עידן ורד היה עסוק בימים האחרונים בעריכת סרטונים שסתמו לו את הזיכרון בסמארטפון. מדובר בקטעי וידיאו מהסדרה שמטריפה את העולם, "הריקוד האחרון".
מייקל ג'ורדן הוא האליל של ורד מאז שהיה ילד. קפטן בית"ר ירושלים מחזיק פרטי אספנות ייחודיים של הסופרסטאר — ויש לו אפילו פינה מיוחדת בחצר ביתו שמוקדשת למספר 23 הנצחי של שיקגו בולס.
"לניצחון יש מחיר, ולמנהיגות יש מחיר", זה הציטוט שעידן לקח איתו בעיקר מהסדרה. מדובר במשפט שהופיע באחד הפרקים, ובו ג'ורדן לא מתנער מתדמית הרודן, ומספר כיצד דחף את חבריו לקבוצה בכל דרך להצלחה.
לפני תחילת הראיון, ורד (31) שולף מהסמארטפון קליפ של ארבע דקות וחצי, שמציג (רק) את עבודת ההגנה של מייקל מול כוכבים כמו לארי בירד, אייזיאה תומאס ורג'י מילר. "בכל פעם שאני עולה לדשא אני רואה את הסרטון הזה", חושף ורד. "מהרגע שהתחלתי לשחק בבוגרים, הקטע הזה נותן לי מוטיבציה והשראה. ככה אני נכנס למשחק, דרך ההגנה. ההתקפה כבר באה לבד".
איך התחיל הרומן?
"הזיכרון הראשון שלי מספורט זה מייקל ג'ורדן. כבר בגיל שמונה אבא שלי היה מעיר אותי ואת אחי לראות את המשחקים של שיקגו. אין פריט אספנות או משהו שקשור למייקל שלא תמצא אצלי בבית. קראתי עליו ספרים ומאמרים בלי סוף, אהבה בלתי מוסברת. ג'ורדן פורץ דרך בכל התחומים. הוא מותג ומוביל דעת קהל הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות".
"לא נופלים מאף קבוצה"
נחזור לכדורגל. אחרי שהתמודד עם מחלת ריפלוקס שגרמה לו לאבד משקל רב והשביתה אותו לכמה חודשים, ורד לא ויתר. הוא לא היה מוכן לריקוד האחרון של הקריירה שלו, והקפטן חזר למגרש כעבור שמונה חודשים חזק מתמיד. "אני מרגיש מצוין עם הגוף שלי. חזרתי בצורה טובה עם שערים ובישולים ואז הקורונה החלה, ככה שזה עצר אותי. מצד שני, המשבר נתן לי זמן להתאמן ולהתחזק", הוא מספר. "בחיים הכל לטובה. הפציעה או הקורונה — תן לי רק להיות בריא וליהנות מהמשחק".
מכה אחר מכה. לא פשוט להיות מושבת שוב לתקופה ארוכה.
"דווקא בתקופת הקורונה העליתי מסת שריר ואני הרבה יותר מוכן. מצפה לכולנו עומס מטורף בכמות המשחקים בתקופה קצרה".
איך אתה רואה את העונה של בית"ר?
"עשינו עונה מוצלחת למרות הנסיבות. אני ומיכאל אוחנה, שני שחקנים שהצוות בנה עליהם, היינו בחוץ. תוסיף את גדי קינדה שעבר לארה"ב בינואר. ואז הביאו את חנן ממן ואלירן עטר, כך שהמועדון עשה הכל כדי שנהיה למעלה".
בוא נהיה אמיתיים, מקום שלישי זה נחמד, אבל עם תקציב של 82 מיליון שקל, אתה לא יכול להיות במרחק של 15 נקודות ממכבי ת"א.
"תארים או התמודדות על תארים אתה לא בונה ביום אחד. עשינו דרך. אנחנו רוצים להיות פקטור בעונה הבאה, לא אשקר. כל הקריירה שלי שיחקתי בקבוצות גדולות ומובילות. אני רוצה להיות משמעותי בליגה, לא משנה נגד מי. אנחנו לא נופלים מאף קבוצה".
"שכחו מי זה אלירן עטר"
איך זה לעבוד עם יוסי בניון כמנהל המקצועי של המועדון?
"גם כששיחקתי עם יוסי במכבי חיפה ובבית"ר היה דיסטנס. זה הכבוד שאתה רוחש לגדול שחקני ישראל בכל הזמנים. היה טבעי מבחינתנו שהוא הפך למנהל מקצועי. יוסי מגיע לכל אימון, יש לו חדר בבית וגן וכל יום הוא עושה שיחות עם כולם — משחקני הנוער ועד לבכירים".
כשאלירן עטר הגיע בינואר, פיקפקו ביכולות שלו.
"אמרו חד, לא חד, אבל לא זכרו שבעונה שעברה הוא סיים כמלך השערים של מכבי ת"א בדרך לאליפות. הוא התחיל את העונה לא טוב ולא הסתדר עם איביץ'. תשאל היום את כל שחקני מכבי והם יגידו לך שאם עטר היה איתם, הם כבר בפער של 16 נקודות ממכבי חיפה, ולא שש. לא משנה איפה אלירן נמצא, בארץ הוא ייתן לך את ה-15-12 שערים בעונה".
הכרטיס לאירופה כבר מובטח. איך מייצרים מוטיבציה לפלייאוף?
"בכל משחק בטדי, עם החולצה של בית"ר, אתה חייב להוכיח לעצמך, לבעלים, לצוות המקצועי ולקהל שאתה ראוי להיות חלק מזה. לפני שנתיים התמודדנו על האליפות, עכשיו אנחנו במקום השלישי. הקורונה, החוזים, השכר — כל זה הולך לייצר שוק שונה לגמרי. לכן, דווקא מהמקום הזה כולנו צריכים להוכיח את עצמנו אפילו יותר".
"בעד הבידוד הביתי"
איך אתה רואה את הכדורגל הישראלי אחרי הקורונה?
"כשהמשבר רק התחיל עשינו כל הקפטנים בארץ שיחת זום של שעה וחצי. כל הקריירה אנחנו אוכלים מבעלי הקבוצות, מהקהל ששם כסף על מינויים, כרטיסים או מרצ'נדייז. אני הייתי בדעה שאנחנו צריכים לבוא לקראת בעלי הקבוצות. לקצץ עשרים, שלושים אחוז מהשכר. לא שישים או שבעים אחוז, כי עדיין יש לכולנו משפחה, משכנתה והתחייבויות. היו כאלה שלא היו בעד וכעסתי עליהם. גם אמרתי להם את זה באופן אישי. היום הם כבר ישמחו להוריד לא רק שלושים אחוז, אלא גם חמישים אחוז. אם הליגה הייתה מסתיימת, זו הייתה מכת מוות עבור כולנו. אני שמח לבוא לקראתם, רק שהכל ייעשה בטעם טוב".
שחקנים התלוננו על הבידוד הביתי עד סיום הליגה. מהי עמדתך?
"ברגע שיש מתווה לחזרה של הליגה, גם אם הוא מצריך בידוד, צריכים לקפוץ על הרעיון. אני מאמין שתוך כדי תנועה יהיו גם הקלות. חייבים לזכור שאם לא היינו חוזרים, כולנו היינו מפסידים".
חוזרים לשחק ללא קהל.
"כשכל הבלגן התחיל אמרתי שבלי קהל אין שום ערך, אבל מכורח הנסיבות עדיף שיהיה ספורט בלי קהל מאשר בכלל לא. אני מאמין שבעוד חודשיים-שלושה גם הקהל יחזור. כרגע אנחנו מתמודדים עם כוח עליון, זה המצב".
