לא בטוח שמאיר אריאל היה אוהד בית"ר, אבל בפראפרזה על השורות המיתולוגיות שלו אפשר להגיד שבסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית על עונה גרועה של בית"ר ירושלים יושב יוסי מזרחי עם סיגריה ואומר את זה טוב יותר. הוא אפילו לא צריך ממש לדבר. מספיק להסתכל על הפרצוף שלו כדי להבין כמה המצב מחורבן וכמה מתחשק לו לעזוב הכל ולברוח הביתה, לא לפני שיוריד סטירה לכל אחד מהשחקנים שהתרוצצו על הדשא.
לכישלון המהדהד בבית"ר ירושלים אין אשם אחד ואת חצי הביקורת צריכים לכוון לבוס, להנהלה, למי שבנה את הקבוצה, למאמנים שהובילו אותה ולשחקנים הנרפים. דומה שאיש לא יוצא נקי מהעונה הזו, וגם התירוצים הקבועים לא יעזרו הפעם. לא למשה חוגג שמנסה לעשות דברים גרנדיוזים והכל מתפורר לו בידיים, לא לאלי אוחנה שמקפיד לשתוק ברגעים הקשים ובחסות משכורת בטוחה ויציבה מאפשר לבוס להתרסק עם כל הטעויות האפשריות, לא לדראפיץ' את ברדה שקיבלו מספיק זמן כדי לייצר כדורגל פחות מקרי ומרושל ולא לשחקנים מורעלי האגו שיודעים לדרוש חוזי עתק, אבל לא דורשים מעצמם מעבר להבלחות אישיות בתדירות מביכה.
ואחרי שזה נאמר, חייבים לשים זרקור על הניהול של בית"ר ירושלים כדי להבין משהו עמוק יותר. כל הקטסטרופה הזו יכולה להתרחש כי המועדון מנוהל בתזזיתיות וקפריזות של בוס (חוגג) שיושב ברכבת הרים, צועק לשמיים בהתלהבות מעושה ולצדו חברי הנהלה שנסחפים בתוך הסלאלום, עושים פרצוף כאילו הם מבינים מה קורה ולא עושים שום דבר משמעותי שימנע את ההתרסקות. פה החתמה של עוד דריבליסט, שם פרידה מהמנהל המקצועי, בואו נזרוק את המאמן, הנה מגיע שייח מהאמירויות, טוב בעצם לא. בואו ניפרד משני המאמנים. בינתיים נעביר את הזמן עם המאמן מהנוער.
האווירה המטורללת הזו משדרת לכל חלקי המועדון חוסר רצינות ואפילו מידה של הפקרות. וגם עכשיו, כשבבית"ר מכים על חטא, מנסים לאסוף הכל ולשדר שתבוא מהפכה ונבנה הכל מחדש, זה נשמע כמו עוד שליפה מהמותן. השליפה האחרונה היא צוות מקצועי זר ואפילו הוזכר פאקו אייסטראן שעשה עונה גדולה עם מכבי ת"א. לפעמים נדמה שחוגג מנהל את בית"ר ירושלים כמו ילד שמגיע לחנות "זמיר טריקים" ובכל פעם מצביע על הגימיק הקופצני הכי צבעוני בתקווה שזה ישאיר אותו במרכז המסיבה.
די, הגיע הזמן להוריד את הבגדים המנצנצים והתחפושות, ולעבור לבגדי עבודה.
תואר בניהול
ואפרופו בגדי עבודה וניהול, אם בונים ציר דמיוני בו בקצה אחד מקפץ משה חוגג בתזזיתיות, אז ממש בקצה השני יישב מיץ' גולדהאר ויעשה תנועת ניצחון מינורית אחרי עוד גול של אדוארדו גררו. ההתנהלות של מכבי ת"א כל כך מקצוענית שגם בעונה אותה היא פתחה גרוע, היא עדיין המועמדת המובילה לאליפות. כן, גם במערכת מקצוענית יצוצו באגים וייעשו טעויות, אבל הטיפול בהם יהיה כל כך מוקפד ורציני, עד שגם אחרון שחקני הספסל המתוסכלים יבין שיש פה הנהלה עם מדיניות ברורה ובלתי מתפשרת. זה הביטוי הכי מובהק להבדלים בין ההתנהלות של גולדהאר לזו של חוגג ולהשלכות שלה כלפי מטה.
אם מכבי ת"א תיקח אליפות אחרי שסגרה בעקביות מבהילה את הפער ממכבי חיפה, זו תהיה החמצה אדירה של ברק בכר והירוקים. אבל יותר מכך זה יעיד על העוצמה והניהול של מכבי ת"א.
ירידה, וערכים
אליפות? הניהול גם קובע מי תרד ליגה. שימו לב מיהן שתי המועמדות המובילות לירידה לליגה הלאומית – הפועל כפר-סבא ובני יהודה. אל תתאמצו לחפש קווי דמיון, הם בולטים למרחוק. פה הבוס יצחק שום שמנחית את הבן שלו עידן, מחליף מאמנים כמו גרביים ומזלזל בפומבי באיש המקצוע על הקווים ושם הבוס ברק אברמוב שמגיב באותו קצב של החלפת מאמנים, מנחית את המנכ"ל שיחזיק את השורות עד שנביא את יוסי אבוקסיס מבאר-שבע ומזלזל בקהל האוהדים שלו ביציעים.
ירידה של בני-יהודה וכפר-סבא לליגת המשנה תהיה לא רק צדק פואטי, היא תהיה שיעור מצוין בניהול.
אלונה ובובה של כדורגל
ועוד שלוש קטנות
- מקווה שהערב נדע סופית: מה מצחיק יותר, המערכונים של "בובה של לילה" או הדיבורים של אלונה ברקת על "כדורגל שמח"?
- ועוד סוגיה שדורשת בירור: מתי ברק בכר יבין שמאבוקה הרבה יותר אפקטיבי (בטח התקפית) מכל יתר המגינים שלו?
- האם מנחם קורצקי הוא ואן לוון של הפלייאוף התחתון?
