האם ייתכן שיוסיין בולט, האדם המהיר ביותר בעולם עד כה, לא היה חד-פעמי? אריון נייטון, בן 17 וחצי מפלורידה, בסך הכל עונה שלישית על המסלול, שולח רמזים עבים כי הדבר אפשרי.
ביומיים האחרונים, נייטון הציב רף חדש לכישרון במבחני ארה"ב לאולימפיאדת טוקיו, כשניפץ פעמיים את שיא העולם עד גיל 20 של בולט ב-200 מטר, 19.93 שניות, והעמיד אותו אור ליום אתמול על 19.84.
ילד הפלא נייטון, שבילדותו בכלל חשב על קריירה כתופס מצטיין בפוטבול, הבטיח בכך את מקומו בטוקיו והפך לאתלט הצעיר ביותר במשלחת ארה"ב לאולימפיאדות מאז 1964. כן, גם האולימפיאדה ההיא הייתה בטוקיו. אחרי שבחצי הגמר קבע את הזמן הטוב ביותר (19.88), הוא נכנע בגמר למנצח המנוסה נואה ליילס (19.74) ולקני בדנארק (19.78), אבל חודש לפני טוקיו כבר ברור כי נייטון יהיה אחד הספורטאים המדוברים ביותר באולימפיאדה, ובעתיד הענף.
נייטון מזכיר במבנהו את בולט. 1.91 מ' על 77 ק"ג, מול 1.95 של האגדה הג'מייקנית. צעדים ארוכים, שניים וחצי מטר כל אחד, המכסים ומקצרים את המסלול. ההתקדמות שלו סילונית: תוך חודש שיפר את שיאו לא פחות מארבע פעמים. אנחנו מדברים בינתיים על המקצה ל-200 מ', כי נייטון טרם התרכז ב-100, שם מחזיק כבטון יצוק שיאו הדמיוני של בולט, 9.58 שניות. גם במרחק הקצר המגדיר מיהו האדם המהיר בעולם, נייטון הוא בעל התוצאה השנייה בטיבה לבני גילו, 10.16 שניות.
"כישרון של פעם בחיים"
אם אתם מחפשים עוד קווים מקבילים בין השניים, תמצאו אותם במסלול הקריירה. בולט רץ 200 מ' בנערותו, והגיח לעולם כספרינטר המהיר בתבל רק בגיל 22. הדבר קרה בשנה האולימפית, בייג'ינג 2008, כשתיזמן את שיא העולם הראשון שלו, 9.69 שניות. בהמשך המשחקים בבייג'ינג הציב את השיא הראשון ב-200 (19.30), בשתי מאיות מהר ממייקל ג'ונסון, גיבור אולימפיאדת אטלנטה 1996.
למזלו של נייטון, מאמני הפוטבול של בית הספר התיכון שבו למד, הילסבורו בטמפה, פלורידה, היו מספיק הוגנים והציעו לו – למרות שחשקו בכישוריו – לעבור לאתלטיקה. הוא הרגיש כי על המסלול יוכל להביא משהו ייחודי. כבר בתחרויות הראשונות קבע 10.66 ב-100 מ' ו-21.38 במרחק הכפול, זמנים מבטיחים למתחיל. בשנה שעברה, תקופת הקורונה, שבת מתחרויות במשך שישה חודשים, ואחר כך הראה מה הוא יודע. בתחרות היוקרתית ג'וניור אולימפיקס", הפגיז עם 20.33 שניות.
חברת "אדידס" מיהרה להחתים את נייטון על חוזה של מאות אלפי דולרים, שכמובן סיים את הרומן עם בית הספר התיכון והסב אותו לעולם המקצוענים.
"מדובר בכישרון של פעם חיים. אם זה לא מספיק, אין שני למוסר העבודה שלו", אמר לאחרונה מאמנו ג'ונתן טרי. המעטפת של נייטון כוללת גם שני סוכנים שהם כוכבי עבר בספרינט: ג'ון רג'יס (מדליסט הכסף באליפות העולם ב-2003) ורמון קליי. בניגוד לרוב הסוכנים שהם אנשי עסקים, סוכניו של נייטון הם כוח עזר מקצועי ומשמעותי.
מי שסבור כי התוצאות האחרונות יביאו את נייטון במהרה להיות שיאן עולם לבוגרים, יצטרך לחכות בסבלנות. מרשימת 20 האתלטים הטובים בהיסטוריה ב-200 מ' בגיל 18, רק שניים ירדו בהמשך מ-20 שניות. בולט כמובן רמיל גולייב הטורקי (אזרי במוצאו), אלוף העולם ב-2017. עכשיו, עם נייטון, יש כבר שלושה. המסקנה: קשה הדרך.
אפילו אצל בולט זה היה תהליך. כשהגיע לאולימפיאדת אתונה בגיל 18, הוא היה פצוע ונפרד מהתחרות כבר בסיבוב הראשון עם 21.05. אחרי שלוש שנים השיג מדליה עולמית ראשונה לבוגרים (כסף באליפות העולם 2007), כשראה בפעם האחרונה את גבו של טייסון גיי האמריקאי. רק ב-2008 עבר לסולם הפיקוד ב-200, ללא מתחרים.
"אני יודע", אומר נייטון, "שהיום אני נמצא במשחק אחר. אתה מתמודד מול הגדולים ביותר, ורוצה לנצח אותם הגדולים ביותר. זו המטרה שלי". ואם נייטון יזכה במדליה בטוקיו (תסריט ריאלי) זה כבר יהיה משהו שאפילו בולט לא עשה – לעמוד על הפודיום האולימפי בגיל 17 וחצי.