הפועל תל אביב לא יכולה לבוא עם סגל כזה לליגת העל, היא לא יכולה לקוות שקלינגר יוכל להציל אותה עם טקטיקה הגנתית. משחקים כאלה הם המומחיות שלו, נגד קבוצות קטנות זה לא יספיק. הפועל ת"א תצטרך לשלוט וליזום. זה נראה כמו שחזור של פתיחת העונה שעברה, עומרי אלטמן מסתכל סביבו ורואה מדבר צחיח. הזרים שהגיעו נראים כמו טעות, הצעירים מוכשרים מאוד, אבל חלקם צריכים לעבור קודם בהשאלה בקבוצה קטנה יותר, זה לא מתאים למועדון בסדר הגודל של הפועל תל אביב.
האוהדים של הפועל תל אביב צודקים במחאה שלהם, אבל לא בדרך. לא לגיטימי בעיניי להפגין ליד הבית של הניסנובים או לבוא אחרי המשחק לרכב של גרינברג. הניהול של הניסנובים די כושל, זה נראה גדול עליהם בכמה מידות. הם לא מצליחים להחליט מה הם רוצים מהפועל תל אביב. הם רוצים לבנות קבוצה לתארים? הם רוצים לגדל צעירים ולבסס את הסגל על מחלקת הנוער? כרגע זה נראה כאילו הם רוצים הכל מהכל. בתקציב קטן, זה לא עובד.
היו גם דברים טובים שההנהלה של הפועל תל אביב עשתה, כמו מינוי ניר קלינגר והבאת משה סיני. אולם זה נראה כאילו הם לא זזים הצידה. זה רק פוגע בהם ומגביר את הזעם של האוהדים, שלא יודעים לאן המועדון שלהם הולך. כי בינתיים זה נראה כמו מופע אלתורים, ולא של אדיר מילר. יותר כמו סטנדאפיסט מתחיל שמנסה בפעם הראשונה בדיחות שהוא ראה ביוטיוב.
ניקח לדוגמה את ההתנהלות עם אוראל דגני, לא בדיוק שחקן שמשתכר מיליונים, והיה סוג של נכס בהפועל תל אביב. במקום לנסות להשאיר אותו, נלחמו איתו עד שהוא עבר לבית"ר ירושלים. מה יצא מזה, חוץ מעוד זעם של אוהדים?
בית"ר דווקא יכולה להיות אופטימית. ירדן שועה מסר כדור מדויק, מיכאל אוחנה בעט חלש אבל זה נכנס. זה כל מה שאוהדי בית"ר חלמו עליו, למרות משחק חלש, שני הטאלנטים הצליחו לספק רגע של קסם שאולי ידליק את בית"ר ירושלים.
עד אז הכל קצת חרק, אבל למרות התיקו המאכזב יש סימני נפט בבית"ר. דראפיץ' וברדה אימנו את החבורה הזאת כמעט חודשיים בלי משחק רשמי, והחלודה עדיין ניכרת. נכון שהפועל תל אביב עם סגל זוועתי וכרגיל בבלגן גדול, אולם בימים אחרים הצהובים-שחורים היו מוצאים איך להפסיד גם את זה. עוד ארוכה הדרך אל האושר ובוודאי אל התואר, יש לצמד המאמנים החדש עבודה רבה, החדשות הטובות הן שיש להם עם מי לעבוד. הבישול של שועה לאוחנה שווה יותר מבישול של עידן ורד או עלי מוחמד, זה סימן טוב.
לא לומדים כלום
אחרי שהפועל חדרה עלתה ל-0:1 מול קריית שמונה, כל הקבוצה התחבקה במעגל גדול כאילו מקסים פלקושצ'נקו הכניע את מנואל נוייר בגמר ליגת האלופות. אפס שמירת מרחק בין השחקנים לצוות המקצועי, בערך דקה אחרי התפרצות קורונה בקבוצה.
גם שאר שחקני ליגת העל לא מתקמצנים על חיבוקים, שמירת מרחק היא בגדר המלצה בלבד. נכון, גם בחו"ל זה ככה. גם שחקני ריאל וברצלונה מתחבקים. אנחנו צריכים להיות חכמים יותר, תמונות כאלה יכולות לשמש תירוץ לסגור את הכדורגל בפעם השלישית, זאת תהיה מכת מוות לענף.
גם האוהדים חייבים להיות יותר אחראים ולא לספק ל"מקבלי ההחלטות" במדינה תירוצים למה אסור כדורגל. אני מבין את הרצון להיות קרובים לקבוצה, אבל הבריאות הרבה יותר חשובה. ולא רק היא, גם עתיד הכדורגל נמצא בסכנה.
יכול להיות שסגר נוסף משמעותו קיצוץ רציני בתקציב של הרבה קבוצות, הורדת הרמה של ליגת העל לליגה הלאומית. תחשבו על זה לפני שאתם הולכים לתמוך בשחקנים במהלך האימונים.
