ברכות ללוס אנג'לס לייקרס על זכייתם בפעם ה־17 בתואר אלופת ה־NBA. הסגל המפואר ניצח בסופו של דבר את הסגל הצעיר והמרשים של מיאמי היט, למרות פייט לא קטן בסדרה.
האמת, אף אחד לא ציפה ממיאמי להגיע לגמר, אך היא עשתה דרך מדהימה לאחר שעברה יריבות חזקות כמו אינדיאנה, מילווקי ובוסטון, והוכרתה כאלופת המזרח. גם בגמר היא הראתה אופי אדיר, אך זה לא הספיק מול לברון וחבורתו. כעת נעבור לאלופה הגאה.
אין ספק שהסגל של הלייקרס היה אחד הטובים העונה, עם שמות גדולים בראשותם של ג'יימס ואנתוני דיוייס.
הכוכב בן ה־35 לקח את הקבוצה על גבו ובעזרת דייויס המפלצתי, השניים השתלטו על הסדרה שחתמה את העונה הכי משוגעת בתולדות הליגה, ועל הדרך החזירו את הלייקרס למקומה הראוי – אותה לייקרס של קובי בראיינט, השחקן האחרון שהוביל את הקבוצה לאליפות לפני עשר שנים, ונהרג השנה בתאונת מסוק. איזו סגירת מעגל מרגשת ועצובה.
לפני שאגש לעניין, ארצה להדגיש שהנאמר הוא על סמך דעתי האישית בלבד. אז כן, לברון שחקן ענק, אך הוא לא מייקל ג'ורדן. אחד הדברים שאני הכי מעריך במייקל, זה את נאמנותו לקבוצה אחת, במקרה שלו, שיקגו. מייקל הפך את שיקגו לקבוצה היסטורית, בלתי נשכחת. אמנם ג'ורדן שיחק תקופה קצרה גם בוושינגטון, אך זו הייתה סופה של הקריירה שלו, והקבוצה שלו מאז ומתמיד הייתה שיקגו בולס, שעד היום עושה צמרמורת למי שעקב אחריה.
אצל לברון המצב שונה. הוא לקח אליפות עם קליבלנד, מיאמי וכעת עם הלייקרס, ועם כל הכבוד ליכולות האדירות, את זה אני מעריך פחות.
לברון ג'יימס הוא שחקן עם יכולות מטורפות - פיזי, חזק מאוד, מהיר, וחכם בצורה בלתי רגילה, אבל עדיין, הוא לא ג'ורדן. מייקל הפך חבורה של שחקנים בינוניים לכוכבים. אז נכון, גם לברון הפך את חבריו לטובים יותר, אך השחקנים ששיחקו סביבו התחלפו, והקבוצות ששיחק בהם השתנו, ורוב השחקנים ששיחק איתם כבר היו גדולים עוד קודם.
לא אקח מלברון את השחקן שהוא, אך לפי לדעתי הגישה שלו למשחק הופכת את ג'ורדן להרבה יותר גדול. לברון מאוד אוהב "לכעוס" כשלא שורקים לו עבירות, רק בגלל שהוא לברון. וכשלאותו הלברון שורקים עבירות שמעולם לא היו, אז לפתע זה נראה בסדר.
מייקל לא "התבכיין" על עבירות שלא נשרקו לטובתו, ובטח שלא התבכיין כשלא שורקים לו עבירות, רק בגלל שהוא מייקל. וזו הגישה למשחק שאני מדבר עליה, וזו אחת הסיבות, ואולי המרכזית שבהן, שהופכת את ג'ורדן לגדול בהיסטוריה.
אם בכל זאת רוצים להשוות בין השניים, אז לברון זכה באליפות הרביעית שלו, בעוד ג'ורדן עדיין מעליו עם 6. אגב, לפי דעתי גדולתו של שחקן לא נמדדת על פי מספר האליפויות, אלא על פי השחקן שהוא, על הגישה שלו למשחק, ועל היכולת שלו לקחת קבוצה בינונית ולהפוך אותה לטובה בהיסטוריה.
לברון ג'יימס הוא סופרסטאר ענק, שמקומו עם גדולי הכדורסל בהיסטוריה, אך לכל אלה שטוענים שהוא גדול יותר מג'ורדן, יש לי רק דבר אחד להגיד לכם: אם לא קראתם את כל הטור, תחזרו ותקראו הכל, ואם קראתם הכל ולא הבנתם את הדעה שלי, תקראו שוב. ואם גם זה לא עזר, אז אני מכבד גם את הדעה שלכם, כי יש מקום ליותר מדעה אחת בכל תחומי החיים, ובמיוחד בכדורסל. מקווה שנהניתם.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
