ג'מאל מארי, פסקל סיאקם, מלקולם ברוגדון, באדי הילד, דומנטאס סאבוניס וקאריס לוורט, הם רק חלק מהשמות שמככבים כיום ב-NBA ונבחרו אחרי דראגן בנדר בדראפט 2016. פיניקס סאנס נתנה אמון בפורוורד הקרואטי, וב-23 ביוני של אותה שנה אדם סילבר קרא בשמו בבארקליס סנטר כבחירה הרביעית של הקבוצה מאריזונה.
מצד אחד אפשר להבין מדוע הסאנס החליטו לקחת את בנדר, הגובה (2.13 מ'), הידיים הארוכות, הפוטנציאל הגולמי אותו ניתן לעצב וגם היכולת שהראה בנבחרות הצעירות של קרואטיה, אבל מנגד הוא לא סיפק עונה אחת יציבה בקריירה הן במכבי תל אביב ואפילו לא בעירוני רמת גן מהליגה הלאומית אליה הושאל מהצהובים.
"אף פעם לא היה סקורר גדול"
פיניקס כנראה גם ראתה את מה שעשה קריסטפס פורזינגיס, שנבחר שנה קודם לכן גם כן במקום הרביעי בדראפט על ידי ניו יורק ניקס, והעמיד בעונת הרוקי שלו ממוצע של 14.3 נקודות ו-7.3 ריבאונדים, ופינטזה שגם בנדר, שחיצונית מזכיר את הלטבי, יצליח לספק יכולת זהה.
דווקא מומחה הדראפט של ESPN, מייק שמיץ, חובב שחקנים אירופים ידוע שמרעיף מחמאות על דני אבדיה וים מדר בחודשים האחרונים, היה זה שהתריע שבנדר הוא ממש לא פורזינגיס. "הוא אף פעם לא היה סקורר גדול, שומר על הטבעת או מכונת ריבאונדים", כתב שמיץ באחד מהדוחות שלו.
ואכן, בנדר איכזב בגדול בפיניקס, ובכלל בקריירת ה-NBA שלו. בעונתו הראשונה קלע רק 3.4 נקודות ולקח 2.4 ריבאונדים ב-13.3 דקות. אפשר היה להניח כי מדובר בעונת התאקלמות למי שערך את הופעת הבכורה שלו בליגה הטובה בעולם עוד לפני שמלאו לו 19. עונתו השנייה היוותה את המבחן הגדול שלו. פיניקס חיפשה סקורר נוסף לצד דווין בוקר והציפייה הייתה שבנדר יוכל להיות האיש הנכון. הקרואטי קיבל מעל 25 דקות בכל ערב, אבל תרם רק 6.5 נקודות ו-4.4 ריבאונדים.
בסיום אותה עונה הסאנס פחות או יותר ויתרו עליו, והודיעו באוקטובר 2018 כי הם מוותרים על השנה הרביעית בחוזה שלו, ועונת 2018/19 תהיה האחרונה שלו בקבוצה, וכך אכן היה.
ברח לצסק"א
באירופה כבר החלו להתעניין בבנדר, והיו דיווחים שהקרואטי סיכם בצסק"א מוסקבה, אבל כמה ימים לאחר מכן הוא הפתיע כשהצטרף למילווקי באקס בחוזה דו-כיווני עם ליגת הפיתוח. במילווקי הבינו מהר שלבנדר יהיה קשה להשתלב בסגל של מייק בודנהולצר והוא נשלח פעם אחר פעם לקבוצת הבת בליגת הפיתוח. סה"כ רשם שבע הופעות בלבד בבאקס עד ששוחרר בפברואר 2020.
אם רציתם דוגמה לכמה שאנשי כדורסל ב-NBA הם פוליטיקאים ולא אומרים את האמת, שימו לב לציטוט שנתן בודנהולצר על בנדר חודש בלבד לפני השחרור שלו: "הגישה שלו טובה, בדיוק כפי שרצינו, הוא מקצוען. הוא ירד לליגת הפיתוח ועשה את הדברים הנכונים כדי לנצח וכדי לצמוח ולהתפתח. אני לא יכול להיות שמח יותר מהגישה שלו. הוא הראה לנו שהוא יכול להגן ולשמור על הצבע בליגת הפיתוח. זה נהדר עבורו במקביל לראות איך ברוק לופז משחק, ולנסות לחקות אותו".
גולדן סטייט עוד נתנה לבנדר צ'אנס עם שני חוזים קצרים ל-10 ימים, ובנדר גם הראה ניצוצות במדי אלופת ה-NBA לשעבר, כולל 23 נקודות ו-7 ריבאונדים מול לוס אנג'לס קליפרס, אך לצערו הליגה נעצרה בעקבות הקורונה ובכך הוא סיים את דרכו אצל סטיב קר.
כפי שניתן להבין, קריירת ה-NBA שלו הייתה מאכזבת למדי. עד כדי כך ששמו מוזכר כמעט בכל כתבה על בחירות דראפט שהתבררו ככישלון נחרץ. בבליצ'ר ריפורט הכניסו אותו לרשימה עם שני שחקנים נוספים שעברו במכבי ת"א ונבחרו גבוה - מרקוס פייזר (רביעי בשנת 2000) וג'ו אלכסנדר (שמיני ב-2008).
"שיחק כמו נער בן 16"
אז מה לא עבד לבנדר ב-NBA? לפני הדברים הרעים צריך לציין כי הפורוורד הקרואטי הראה לפרקים כי יש לו יד טובה מחוץ לקשת, הנשק הכי חשוב כיום בליגה. אחת הבעיות העיקרית שלו הייתה שהוא לא היה יציב בקליעה, אבל זה קשור גם לביטחון ועל זה בהמשך. כמו כן, מהר מאוד הבינו ב-NBA שלבנדר יש ראיית משחק טובה ושהוא אוהב מאוד למסור.
לצערו, ובעיקר באשמתו, החסרונות עלו על היתרונות. ב-USA TODAY ניתחו אותו והראו ש-80 אחוזים מהזריקות שלקח היו אחרי מסירה שקיבל וללא כדרור, וחצי מהזריקות הללו הגיעו כשהוא ללא כיסוי הגנתי (מרווח של כמעט שני מטרים בינו לבין המגן) - והוא קלע אותן ב-34.8 אחוזים בלבד, נתון רע מאוד, בטח כשאף אחד לא באמת שומר עלייך. הציטוט הבא מאותה כתבה אומר בעצם הכל: "כשהוא לא היה בפוקוס, בנדר שיחק כמו נער בן 16 שמקבל לראשונה בקריירה שלו דקות משחק מול בוגרים".
ג'וש ג'קסון, ששיחק עם בנדר בפיניקס, היה מספיק כן להגיד את האמת כשנשאל באימוני טרום עונת 2018/19 על חברו לקבוצה: "אחת הבעיות של דראגן היא שלפעמים הוא מפוחד, חסר ביטחון ובלי אומץ. הוא לא תקף את הסל או זרק שכשהיינו צריכים שיזרוק. הוא קלע נהדר, אבל היינו צריכים להגיד לו לזרוק לסל יותר".
כמו כן, בנדר לא הראה אגרסיביות הגנתית, שחקני התקפה, בעיקר כאלה פיזיים ממנו, עשו עליו סלים קלים בצבע, ושחקנים נמוכים עברו אותו בקלילות כשיצא לזריקה שלהם.
ג'קסון מדבר על בנדר
בניגוד לחברו הטוב אנטה ז'יז'יץ', שאמנם איכזב גם כן בתקופה שלו ב-NBA, אבל כן הראה פה ושם ניצוצות ודי ברור מה הוא יכול לספק לצהובים, בנדר הוא סוג של תעלומה אותה נצטרך לברר לאורך העונה. הוא מגיע כמחליף לקווינסי אייסי, אבל מדובר בשני שחקנים שונים לחלוטין מכל הבחינות. בזמן שהטיקט של הפורוורד האמריקאי היה הגנתי עם חוש למשחק וטירוף תמידי כשהיה על הפרקט, בנדר אמור להישען יותר על משחק ההתקפה שלו, הקליעות מחוץ לקשת וראיית המשחק.
אם יאניס ספרופולוס יצליח לקבל ממנו דברים אחרים בהגנה, כמו למשל את האפשרות ליצור יחד עם ז'יז'יץ' סוג של תאומי מגדל בצבע עם ידיים ארוכות, מניעת סלים קלים ושינויי זריקות, יכול להיות שמכבי ת"א הרוויחה כאן בגדול.