אח, איזו חגיגה הייתה יכולה להיות בשבוע הבא: ביום ראשון וילרבאן, ביום שלישי חימקי מוסקבה. שתיהן בהיכל. אח"כ ביום שישי משחק חוץ מול זניט. הדחיות מהקורונה יצרו את השבוע העמוס הזה, בו אוהדי מכבי ת"א יוכלו ליהנות מקרוב מאפשרות לשני ניצחונות על שתיים מהקבוצות החלשות ביורוליג, ואז לעקוב בעניין אחרי החדשות מרוסיה.
אבל גם אם מכבי תנצח בכל המשחקים הללו, זה לא יהיה חגיגי. אפילו אם הקהל ישיר במשך 40 וההפרש יגיע ל-30. הדבר הטוב היחיד מבחינת מכבי ת"א הוא שתוכל להתקרב בבת אחת לסיום העונה האירופית המסויטת הזו, במקום שהמשחקים יימרחו על פני עוד כמה שבועות.
3 צפייה בגלריה
צריך להבין איך יוצרים מצב בו הקבוצה מגיעה בטירוף לכל משחק. ספרופולוס
(צילום: getty images)
כאשר שמעון מזרחי נחת שלשום עם קבוצתו בבלגרד, הוא נזכר בימים טובים יותר, 44 שנים לאחור בפיוניר, כאשר הקבוצה עשתה היסטוריה וניצחה בגמר האירופי את מובילג'ירג'י וארזה 77:78. הוא בטח התגעגע לימים כאלה אחרי ההפסד לכוכב האדום. אבל למה ללכת רחוק כל כך? כדי ששמעון יחייך, מספיק היה שהצהובים היו חוזרים על ההצגה שסיפקו יומיים לפני כן נגד ברצלונה. ונגד מי מכבי שיחקה אמש? יריבה שכבר מזמן איבדה כל סיכוי להגיע לפלייאוף, שהגיעה למשחק ללא 3 שחקני מפתח פצועים, חבולה ומתוסכלת.
איך מסבירים את הדאבל העונתי על הקבוצה הטובה ביורוליג ביחס לנפילות הללו? זה סיפור כל העונה. ובעצם, הנפילות מסבירות אותה טוב יותר, כי התעלויות כמו שראינו בשני המשחקים מול בארסה היו די נדירות מבחינת הצהובים. ערב אחד הכל נכנס, ערב אחר עולה על הפרקט קבוצה שונה לחלוטין שלא מסוגלת לשים את הכדור בסל. אולי ההפרש היה גבוה יותר בהפסדים האחרים, אבל במשך שלושה רבעים זה היה אחד המשחקים הגרועים של הקבוצה העונה. אף אחד במכבי לא נראה נלהב כמו אקס אילת ג'ורדן לויד, ולא אתפלא אם הוא כבר נמצא על הכוונת של המועדון הצהוב.
יאניס ספרופולוס צריך להבין איך יוצרים מצב בו הקבוצה מגיעה בטירוף לכל משחק, ולא נטענת באנרגיות רק נגד מישהי כמו ברצלונה, ולעיני הקהל הביתי האוהב. זו פריבילגיה גדולה מדי להישען רק דחיפת האוהדים והרצון להוכיח משהו נגד הטובים ביותר. היורוליג מורכבת ממחזורים מתישים ובלתי נגמרים נגד קבוצות אפורות יותר, ואולי גם בעונה הבאה מול יציעים ריקים. מוטיבציה צריכה לבוא מבפנים, לא מאלמנטים חיצוניים. בתקשורת במדריד שוב דיברו אחרי המשחק הזה על הפספוס של ריאל שלא החתימה את אנטה ז'יז'יץ', אבל איפה ההמשכיות שלו? בכלל, דווקא בעונה בה מכבי במאזן מצוין בניגוד להרגלה מול הספרדיות, 2:6, היא נכשלת בכל מקום אחר.
לפחות אפשר ליהנות מההצלחה האירופית של חולון ונס ציונה העונה. גם אם מדובר במפעלים קטנים יותר, לא צריך לזלזל בהישג, כי השתיים שלא מחזיקות בניסיון אירופי עשיר מדי עושות דברים נהדרים.
חולון נמנית על שמונה הגדולות בליגת האלופות של פיב"א, דבר מכובד עבור המועדון והקבוצה שאף פעם לא מוכנה להרים ידיים ולוותר, בטח שלא גיא פניני הבלתי נגמר. הבונוס - מקום גם בפיינל-פור של הליגה הבלקנית. מילה טובה ואף יותר לעירוני נס ציונה הקטנה, שעשתה זאת בסטייל ביורופקאפ עם עלייה לפיינל-פור. היו קבוצות ישראליות שעמדה בפניהן האפשרות לשחק במסגרות האלה והן ויתרו, אבל בחולון ובנס ציונה חשבו בצורה מקצועית יותר ויצאו נשכרים. אם ינצחו בשלב ההכרעה, החגיגה תהיה מושלמת.
