ספיצ'קוב על הפודיום באליפות העולם האחרונה
(צילום: איגוד השייט)
"הצלחתי להכניס את עצמי לתוך בועה, להתנתק מכל הרעש סביבי ולהתרכז רק בספורט. זה אומר שבימים לפני תחרויות זרקתי את הטלפון, לא רציתי לראות כתבות עליי עם הצהוב שהתקשורת התעסקה בו, ולא את הטוקבקים ברשתות. לבועה לקחתי רק את עצמי ואת הגלשן שלי. בדיעבד זה היה הדבר הכי נכון בשבילי".
כך מספרת הגולשת קטי ספיצ'קוב על התמודדותה עם פרשת "הרומן האסור" - שהסעירה לפני כשנתיים את ענף השייט הישראלי, אך לא מנעה ממנה לזכות שוב בתואר סגנית אלופת העולם, ולמצב עצמה כתקווה גדולה למדליה אולימפית בטוקיו. ספיצ'קוב בת ה־21 נחתה ביום רביעי שעבר עם מדליית הכסף שבה זכתה בקאדיס, ספרד, ומיהרה לאילת, עיר מגוריה שממנה נעדרה בארבעת החודשים האחרונים.
4 צפייה בגלריה
"לא רציתי לראות כתבות עליי עם הצהוב, זרקתי את הטלפון". קטי ספיצ'קוב
(צילום: מאיר אוחיון)
את פרשת "הרומן האסור" - שנחשפה ב"ידיעות אחרונות" לפני כשנה וחצי, והובילה לפיטורי מאמנה ובן זוגה פייר לוקווה, ולמרד של הקולגות שלה בנבחרת - היא כבר השאירה מאחור. "יכול להיות שזה הוסיף לי ניסיון חיים, ההתמודדות עם לחץ", אומרת ספיצ'קוב. "בסוף הלחץ הזה היה גם הכנה מעולה, בדיוק כמו זה שחוויתי בשיוט המדליות באליפות העולם. עד כמה שהסיפור פגע בי, אני בטוחה שהוא גם נתן לי כלים להמשך הדרך".
כמו למשל?
"עברתי תקופה לא פשוטה. לא הרבה אנשים בגילי היו יכולים לעבור את זה בצורה שאני עברתי, תוך כדי מאבק על הכרטיס האולימפי. אני לא מכירה ספורטאית ישראלית שחוותה דבר כזה, אבל לאורך כל הדרך ניסיתי לצמוח מאותו משבר. עשיתי עבודה עם עצמי, בעיקר בעניין המנטלי. דווקא מי שעברה משבר מטורף כזה, והצליחה להישאר הישגית, זו ההוכחה עד כמה הגיע לי להיות איפה שאני נמצאת היום".
מאיפה הגיע החוזק הזה?
"חברים שלי צוחקים עליי. אומרים שאני קרה, אז אולי גם זה עזר בהתמודדות. נמרוד משיח קורא לי 'מלכת הקרח'. קיבלתי בבית חינוך רוסי, סובייטי, וזה משהו שחיספס אותי. אמא שלי תמיד נתנה לי לעשות מה שאני אוהבת. ברגע שאני מחליטה שאני רוצה משהו, אני לא מוותרת. לא מפסיקה כשקשה - אין להתפנק. זה עיצב את המשמעת העצמית שלי כספורטאית. אבא שלי עובד במוסך ולא הגיע לאימונים שלי. אמא הגיעה לראות אותי, לראשונה בחיי, בתחרות שהייתה בשבוע שעבר בספרד".
ובכל זאת, עברת משבר רציני.
"בכל הצלחה יש גם משברים. היה קשה לי לראות שלאנשים, גם היום, עדיין כואב לראות שאני מצליחה. הם מנסים לפגוע בי בדרכים יצירתיות, אבל אני יותר חזקה מהם. הם לא הצליחו לשים לי רגליים".
קטי ספיצ'קוב אחרי שזכתה בכסף באליפות העולם בשייט
"אני בין הגולשות המטורפות"
עד לפני כשנתיים, כשזכתה במדליית הכסף באליפות העולם באיטליה, היא הייתה די אלמונית, אבל מאז לא הפסיקה להגיע לפודיום. עם רזומה כזה, גם דוכן המדליות בטוקיו בהחלט ריאלי. "אם להיות כנה, לא כל כך בטוח שאני מבינה את המעמד הזה ואת גודל הציפיות, ולכן זה לא כזה מלחיץ אותי", מעידה ספיצ'קוב. "אני מרוכזת רק בגלישה ובניסיון להביא כבוד למדינה. בשייט אנחנו לא רגילים לקהל, אנחנו לבד בים".
מוכנה לטוקיו?
"הפעם כבר אין את העניין הזה של המתחרה שלא הגיעה מוכנה, ההיא שחזרה מלידה, או זאת שעדיין לא הגיעה לשיא. באליפות העולם האחרונה כבר לא שמרו כוחות, כולן הגיעו בשיא. כל התותחיות השתתפו, מה שמוסיף לביטחון העצמי שלי. לפני שנתיים התרגשתי מהמעמד יותר, וזה נראה לי כמו חלום. הפעם מדליית הכסף הרגישה לי יותר ריאלית. הבנתי שאני יכולה להגיע לאן שאני רוצה. הפודיום היה וי קטן, שאמר לי שאני בדרך הנכונה".
את נשמעת אופטימית.
"הניסיון בענף משמעותי. שיוט המדליות מול הטובות בעולם היה עבורי מתנה. ראיתי שאני מסוגלת להתמודד מולן. אמרתי לעצמי: 'וואו, אני בין הגולשות המטורפות, אלו שלפני שלוש שנים הערצתי'. עכשיו אני חלק מהן".
ענף השייט מספק לנו לא מעט הישגים. יש יתרונות לישראלים?
"הבסיס שיש לשייטים בארץ מדהים. אנחנו יכולים לגלוש בכל יום בשנה, ולכן צומחים פה גולשים מוכשרים, למרות שלפעמים המעבר מהנוער לבוגרים קשה. אני לא ברמת התארים של לי קורזיץ, ארבע פעמים אלופת עולם. לא יודעת אם אהיה אי פעם אלופת עולם, ולכן יש לי את הכבוד הספורטיבי כלפיה. קורזיץ התאפיינה בהצלחה שלה ברוחות החזקות, אני אוניברסלית יותר".
4 צפייה בגלריה
"הבסיס פה מדהים, לכן צומחים גולשים מוכשרים". ספיצ'קוב יחד עם יואב כהן ושחר צוברי
(צילום: vilamoura sailing)
בדיוק התנאים הנדרשים בטוקיו.
"נכון. בתחרות הקדם אולימפית לפני שנתיים היה מאוד מעניין, כל יום תנאי ים אחרים, וזה דורש ממך להיות טובה בכל התנאים. בקמפיין הנוכחי הייתי לפחות מאה ימים ביפן. אז נכון שיש חיסרון שלא נוכל להגיע ולתרגל שם שוב בשלב מוקדם, בגלל הקורונה, אבל אף אחד לא יכול להגיע. היתרון הגדול שלנו הוא להתאמן בחום של ישראל, וזה יהיה כמו בטוקיו".
"פייר מאוד מעורב"
החלפת לאחרונה מאמן, עכשיו את עם אליוט קרני.
"עד לאליפות אירופה הייתי עם מאמנת אוקראינית, ופחות הסתדרנו. אליוט מאמן מוכר, שאימן את האלופה האולימפית מלונדון, מרינה אלבאו".
עד כמה בן הזוג שלך, פייר, מעורב בצד המקצועי?
"אף אחד לא ייקח ממנו את זה שהוא הפך אותי מגולשת נוער מצליחה למה שאני היום, אחרי עבודה של שלוש שנים. פייר עדיין בן זוגי, מאוד מעורב בחיי האישיים ומסייע בכל מה שאני צריכה - בתמיכה ובאהבה. באליפות העולם אליוט היה איתי על הסירה, פייר נותן לי טיפים בחיים האישיים".
אז מה יהיה בטוקיו?
"אני ילדת ים. גולשת, צוללת, שוחה. חשוב לי ליהנות מהחוויה האולימפית הראשונה שלי, למרות שהיא תהיה שונה בגלל הקורונה. לא הכל תלוי רק בי, אבל אני מבטיחה לעשות הכל. הלוואי שאצליח להשמיע את התקווה בטוקיו".
