עונת 2017/18 הייתה העונה המוצלחת האחרונה של ברק בכר בהפועל באר שבע. קבוצתו הייתה במרחק שער אחד מעלייה לליגת האלופות, היא התמודדה בכבוד בליגה האירופית ובסיום אותה עונה זכתה גם באליפות השלישית ברציפות והאחרונה שלה ושל מאמנה. אף אחד אז לא חשב ברצינות בבירת הנגב על הכנת הקבוצה לשנים הבאות תוך ביסוס תשתית של שחקנים ממחלקת הנוער.
העובדה שבסיום אותה העונה אליניב ברדה פרש מכדורגל והותיר את סגל הקבוצה הבוגרת ללא שחקן מקומי אחד, לא באמת הטרידה את מקבלי ההחלטות. כך יצא שהפועל באר שבע כמעט פספסה את אחד השחקנים המוכשרים ביותר שיצאו מהמחלקה שלה - איתמר שבירו. למעשה, ב"ש כבר ויתרה עליו, אבל הוא לא ויתר עליה.
במחזור הראשון של אותה עונת 2017/18 פגשה הקבוצה את מכבי נתניה. הראש של באר שבע היה בכלל במשחק הגומלין בפלייאוף ליגת האלופות נגד מאריבור, ובכר שחשש מפציעות מיותרות של שחקנים, זרק להרכב את שבירו. באר שבע פתחה רע מאוד את המשחק וכבר כעבור 36 דקות שבירו היה זה ששילם את המחיר כשבכר החליף אותו. הפעם הבאה ששבירו ראה דשא במשחק ליגה הייתה במחזור הסיום של אותה העונה, נגד אותה נתניה, משחק שזכור בעיקר כמשחק הפרישה של אליניב ברדה. שבירו נכנס כמחליף בדקה ה-76 והגיע ל-52 דקות בסך הכל בליגת העל תחת בכר. בין שני המשחקים האלו הוא שיחק כחריג גיל בקבוצת הנוער. לפני יצאת הליגה לפגרה הכפויה בשל הסגר השלישי היה שבירו מעורב בשער שכבש קבוצתו נגד מכבי חיפה של אותו בכר, במשחק שהסתיים בתיקו אחת. שבירו, רק בן 22, כבר נמצא בסטטוס אחר מזה שהיה אצלו.
מלבד ההזדמנויות המעטות שהעניק בכר לשבירו בעונת 2017-18, בשתי העונות הבאות הוא החליט שהוא לא מתאים לסגל שלו ושלח אותו להשאלה. מי שקלט אותו בקיץ 2018 בראשל"צ היה ניר ברקוביץ' שאימן אז את הקבוצה. תחת ברקוביץ' שבירו עשה עונת בכורה נהדרת כשחקן בוגרים כשכבש שמונה שערי ליגה והוסיף אחד בגביע הטוטו. זה לא הספיק כדי שב"ש תחזיר אותו בקיץ 2019, למרות שבכר ואלונה ברקת הצהירו על רצונם לבנות קבוצה צעירה ורעבה יותר.
זאת הייתה העונה האחרונה בחוזה שלו במועדון והמשמעות בפועל של הוצאתו להשאלה נוספת הייתה סיום דרכו במועדון. ראשל"צ עברה בינתיים מידי משפחת ברקוביץ' לאלה של עמוס לוזון, שהחליט להמשיך לשאול את שבירו. החלוץ התמיד ביכולתו וסיים את העונה שעברה עם שבעה שערי ליגה, עוד אחד בגביע המדינה ושניים בגביע הטוטו.
בסוף העונה, כאמור, הוא כבר נחשב לשחקן חופשי ולמרות האופציות שעמדו בפניו ככזה, באופן די אוטומטי מבחינתו הוא התייצב במתחם האימונים "הבית האדום" וניסה לחזור למועדון ילדותו. מי שבחן אותו הפעם היה יוסי אבוקסיס שמהר מאוד ביקש מההנהלה להחתים אותו. כך חזר שבירו לנגב.
"קודם כל, איתמר הוא ילד שכיף לאמן אותו. כל כולו בכדורגל והוא רעב מאוד להצליח", אומר עליו ברקוביץ' שאימן אותו בראשל"צ, "יש לו מהירות אדירה והדבר הכי חשוב זה שהוא סקורר גדול. לפעמים שמים אותו בכנף ולדעתי הוא פחות טוב כשהוא בצד. הוא צריך לשחק רק בתור 9".
תמיד חוזר הביתה
יש לציין שזאת לא הפעם הראשונה בקריירה הקצרה שלו שבה הוא עוזב את ב"ש וחוזר. בן קיבוץ שובל, שנמצא צפונית לעיר, החל את דרכו בקבוצת הילדים של ב"ש. בגיל נערים ב' הוא החליט לעבור לשחק בצהוב של מכבי תל אביב. למרות שמבחינה מקצועית הוא השתלב לא רע בקרית שלום ושיתוף הפעולה שלו כחלוץ עם שחקן הכנף איילון אלמוג היה מוצלח, אחרי שנתיים הוא החליט לחזור לנגב. במחלקת הנוער של ב"ש הבהירו שלא ימהרו לקלוט חזרה שחקנים שהחליטו לעזוב, אך במקרה של שבירו החליטו לתת לו הזדמנות נוספת, אותה הוא ניצל עם 28 שערים בשלוש עונות בנוער.
אף אחד לא חשב שאחרי סיבוב משחקים אחד יהיו לשבירו העונה כבר שלושה שערים בליגת העל, עוד אחד בשלב הבתים של הליגה האירופית ואפילו שער במדי הנבחרת הצעירה של ישראל. למען האמת, כשהוא חתם על חוזה חדש בקיץ לא הרבה האמינו שהוא בכלל יראה דקות משחק. אבל שבירו ידע לנצל היטב את הסיטואציה שנוצרה עם חלוצי קבוצתו. אחרי עזיבת בן שהר לאפואל ניקוסיה נותר בקבוצה רק חלוץ אחד, אנתוני וארן, שסבל מבעיה רפואית לא ברורה עוד מהעונה שעברה והתקשה להיכנס לכושר. לאחר תקופה קצרה הגיע חלוץ זר, ג'ונתן אגודלו הקולומביאני שתחילה היה בבידוד בגלל הקורונה ולאחר מכן לקח לו הרבה זמן להיכנס לכושר. גם כשכבר נכנס לכושר אגודלו הפך לזר השישי בהיררכיה ואבוקסיס העדיף לשתף לפניו בליגה את חמשת הזרים האחרים. ברור שגם יכולתו של שבירו וגם של וארן עזרו לאבוקסיס להשאיר את אגודלו על הספסל. כעת, לאחר שבשבועות האחרונים הגיעו כל האישורים לכך שמריאנו בריירו יחשב כשחקן ישראלי, המאבק בין אגודלו, וארן ושבירו על עמדת חלוץ החוד נפתח מחדש.
שבירו הוא החלוץ הפחות מנוסה מבין השלישייה, אך נדמה שדווקא הוא מסוג השחקנים שתפורים לשיטה של מאמנו. הוא לא שחקן שמחכה להזדמנות שלו ברחבה. כל דקה שלו על המגרש היא דקה של עבודה, ריצה ללא הפסקה, לחץ על שחקני ההגנה של היריבה וניסיון לחלץ כדורים. בבאר שבע מכנים אותו "חלוץ הגנתי", כזה שקודם כל חושב על המשימות הטקטיות שהוטלו עליו ורק אחר כך על ההתקפה. החיסרון הוא שלעיתים כאשר הוא מגיע למצבים נדמה שהוא מחמיץ אותם בגלל תשישות משאר המשימות.
מבחינת אבוקסיס זה כאמור נהדר. שבירו הוא גם לא אחד שיעשה פרצופים. רק בשבת האחרונה, בניצחון 0:1 על מכבי נתניה הוא נכנס כמחליף במקומו של וארן שנפצע ובהמשך לקראת הסיום הוחלף בעצמו. שחקנים אחרים היו נפגעים, אבל שבירו סימן לעצמו משחק נוסף בו הוא שותף וביצע על הצד הטוב ביותר את המשימות של מאמנו.
בעבר היו להפועל באר שבע הרבה מאוד שחקנים מיישובים סביב העיר. בשנים האחרונות זה כמעט ולא קיים. בשנתיים האחרונות שבירו עצמו כבר מכין את הדור הבא של הכדורגלנים מהקיבוץ והוא מאמן בהתנדבות קבוצה של ילדי גן. משפחת שבירו היא אחת המוכרות בקיבוץ שובל. אביו הוא מנכ"ל של חברת סיל ג'ט שפועלת בקיבוץ ואמו מורה למתמטיקה. אביו אומנם גדל כאוהד הפועל תל אביב ואחיו הגדול הוא אוהד שרוף של מכבי חיפה שמחכה איתה כבר זמן רב מאוד לאליפות ירוקה. הערב (שני, 20:15) מול הפועל חדרה עדיין לא ברור אם שבירו יפתח. בחוד אמור אגודלו לפתוח, אך אם אלטון אקולטסה לא יצליח לעבור מבחן כשירות, שבירו יפתח חשוב ינסה להוכיח שהוא ראוי לאמון מאמנו. מבחינת ברקוביץ' העתיד ורוד: "אם יתנו לאיתמר לפתוח ברוב המשחקים, הוא שווה 10-12 גולים בעונה. בטח בקבוצה כמו באר שבע".
