מאז 2010 בפיניקס לא טעמו את טעם הפלייאוף, ולראשונה מאז נראה שהסאנס מוכנים לריצה ארוכה בפוסט סיזן. אחת הקבוצות המאומנות בליגה מעלה שוב את השאלה: כמה רחוק אפשר להגיע ללא סופרסטאר?
כאשר הוקמה ליגת ה־NBA, החזון של מייסדי הליגה היה שהקבוצות החזקות יקבלו בחירות דראפט נמוכות, ובכך ייחלשו, יקבלו בחירות גבוהות ויתחזקו.
לאורך השנים, עם התחזקות כוח השחקנים בליגה, קבוצות בעלות מסורת (כגון בוסטון) או בעלות מיקום אטרקטיבי (כמו לוס אנג'לס), החלו לבסס את מעמדן כיעד לשחקנים חופשיים, והצליחו להישאר רלוונטיות לתקופות ממושכות יותר. פיניקס נמצאת בצד האחר של המטבע, וסופרת כבר 10 שנים ללא פלייאוף, אך כעת, ללא צל של ספק, היא תחזור לעצמה ותקום לתחייה מחדש.
נתחיל מהסוף. על מנת לבנות קבוצה מנצחת, המרכיב החשוב ביותר הוא השחקן הטוב ביותר. קבוצות ללא שחקן באולסטאר יתקשו להגיע לפלייאוף, ועליהן להגיע לבחירה נבונה בדראפט על מנת להחתים שחקן בקאליבר הזה. אותו שחקן הגיע ב־2015 בבחירה ה־13, הלא הוא דווין בוקר. כבר בעונתו השניה בליגה צלף 70 נקודות נגד הסלטיקס, אך הקבוצה המשיכה להפסיד. למרות חילופי מאמנים, בחירות גבוהות בדראפט, וכישרון רב שבא והלך, משהו לא עבד בפיניקס. עד שהגיע מונטי וויליאמס.
וויליאמס הגיע לאחר שנתיים בתפקיד עוזר המאמן, עם 5 שנים בינוניות בניו אורלינס כמאמן ראשי לפני כן. מהרגע שקודם לעמדת המאמן הראשי, משהו השתנה. 9 משחקים לתוך העונה, המאזן של הסאנס עמד על 6 ניצחונות אל מול 3 הפסדים, והיה נראה שהקבוצה הצעירה סוף סוף לקחה צעד קדימה. נקפוץ אל סוף העונה, 8 ניצחונות ומאזן מושלם בבועה. אך פיניקס שוב לא זכתה לשחק בפלייאוף, מכיוון שבין שני הרצפים הללו היא הייתה בין הקבוצות החלשות בליגה, עם מאזן של 20 ניצחונות ו־36 הפסדים. ההנהלה הבינה שלקבוצה יש כישרון רב אך חסר לה משהו פשוט מאוד. מנהיג.
כריס פול כבר נמחק. לאחר שנתיים מלאות בפציעות ביוסטון הוא עבר לאוקלהומה כהשלמת שכר על מנת להעביר את ווסטברוק ליוסטון. באותו זמן הציפייה הייתה שיועבר בטרייד בתמורה לבחירת סיבוב 2 בעקבות חוזהו העצום (124 מיליון דולר ל־3 שנים). אוקלהומה דורגה 3 מהסוף במערב בסיכויים להגיע לפלייאוף ותחזית של 32 ניצחונות (מתוך עונה של 82 משחקים). אף אחת לא צפה את מה שקרה באותה עונה, 44 ניצחונות (ב־72 משחקים!), מקום 5 במערב וסיבוב ראשון פיקנטי מול האקסית הטרייה יוסטון. אז פול אולי לא עבר את הסיבוב הראשון, אבל הראה שביכולתו להוביל קבוצה, ופיניקס קפצה על המציאה.
מקבוצה שהייתה ידועה במשמעת לוקה בחסר, פיניקס הפכה לקבוצה המאומנת ביותר בליגה. מקום 3 באסיסטים, מקום 5 מהסוף באיבודים. מקום 3 מהסוף בחטיפות ו־4 מהסוף בחסימות, אך סופגים הכי מעט נקודות בליגה למעט הניקס והלייקרס. פיניקס היא קודם כל קבוצה מאומנת, עם מאמן נפלא על הקווים, ומאמן על המגרש (כריס פול). אפשר לקחת כדוגמה את מיקאל ברידג'ס, שהיה אחד ממובילי ה־NBA בחטיפות, אך השנה הפסיק להמר והתמקד בהגנה אישית, והתפתח לאחד משחקני ה 2-way הכי טובים ולא מוערכים בליגה. אין ספק שהמאזן (11:24, מקום 2 במערב), משקף את רמת הקבוצה, שכבר התמודדה בהצלחה מול הלייקרס והג'אז.
למרות כל התשבוחות, העונה האמיתית עוד לא התחילה. פיניקס תימדד בפלייאוף, שם הכסף על השולחן. בפלייאוף הכוכבים מדברים וסוף סוף נקבל תשובה לשאלה: כמה טוב דווין בוקר? בוקר מעולם לא היה בפלייאוף, ולא פגש הגנות מתוחכמות שמתמקדות בו לאורך סדרה של 7 משחקים. הוא האקס פקטור בעונה של פיניקס. ברידג'ס, קראודר ואייטון הם שחקני חמישייה לגיטימיים שיתנו את תפוקתם הרגילה, אולם לא הם יקבעו את גורל הסדרה. מצד אחד, לדווין יש את סט הכישורים שמתאים לפלייאוף – קליעה מבחוץ, יכולת יצירת מצבים, וביטחון בקלאץ', ומצד שני ראינו את ג'יימס הארדן מתקשה בפלייאוף. במידה שבוקר ייקח צעד אחד קדימה, פיניקס יכולה לראות את עצמה כמועמדת לגיטימית להגיע לגמר המערב, מהמקום השלישי. במידה שלא, היא תמצא את עצמה בסכנת הדחה כבר בסיבוב הראשון, מול קבוצה כגון דנבר. פיניקס תגלה השנה האם בוקר יכול להיות השחקן הכי טוב בקבוצה שרצה לאליפות, ורק המידע הזה שווה המון. בינתיים, בפיניקס יחגגו את סופן של 10 השנים שבהן הלכו במדבר. ואולי, רק אולי, ירשו לעצמם לפנטז על מה שאפילו צ'ארלס בארקלי וסטיב נאש לא הצליחו להשיג, טבעת אליפות.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
