ספורטאי חזק בראש ובמחשבות שלו יכול להיות ההבדל בין "עובד מצטיין", עוד כוכב גדול שנפל או כדורגלן "אפור" שהגיע לגדולה. בזמן האחרון, גם בנבחרת הכחול-לבן מנסים להשיג את הקצב במשחק הכדורגל המתפתח ולתת כלים לשחקנים, בעיקר הצעירים שבהם, להפוך לכדורגלנים טובים יותר. הפעם, לא בעזרת אימונים שעל הדשא, אלא בעזרת למידה - איך לשחק בצורה מיטבית על ידי חיזוק התודעה. המשימה הוטלה על איתן עזריה, שהצטרף לצוות המקצועי של הנבחרת הצעירה לאחר ששימש כיועץ מנטלי בעירוני קריית שמונה ובהפועל באר שבע.
השוואה בין אנגליה לישראל נשמעת כמו רעיון מוזר. ההבדל עצום, אם זה באקלים, בגודל, במנטליות ובטח שבכדורגל ובפער בין ההישגים של האנגלים לישראלים. עם זאת, יש משהו דומה מתחת לשטח- וזה בנבחרת. גם האנגלים וגם הישראלים מאוכזבים מנבחרות הכדורגל שלהם. מה היה ההבדל בעלייה של האנגלים לחצי הגמר במונדיאל 2018? צירופה של פסיכולוגית הספורט פיפה גריינג' לצוות המקצועי, ותחילת עבודתה כשבעה חודשים לפני הטורניר הגדול ברוסיה.
כמו בישראל, גם באנגליה לא ציפו לדברים גדולים מהנבחרת מסיבות שונות, כמו גילם הצעיר של השחקנים והעובדה שלא היו חלק מהנבחרת בעבר. אלא שזה היה חלק מצרור המפתחות של ההצלחה - היה קל יותר לעבוד עם שחקנים שלא חלקו על המגרש את הכישלון של הנבחרת, וגריינג' עודדה אותם לכתוב את הסיפור של עצמם. כולם זוכרים את הסיפור של האנגלים עם פנדלים, הם תמיד מפסידים, אלא שפה השחקנים התחלקו לקבוצות קטנות, שם דיברו על החרדות שלהם ועל הסיפורים שלהם במטרה להתגבר על הקושי, ליצור חוויה קבוצתית ולבנות אמון אחד בשני. הקללה הוסרה לאחר שנים, לא הודות לתפילה, אלא בעזרת האימון הנכון.
בישראל, רוב העבודה היא לא בקבוצות תמיכה אינטימיות, אבל למזלנו עולם הכדורגל בישראל קטן והרבה מהשחקנים מכירים זה את זה. השיח קיים, רק לא בטווח הפורמלי של האימון בנבחרת. עזריה עובד עם השחקנים בצורה פרטנית יותר במטרה להכין את הנערים המוכשרים לליגה של הגדולים. אחת מהשיטות היא מדיטציה - לעזור לשחקנים להירגע בזמן שהגוף שלהם מתכונן לצאת למלחמה. מיינדפולנס, היכולת לחיות בתוך הרגע ונוצרה מתוך הבודהיזם, עברה מחקרים רבים בקשר לספורט, אבל מי צריך תיאוריות כשיש הוכחה חיה ובועטת כמו ארלינג הלאנד? בן ה-19 מוכר בזכות שלל השערים המטורף, אך גם ככדורגלן שדוגל במדיטציה. גם עופרי ארד, שחקן הנבחרת הצעירה, הפנים את התרגול והביא את זה למכבי חיפה, אפילו בחגיגה מעניינת של גול.
רוב האנשים לא יבקיעו 13 שערים ב-12 משחקים כמו הילד הנורווגי בליגה הבכירה של גרמניה, אבל גם הם יכולים להשתמש בנפלאות הטכנולוגיה ולתרגל הרגעה באינטרנט. ובנבחרת יש אפילו יישומון, שפותח במיוחד עבור השחקנים, ובו הנערים מגדירים את המטרות שלהם למשחק, כמו לרוץ בין הקווים, להיות ראשון לרוב הכדורים או מספר מסוים של בעיטות לשער. כך, השחקנים מתמקדים לא רק בלתת משחק טוב, אלא קובעים מהו משחק טוב עבורם ונעשים ממוקדים יותר. לאחר 90 הדקות, הכדורגלנים רואים איך הם עמדו במטרות ומביטים הלאה להמשך התהליך. זה עוזר בפיתוח יכולות מנטליות לפני המשברים, מניעת השריפות ולא הכיבוי שלהן. כמו כן, עבור ככל שחקן נבנה פרופיל מנטלי, מדידה של היכולות הקיימות ובניית תוכנית לשפרן.
ההבדל בין קבוצת כדורגל לנבחרת מוכר לכל אוהד כדורגל. לכן, הרעיון הוא לא להצליח רק תחת סמל מגן הדוד, אלא להחזיר שחקנים טובים יותר למועדון. בצוות המקצועי דואגים שהמשימות לא יהיו רק שיעורי בית, אלא עבודת חובה חיונית. כל המאמנים שותפים לתהליך והפיכת האימון בראש לשגרה, בנוסף לאימון שברגליים. הבנייה היא של יסודות לכדורגלן שישחק בביצועים מקסימליים, ללא קשר לתוצאה. רוב הילדים שמשחקים כדורגל שומעים המון ביקורת מהמאמן. דווקא ברמה הגבוהה ביותר, באנגליה, מאמן הנבחרת גארת' סאות'גייט דוגל בהערכה חיובית. למשל, ראחים סטרלינג החמיץ המון הזדמנויות מול שוודיה, אבל המאמן האנגלי שמח שהגיע אליהן מלכתחילה.
אז לא, לא צריך לדמיין את כל הקהל בתחתונים, להתפלל לטוב או לנסות למצוא את מי להאשים. במקום זה, אפשר להתחיל להתאמן על הראש, לחזק את הנפש ולשחרר את כישלונות העבר או אפילו את הטעויות של העתיד, אלו שאנחנו בונים לעצמנו במוח - כשחלק מהן לעולם לא יתגשמו. אלו שכן, השחקנים יוכלו להתמודד איתן, מבלי להרגיש חסרי אונים מול התודעה שיכולה להיות חסרת רחמים. יכול מאוד להיות שלא נגיע למונדיאל, אבל כמו באנגליה, השחקנים יוכלו לחלום, לא על פנטזיות, אלא על מטרות אפשריות.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
