדולות ביותר – קבוצת אוניה אושוויינצ'ים, מועדון הוקי קרח שזוכה לאהדה אדירה בעיר. ובמהלך השבוע החולף הגיע רגע מצמרר שמאגד בתוכו את כל הסמליות וההיסטוריה האיומה של העיר, כאשר קפטן נבחרת ישראל, אליעזר שרבטוב (28), חתם בקבוצה. 75 שנה אחרי הניצחון על הנאצים שחקן ישראלי יחליק על הקרח באושוויץ, מרחק נגיעה ממחנה ההשמדה.
בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" מספר שרבטוב: "אנשים כאן בפולין מרוצים שיהודי מישראל הגיע לשחק עבור אושוויץ. אני שמח לעשות את ההיסטוריה הזאת, וכמובן רוצה לעזור לא לשכוח את השואה. אני יודע הרבה על השואה, וגם במשפחה הסבירו לי. עדיין לא ראיתי את מחנות הריכוז, אבל מובן שאלך לבקר וזה ייתן לי אקסטרה מוטיבציה. אני רוצה להיות השחקן הכי טוב בפולין, בטח כשגם המדים של הקבוצה הם בכחול־לבן וזו התאמה מצוינת".
"ההורים התרגשו בשבילי"
הוריו של שרבטוב בן ה־28 עלו לישראל ממוסקבה, והוא עצמו נולד ברחובות, אבל עבר עם משפחתו לקנדה כשהיה בן שנתיים. אימו ואביו אוהדים את מועדון הפאר מה־NHL (הליגה המקצוענית של צפון אמריקה), מונטריאול קנדיאנס, ובמשפחה מספרים כי שירות ההגירה איפשר למשפחתו להיכנס למדינה רק אחרי שהאב הצהיר כי הוא חולם שאליעזר יהפוך להיות שחקן קנדי מצטיין כמו האגדה המקומית גי לפלר. אגב, אחיו של אליעזר, יוני, בחר גם הוא בספורט וכיום הוא לוחם MMA.
כבר בגיל 13 שרבטוב שיחק בבוגרים – זה קרה כשחזר לישראל והופיע בליגה המקומית במדי מטולה. שלוש שנים מאוחר יותר חזר לקנדה, והסבב האירופי שלו התחיל ב־2011 וכלל קבוצות בצרפת, קזחסטן וסלובקיה.
מה הוביל למעבר לפולין כעת?
"זו מדינה טובה לשחק בה הוקי, אחת הליגות הבכירות באירופה, ואתה צריך להוכיח את עצמך כדי לשחק כאן. בגלל הקורונה אף אחד לא יודע באיזה מדינות ישחקו בקרוב, אבל בפולין כבר הודיעו שהליגה תיפתח בספטמבר ולכן חתמתי פה. המצב כאן די טוב, אף אחד בקבוצה לא מפחד מהקורונה, זה לא כמו במדינות אחרות באירופה".
איך זה התקבל במשפחה?
"הם מאוד שמחו והתרגשו בשבילי. קיבלתי הזדמנות גדולה לשחק כאן באושוויץ, וזו הזדמנות גדולה גם עבורם להראות עד כמה העם היהודי חזק".
כאשר שחקנים קנדים ואמריקאים התחילו להגיע בקביעות לליגה הפולנית, בצפון אמריקה התחילו להתעניין יותר בנושא, והגיעו גם לנקודה הרגישה של ספורט באושוויץ. רבים אמרו שבסופו של דבר מדובר בעיר נורמלית ככל הערים, אבל ג'ו הארצ'ריק, למשל, אמריקאי ששיחק במדי אופולה בפולין, אמר בראיון ל"אטלנטיק": "זה מחליא ובלתי נתפס שהאנושות פעלה כך בעבר, ואני לא יכול לדמיין לעצמי שאשחק בעיר הזאת".
לעומתו, שרבטוב מגיע בגישה אחרת: "עצם זה שאני משחק כאן מראה לכולם שאנחנו חזקים ולא שוכחים מה שעברנו במקום הזה. אנחנו כמובן מתקדמים בחיים ומפתחים את ישראל, כאשר הוקי הוא דוגמה טובה שכל אחד יכול להתחבר ולהיפגש בכל מקום, גם במקום כואב כמו אושוויץ".
איך תתייחס לעבר ההיסטורי במשחקים?
"תהיה לי מוטיבציה מאוד מיוחדת משום שמדובר באושוויץ. אני רוצה לזכות באליפות, בגביע הפולני ובתואר היבשתי, ואז כולם ידעו שמי שעשה את זה הוא יהודי־ישראלי".
הולכים על כל התארים
הקבוצה עצמה נחשבת לאחת הבכירות בפולין, אבל מתקשה לחזור לימי הזוהר שלה – כאשר לקחה ברצף בין 1998 ל־2004 שבע משמונה האליפויות שלה (ואת שני הגביעים היחידים שלה במהלך אותן שנים). בתקופה ההיא הספונסרית, חברת הכימיקלים "סינתוס", הזרימה סכומים משמעותיים לחיזוק הסגל, אבל עם סיום השידוך אושוויינצ'ים חזרה לגודל טבעי. היא עדיין מעוררת המון התלהבות בעיר כקבוצת הספורט הבכירה שלה, ואחרי שסיימה במקום השני בעונה שעברה הקבוצה קיבלה תיאבון והתחזקה. "משום כך החתימו אותי ושני שחקנים נוספים", אומר שרבטוב, "כי המטרה היא ללכת על כל התארים, ויש עליי הרבה לחץ לעזור לקבוצה".
(אוהדי אושוויץ צועקים ליריבה: "נעשה לכם מה שהיטלר עשה ליהודים")
ועדיין – שחקן יהודי וישראלי הוא לא מחזה שכיח בספורט הפולני, ולא בטוח איך זה יעבור. לא רק שבמגרשי הכדורגל בפולין שומעים עדיין קריאות אנטישמיות, אלא שלפני שמונה שנים התחוללה סערה בליגת ההוקי כאשר אוהדי אושוויץ צעקו לשחקני קראקוביה: "נעשה לכם מה שהיטלר עשה ליהודים". "אני לא מפחד מזה", טוען שרבטוב. "העבודה שלי זה להופיע ולהבקיע גולים עבור קבוצת אושוויץ. לא נראה לי שנראה מקרה כזה, הוקי זה עולם שונה מכדורגל. הכתבות בעיתונות הפולנית היו מפרגנות מאוד כשהגעתי, הם מאוד שמחים לקבל אותי כאן, לא רק באושוויץ אלא בכל המדינה, וזה משהו חיובי".
"לא מפסיק לחלום"
רק שלושה קילומטרים מפרידים בין ההיכל בו משחקת הקבוצה לבין בית הכנסת היחיד ששרד בעיר, "חברה לומדי משנה", שהקימה קבוצת היהודים הקטנה שחזרה לאושוויינצ'ים לאחר מלחמת העולם השנייה. לפני השואה, היהודים היוו 60 אחוז מאוכלוסיית העיר. שרבטוב מספר שהקהילה המקומית כבר אימצה אותו: "אני נמצא כאן רק כמה ימים, אבל כבר קיבלתי טלפון מבעל בית קפה יהודי שאמר שהם מוכנים לעזור לי בכל מה שאני צריך".
נבחרת ישראל מדורגת במקום ה־34 בעולם בהוקי קרח, עלתה בשנה שעברה לדרג השני מתוך חמישה, והמדים הלאומיים תמיד מצליחים להוציא יותר מהקפטן: "זה מדהים לשחק בנבחרת", אומר שרבטוב, "אני אוהב לייצג את המדינה שלי. זה משהו מיוחד לעלות דרג עם סרט הקפטן. אתה מייצג את סמל המגן דוד, ויש הרבה אמוציות על הקרח".
היעד הבא זה ה־NHL?
"אם אתה מפסיק לחלום, לא תגיע לשום מקום. אני לא מפסיק לחלום ולהאמין שזה יכול לקרות, ולכן הגעתי לאן שהגעתי".
