ככל שחולף הזמן, בבית"ר ירושלים מבינים את חשיבותם של צעירים כמו אביאל זרגרי ורועי פדידה, עוזיאל פרדו, רוי דוגה ורז ברוכיאן לסגל הקבוצה. שילוב של צעירים מוכשרים, אם יש כאלה בנמצא, טומן בחובו יתרונות רבים - מקצועית, כלכלית ותדמיתית.
שחקני בית צעירים תמיד יתנו את הכל, הנאמנות וההשקעה תמיד תהיה גדולה יותר מאשר תפוקתו של כל שכיר חרב שיגיע מבחוץ. מבחינת הקהל, היכולת שלו להזדהות עם הקבוצה ולהתחבר אליה, גדולה שבעתיים כאשר שחקני בית משחקים בה. מדובר בתהליך שמפרה את עצמו.
הקהל מגיע בהמוניו, הקבוצה מקבלת דחיפה ורצה למעלה, וחוזר חלילה. כשיגיע הזמן להתקדם, אחרי שיתנו את מיטב שנותיהם למועדון, האפשרות למכור שחקנים לאירופה, גם תכניס כסף וגם תשפר את מוניטין המועדון. היא תפתח דלת לשחקנים אחרים בהמשך.
והנה, רק ביום שני האחרון בית"ר ערכה משחק אימון נגד בני יהודה, אותו ניצחה 2:3 (שועה, רוטמן, פדידה), והשניים הללו, זרגרי ופדידה, היו מהמצטיינים. זה היה משחק אימון חשוב שהכין את הקבוצה לקראת ההתמודדות החשובה נגד הפועל תל אביב בשבת. זרגרי ממשיך להוכיח בכל הזדמנות שניתנת לו שהוא פשוט שחקן כדורגל מצוין. טאצ' נהדר, גישה חיובית, פיזיות וזריזות - הן התכונות הבולטות שלו. יש שחקנים שאתה רואה ומרגיש מהרגע הראשון שפשוט יש להם את זה. אלי דסה היה כזה, גם ברק יצחקי. וכך גם זרגרי.
הקשר הצעיר שלט במרכז המגרש מהרגע שנכנס, וגרם הרבה נחת לברדה ודראפיץ'. רועי פדידה - החלוץ שהגיע מקטמון, עשה כמה מהלכים יפים וקינח עם גול משובח בדקה ה־89, שער שהוכיח שיש לו הרבה מאוד כדורגל ברגליים. שמחתי במיוחד עבור ירדן שועה שכבש שער נאה, מה שייתן לו ביטחון ושקט להמשך.
המשחק נגד הפועל ת"א הוא חשוב מאוד. התחלה טובה תכניס את הקבוצה למומנטום חיובי, תיצור רעב אדיר בקרב הקהל, וכשהוא יחזור לטדי זו תהיה חגיגה של ממש. אבל לפני שמתחילים לפנטז ושוקעים בחלומות באספמיה, חשוב לזכור שהדרך להצלחה עוברת דרך עבודה קשה, סבלנות, אמונה גדולה וזמן.
אין הוקוס פוקוס בכדורגל, ואני לא מצפה שבין רגע בית"ר תהפוך לקבוצה הכי חמה בכדורגל הישראלי. אבל אני כן מצפה שאחרי עשור שחון מתארים, החיוכים ישובו ליציעי טדי במהרה. גם משה חוגג מצפה. חיבור טוב, אנרגיה טובה ואווירה נפלאה, הם דברים שאין להם תחליף, ושום דבר לא יכול להתמודד איתם. אם יצליחו צמד המאמנים, ויש לי הרגשה שהם מסוגלים, ליצור תחושת שליחות, נאמנות, אווירה של יחידה מנצחת, בית"ר תוכל להתגבר על המכשולים שיבואו בדרך, לכפר על הבעיות המקצועיות (עדיין חסר קשר אחורי וקצת עומק), ולהיות האקס פאקטור שהופך עונה טובה למצוינת.
ואם כבר נגענו במונח אקס פאקטור, אז ברור לי שכדי להגיע הכי רחוק שיש, בית''ר צריכה למצוא את השחקן הזה בהקדם. לבאר שבע יש את ז'וסואה - מדובר בגאון מרושע מהזן האהוב עליי. לחיפה את טיירון שרי (שחקן עם איכויות שלא רואים בארץ), למכבי ת"א יש סגל עמוק ומאוזן כל כך שקשה להצביע על כוכב כזה או אחר, ורק בית"ר עדיין מחפשת את הג'וקר שלה. מיכאל אוחנה היה אמור להיות כזה כבר אשתקד, אבל נפצע ועכשיו זה הזמן שלו ללבוש את הגלימה מחדש, ולהוכיח שעדיין יש לו את זה. בפרפרזה לעולם הכדורגל, המלאך מיכאל, מיכאל אוחנה, הכוכב הגדול ששב מפציעה, מי שכבר חגג שתי אליפויות בבאר שבע, הוא האיש שצריך לגאול את בית"ר מייסוריה.
האם הוא יצליח? את זה נגלה בסוף העונה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
