עונות כדורגל הופכות למילים. התמונות, בין אם של חגיגות אליפות ובין אם של הפסד בדקה האחרונה, נשארות בראש, אבל בשיח בין אוהדים עונת העבר נתחמת למילה, למשפט, אולי אפילו לשם של מאמן. סביר להניח שעבור כולם העונה הזו תיזכר לעד כעונת הקורונה, אבל אסור שהאירועים מסביב, ופה לא מדובר רק על המגפה, ישכיחו גם את זיכרון הכדורגל, וחייב להיות כזה. זיכרון של אלופה שלימדה משהו את הכדורגל הישראלי, ואולי אף את השחקנים שלה.
מוזיקה מסוג אחר
כשמדברים על "להקה" בהקשר של כדורגל לרוב מתכוונים לקבוצה התקפית אדירה, אבל מכבי ת"א היא להקה מסוג אחר, והעונה היא שיחררה לעולם אלבום ייחודי, כזה שלא נראה פה קודם. Yellow Floyd מציגה: החומה. מילים ולחן (ופרצוף מפחיד על עטיפת האלבום): ולדימיר איביץ'. סולן מוביל: דן גלזר. ואם בגרסה המקורית אף אחד לא זקוק ל־education, בעיבוד הצהוב זה בדיוק להפך: מכבי העבירה שיעור בחינוך לכל הליגה.
אוהדי מכבי ת"א חוגגים אליפות
(צילום: טל שחר)
הכדורגל לא היה מבריק התקפית, אבל העונה הזו היא שיעור לכך שלא מספיק ללהטט בכדור כדי להצליח, ולא כל שחקן שנותן משחק טוב יכול להפסיק לעבוד קשה. שיעור לכך שמי שלא עושה הגנה, מי שלא מקשיב להוראות טקטיות, יישב בחוץ (יונתן כהן) או אפילו לא יהיה בקבוצה (אלירן עטר).
שיעור על איך עבודה רצינית מביאה תוצאות גם בתקופה בה דברים נראים פחות טוב. שיעור שמדגיש למה סדר על המגרש ושכל על הקווים הם אולי הפקטור החשוב ביותר בכדורגל פה.
זום על העונה
את מערך השיעורים הזה, שחלקם התקיימו בזום, העביר איביץ' בראש ובראשונה לשחקנים שלו עצמו. מכבי לא הפסידה שנתיים במשחק ליגה שהייתה לו משמעות. ההפסד היחידי, לבני־יהודה, הגיע אחרי שהבטיחה את האליפות בעונה שעברה. תחשבו כמה קשה זה ברמה המנטלית, להגיע בכל שבוע, וכרגע כל שלושה ימים בערך, מבלי למעוד. אי אפשר לומר שלא מדובר בתקליט מיוחד, כזה עם שני צדדים, שתי האליפויות של איביץ'.
המספרים ההגנתיים היסטוריים, וכל מי שיזכיר פה את חולשת הליגה חוטא למציאות. לא שהליגה ברמה גבוהה, זו אינה הכוונה כאן, אלא שההגנה כה נדירה כך שהייתה צריכה לקבל מחמאות גם אם הייתה משחקת מול קבוצות מהליגה השלישית. מכבי ספגה שמונה שערים ב־33 משחקים. תנו למספרים האלה לשקוע רגע. מדובר בממוצע של 0.24 ספיגות למשחק, עונת ההגנה הטובה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, ובהפרש גדול. השיא הקודם, של מכבי חיפה לפני עשור, עמד על 0.46 ספיגות, כמעט כפול.
שר הביטחון
את החיבור בין שני הדברים, בין הצד המנטלי לעוצמת ההגנה, אפשר לקשור באיתן טיבי. הרי טיבי לא היה בתוכניות אחרי העונה הקודמת ופתאום, איזה שינוי, הוא במרכז הגנה שלא נראתה כאן. איתו שלושה זרים מצוינים, בראשם ז'איר אמאדור שלא מדברים מספיק על העונה האדירה שסיפק, וכמובן התרומה ההגנתית הקבוצתית, זו שמתחילה כבר אצל שחקני הכנף בהתקפה, יורדת לקישור (עונה נפלאה ובריאה יחסית של אייל גולסה) ומסתיימת אצל דניאל טננבאום.
סמל סטטוס
ומעל כולם שחקן העונה דן גלזר. במונדיאל האחרון הוציאו בצרפת חולצות עליהן הכיתוב "70 אחוז מכדור הארץ מכוסים במים והשאר על ידי אנגולו קאנטה". אותה חולצה, רק עם השם של דן גלזר, צריכה להיות המובילה בקולקציית האליפות של מכבי. אפשר גם לפרסם תמונת הרכב בה הוא מופיע 10 פעמים, כיוון שהעונה היה נדמה שגלזר נמצא ביותר ממקום אחד בו־זמנית. החיבור בין איביץ' לבין שחקן שרוצה ללמוד ולהשתפר כל הזמן הביא את הקשר לנבחרת ולתואר שחקן העונה. זוכרים את השיעורים שקיבלה הליגה? גם העובדה שגלזר, שחקן של עבודה קשה, הוא שחקן העונה, היא שיעור.
וכך, ולא תמיד זוכרים זאת, לוקחת מכבי עוד אליפות ללא חלוץ מרכזי דומיננטי (תחשבו על הפער אם כן היה לה אחד כזה) וזו אפילו יכולה להיות עונה ללא הפסד. עונה כזו היא כבר סמל סטטוס, חותם לעולמי־עולמים. עונה בה בקושי הצליחו להבקיע למכבי שער. עונה בה אף אחד לא הצליח להבקיע לגמרי את החומה.
