לרגל מדור הבכורה שיעסוק במעקב צמוד אחרי דני אבדיה, צריך להתחיל בלי קישוטים מיותרים, אלא לעסוק ספציפית בנקודה שמטרידה את האוהדים הישראלים: למה הוא עומד כל הזמן בצד? אי אפשר להתחמק מזה. גם במשחקים טובים וגם כאשר סקוט ברוקס נותן לו פחות קרדיט, אבדיה מבלה את רוב ההתקפות שלו ב-NBA במצב סטטי, בצד ימין מחוץ לקשת השלוש.
הדבר מזכיר מאוד את עומרי כספי בגולדן סטייט, בסוף הקריירה שלו ב-NBA. היה מתסכל מאוד לראות פעם אחר פעם, ולאורך תקופה ממושכת, את כספי יוצא/מוציא את עצמו מהמשוואה ההתקפית. אבל ישנם הבדלים בולטים בין המקרים: קודם כל, כספי היה בסוף הדרך, אבדיה רק בראשיתה. החלביות בהתקפה שיכנעה את גולדן סטייט - שהביאה את כספי כדי להוסיף צלף שלשות מהספסל - לשחרר אותו לקראת הפלייאוף ולמעשה לסיים את דרכו בליגה הטובה בעולם. אבדיה שיחק שבע פעמים בלבד, בקבוצה שלא עברה גיבוש והכנה וקיבלה ברגע האחרון סופרסטאר חדש שלא תמיד קל לשחק איתו. הטיקט של כספי היה הנקודות, בעוד אבדיה עדיין מגבש זהות בליגה, ומרשים יותר בינתיים כשחקן הגנה.
ועדיין, מי שיושב עם רגליים עצבניות וצופה במשחקי וושינגטון ממש רוצה לזנק לתוך המסך ולדחוף את דני. איך משנים את המצב הזה? יש פרמטרים שחשוב לדבר עליהם, גם במה שקשור אליו וגם במה שאינו יכול לשלוט בו.
אפשר לפתוח בעובדה שאבדיה יותר מדי נחמד. במהלך שבעת המשחקים ראינו מספר מהלכים יפים (מעט מדי) בהם הוא עשה תנועה כדי לקבל כדור חופשי מתחת לסל, או שהתייצב בנקודה מסוימת כדי לעבוד עם הגב לסל על שחקן נמוך ממנו ולייצר זריקה. בכל המקרים הללו, זו הייתה תוצאה של סימון שקיבל ממוביל הכדור, בדרך כלל ראסל ווסטברוק. אלו תרגילים מתוכננים שלרוב הקבוצה לא משחקת משתי סיבות: היא עדיין רחוקה מתיאום, והסגנון שלה יותר נוטה לבידודים של ווסטברוק ובראדלי ביל, שמחליטים תוך כדי תנועה מה לעשות.
אבדיה יכול בכל זאת לבוא יותר לידי ביטוי בהקשר הזה. גם אם וושינגטון תהיה מסודרת יותר עם הזמן, לא בטוח שתרגילים רבים יהיו מתוכננים לזריקה שלו, כך שהעניין החשוב הוא תנועה. לא רק להמתין בצד ולהוציא שומר אחד מהמשוואה, אלא לחפש את ההתקפות בהן יוכל להיות דינמי יותר כדי לפתוח נתיב למסירה במקרה של ראש בקיר (ווסטברוק וביל עושים את זה לא מעט) ולהתנפל על כדורים חוזרים בהתקפה. סביר מאוד להניח שהמיקום שלו נוגע להוראה מפורשת שקיבל מהמאמן, אבל אפשר לראות בהרכבים אחרים של הוויזארדס שחקנים מחליפים שכן נעים יותר. כמו שאמרו עליו ב-NBC בשבוע שעבר: "אבדיה לא כופה את עצמו מספיק בהתקפה".
ומי שאומר לעצמו בנקודה הזו: "מה זה משנה? ממילא לא ימסרו לו גם אם יתפנה", צריך לצאת מהקונספציה הזו שבישראל פיתחו לגבי וושינגטון. ביל ובעיקר ווסטברוק הם לא מקבלי ההחלטות הטובים בהיסטוריה של הכדורסל, אבל הם יודעים להניע כדור כשצריך, ואחרי הניצחון היפה בברוקלין הוויזארדס התייצבו במקום השלישי בליגה באסיסטים, עם 28.1 למשחק.
הצד השני של המטבע הוא הצוות המקצועי והשחקנים המובילים. כאן הנקודה לחזור על כך שוב – וגם אם זה תקליט שבור, זו המציאות: בשלושה משחקי הכנה, בלי מחנה אימון וליגת קיץ, אי אפשר לבנות רוטציה והיררכיה ברורות. גם אם אבדיה תשיעי בדראפט, הוא בחמישייה עם ארבעה שחקנים מנוסים ממנו שהוכיחו את עצמם כספקי נקודות אמינים.
אבדיה עושה עבודה יפה בקליעה מבחוץ בינתיים, אבל לקבוצה שעברה שני שינויים משמעותיים בחמישייה ולומדת מהניסיון ולא מהאימונים, קל יותר לשים דגש בהתקפה על שמות אמינים יותר. אבדיה עומד בצד כי הוא עוד לא בטוח במאה אחוז איפה הוא משתלב בשטף, וזה הדדי. למשל, עוד לא ראינו את וושינגטון משתמשת בכישורי הובלת הכדור של אבדיה.
ברוקס עשה לא מעט שינויים בשבעת המשחקים. אייזק בונגה, שפתח את העונה בחמישייה, בכלל לא מקבל דקות מאז שרוי האצ'ימורה חזר לשחק. טרוי בראון, שנחשב ליריב של אבדיה על המקום בעמדה מספר 3, נמחק מהרוטציה אחרי פתיחה חלשה. אבדיה פתח וסיים משחקים בתחילה, אבל ברוקס מנסה כעת שילובים של שלושה גארדים, כשראול נטו משחק בדקות ההכרעה, או שדאוויס ברטאנס עולה כאופציית קליעה נוספת (המאמן שם משקל על סקוררים ולא על הגנה ברגעי הסיום).
אבל עם כל השינויים האלה, אבדיה ממשיך בחמישייה, וגם נראה שיישאר שחקן משמעותי, לאור העובדה שהספסל של וושינגטון חלש להחריד, אולי אחד הגרועים בליגה, וברוקס חייב להשאיר את ברטאנס כשחקן שישי משפיע. לא תמיד נעים לראות אותו עומד בצד ומחכה לכדור, אבל זה עדיין כל כך מוקדם. הוא עוד ילמד לעזור לעצמו להתבלט.
המספר הנוסף: 0.7 איבודים
טוב או רע? תלוי איך מסתכלים על זה, וכמה נכנסים למצב של אובר-ניתוח. בעיקרון, זה אחלה מספר, שמוכיח שהוא מקבל החלטות נכונות ושאפשר לסמוך עליו עם הכדור ביד. אבל אם חושבים על זה יותר מדי, אפשר להגיע למסקנה שאבדיה גם לא מקבל יותר מדי הזדמנויות לקבל החלטה עם הכדור ביד. זו רק ההתחלה, אז בואו נדבוק בצד החיובי.
רק רשת
"דני אבדיה מזכיר לי את בוריס דיאו (עם יותר יתרונות ואתלטיות, כמובן)"
הבלוגר בן מהיץ' מתרשם מהישראלי ומשווה אותו לשחקן העבר הצרפתי המצוין
מה אתה אומר
"הוא לומד דברים כל כך מהר, הוא כדורסלן נהדר"
מאמן וושינגטון סקוט ברוקס ממשיך להחמיא לרוקי שלו
