מי היה מאמין שמשחק העונה הראשון של 2020/21 בפרמייר-ליג יהיה דווקא המפגש בין ליברפול וטוטנהאם שיתקיים הערב (רביעי, 22:00) באנפילד. לגבי האלופה ליברפול זה היה הגיוני ואף צפוי שתהיה מעורבת במשחק הכי לוהט של העונה, אבל טוטנהאם?
הקבוצה של ז'וזה מוריניו סיימה את העונה החולפת רק במקום השישי, לא העפילה לליגת האלופות ואף אחד לא ציפה שהיא עומדת להיות גורם משמעותי במאבק הצמרת בעונה החדשה. אפילו ההגעה של גארת' בייל, שחזר לצפון לונדון אחרי שבע עונות בריאל מדריד, לא נתנה את התחושה שטוטנהאם עומדת להיות המרעננת הרשמית של הפרמייר-ליג העונה.
ובכל זאת, זה קרה. הספרס יגיעו למפגש הפסגה באנפילד כשהם בראש הטבלה. אמנם עם אותו מספר נקודות (25) ואותו מאזן ניצחונות והפסדים כמו ליברפול, אבל עם הפרש שערים עדיף. ולמרות שאחד מסודות ההצלחה של טוטנהאם העונה זו ההגנה הפנטסטית, זו שספגה הכי מעט שערים באנגליה (רק 10 ב-12 משחקים), העוצמה האמיתית שלה נמצאת דווקא בהתקפה. ואם נדייק: בשילוב הקטלני של הארי קיין וסון יונג-מין.
ביום ראשון טוטנהאם איכזבה בתיקו 1:1 מול קריסטל פאלאס, עד כדי כך שמוריניו האשים את שחקניו שלא ביצעו את ההוראות שלו. ועדיין, השער שכבשה היה, כמו תמיד כמעט, תוצאה של שיתוף פעולה בין קפטן נבחרת אנגליה וכוכב נבחרת דרום קוריאה.
בדקה ה-23 היה זה סון שמסר לקיין, שהבקיע את שער היתרון בדרבי הלונדוני הקטן. נכון, בעקבות טעות קשה של השוער ויסנטה גואייטה, ובכל זאת. שבוע לפני כן ניצחה טוטנהאם בדרבי לונדוני גדול הרבה יותר את ארסנל 0:2. בדקה ה-13 הבקיע סון שער נהדר אחרי בישול של קיין, ובתוספת הזמן של המחצית הראשונה התחלפו היוצרות. הפעם היה זה הקוריאני שמסר באומנות, מבלי להביט כלל, לקיין שהגיע מאחוריו, ושלח בעוצמה לרשת. זה היה שער שתמצת בצורה היפה ביותר את שיתוף הפעולה הכמעט טלפתי בין השניים.
כשמביטים בטבלאות הסטטיסטיקה של הפרמייר-ליג, הצמד-חמד נמצא בצמרת, גם בטבלת המבקיעים וגם בזו של המבשלים. סון הבקיע עד עתה 10 שערים בליגה וקיין הבקיע 9. שניהם נמצאים בחמישייה הראשונה של הכובשים. בטבלת האסיסטים קיין הוא הראשון בליגה, עם 10 בישולים, הרבה לפי כל היתר. לקוריאני יש 4 בישולים, מה שמציב אותו במקום הרביעי.
מה שקרה במשחקים מול ארסנל וקריסטל פאלאס לא היה כמובן מקרי. למעשה סון וקיין רשומים עד עתה על 12 שערים שבושלו והובקעו בשיתוף פעולה של שניהם ב-12 המחזורים הראשונים של העונה.
זה די בטוח שבקרוב הם יקבעו שיא חדש בתולדות הפרמייר-ליג. בעצם חסר להם עוד שער משותף אחד בלבד, כדי להשוות את השיא שנקבע בעונת 1994/5, כאשר בלקבורן רוברס הדהימה את אנגליה וזכתה באליפות. מי שהוליכו אז את בלקבורן של המנג'ר קני דלגליש אל התואר היו צמד החלוצים שלה, אלן שירר וכריס סאטון, שהבקיעו ביחד 49 שערים (34 של שירר, 15 של סאטון). 13 מהשערים הללו נבעו משיתוף הפעולה הישיר בין השניים. ועד עתה זהו השיא של הליגה האנגלית בעונה אחת.
והנה, הארי קיין וסון יונג-מין בדרך הבטוחה לנפץ את השיא, שמחזיק מעמד כבר 26 שנה. העונה עוד לא הגיעה לשליש הדרך, והזוג הלוהט של טוטנהאם צריך רק שני שערים ששניהם יהיו מעורבים בהם כדי לקבוע שיא היסטורי חדש.
הפתרון היצירתי של מוריניו
כדי להבין מה קרה דווקא השנה צריך לחזור מעט לאחור. קיין וסון תמיד היו סקוררים, והם משתפים פעולה כבר כמה שנים טובות. למעשה זו כבר העונה השישית שלהם ביחד, מאז שהקוריאני נרכש מבאייר לברקוזן בקיץ 2015. בינואר 2019, לפני כמעט שנתיים, מוסא דמבלה, הקשר הבלגי הנהדר, החליט לעזוב את טוטנהאם ולהצטרף לגוואנגז'ו R&F, קבוצתם לשעבר של ערן זהבי ודיא סבע.
דמבלה היה העוגן בקישור של טוטנהאם ואחרי עזיבתו נותר "בור" במרכז המגרש, שלא היה מי שיצליח למלא אותו. טאנגי אנדומבלה, הצרפתי שנרכש ב-60 מיליון יורו מליון, התקשה לעמוד במשימה. הפתרון של מוריניו היה יצירתי: הוא הסיט את הארי קיין, השחקן הכי חשוב, הכי יצירתי וגם הכי פורה שלו, לאחור. הוא לא הפך אותו למחליפו של דמבלה, ממש לא. אבל ההסטה של קיין כמה מטרים לאחור עשתה פלאים לקבוצה כולה.
השינוי הטקטי של קיין איזן את הקבוצה כשמאחוריו השתלב באופן פנטסטי הקשר הדני פייר אמיל הוייברג, שנרכש מסאות'המפטון ב-16.5 מיליון יורו. להוייברג אין מספרים מרשימים, אבל כשבוחנים את התרומה הטקטית שלו, את המהלכים הרבים שהוא מתחיל מאחור, מבינים איזה רכש מצוין הוא.
אז כן, לפתע קיין קיבל מרחב פעולה שלא היה לו קודם, כשהיה צמוד להגנות היריב. כעת חכמת המשחק שלו באה לידי ביטוי לא רק בהבקעת שערים, מה שהוא לא הפסיק לעשות - אלא גם ביצירת מצבים. השיא היה בניצחון האדיר 2:5 על סאות'המפטון בתחילת העונה, משחק בו הארי קיין בישל ארבעה מחמשת השערים - את כל הארבעה לקוריאני כמובן - והבקיע את החמישי. אגב, 10 בישולים ב-12 המשחקים הראשונים של העונה, זה מספר שנרשם בעבר רק פעם אחת, ע"י מסוט אוזיל, בימים היפים שלו בארסנל.
ובכלל, קיין מעורב עד עתה ב-19 שערים ב-12 המשחקים הראשונים. עוד שער שלו והוא יהיה המהיר ביותר שמגיע לדאבל-פיגרס בשתי הקטגוריות. השיאן הנוכחי הוא ססק פברגאס שעשה זאת אחרי 17 מחזורים.
טוטנהאם לא זכתה באליפות מאז עונת הדאבל של 1960/61. מעטים מגיבורי אותה עונה עדיין בחיים ואלו ששרדו, והם בני למעלה מ-80, בוודאי יהיו מאושרים אם הקבוצה של מוריניו תעשה את מה שנראה אפילו עכשיו כמשימה בלתי אפשרית.
לפני שנה וחצי הגיעה טוטנהאם של המאמן הארגנטיני מאוריסיו פוצ'טינו לגמר ליגת האלופות, אבל נכנעה בגמר במדריד לליברפול, שהייתה טובה ממנה, 2:0. טוטנהאם של פוצ'טינו הייתה קבוצה מצויינת, וההופעה בגמר הצ'מפיונס הייתה הישג עצום. ועדיין היא לא נראתה גם אז כמי שיכולה לאיים באופן ממשי על העליונות בליגה של מנצ'סטר סיטי וליברפול.
עכשיו, בעונה המוזרה שעובר הכדורגל בכל אירופה, זה נראה אפשרי. ובמיוחד כאשר מי שעומד על הקווים הוא ז'וזה מוריניו, שמאחורי כבר שלוש זכיות באליפות אנגליה, עם צ'לסי, ואליפויות גם בספרד, איטליה ופורטוגל.
אבל בסופו של דבר יהיה המאמן טוב ככל שיהיה, הוא צריך את השחקנים שיעשו את העבודה על המגרש. לפחות כפי שזה נראה עד עתה, הארי קיין וסון יונג-מין עושים את העבודה. מאז שהשניים החלו לשחק ביחד לפני חמש וחצי שנים, הם כבשו ביחד 263 שערים. והעונה, בעיקר בגלל שינוי התפקוד של קיין, הממוצע שלהם רק הולך ומשתפר.
הם מבינים זה את זה "על עיוור", וכמו כל צמד של שחקנים גדולים (למשל, ניימאר ואמבאפה בפ.ס.ז'), הם גם אוהבים לשחק ביחד. כל אחד מהם מבין שיש לו פרטנר ברמה גבוהה, דומה לשלו. והפרגון ההדדי הזה מביא תוצאות. אגב, הארי קיין וסון יונג-מין לא רחוקים מלשבור לא רק את השיא העונתי אלא גם את השיא הכללי של הפרמייר-ליג.
הצמד הקטלני ביותר בתולדות הליגה הוא דידייה דרוגבה ופרנק למפארד, שכבשו ובישלו האחד לשני 36 שערים בתקופה המשותפת שלהם בצ'לסי. קיין וסון כבר עם 32 שערים משותפים, ואין כמעט ספק שגם השיא הזה יהיה בקרוב שלהם.
אבל עזבו שיאים, מה שמוריניו, קיין וסון רוצים יותר מכל דבר אחר זו אליפות. ולא, זו כבר ממש לא מילה גסה בצד הלבן של צפון לונדון.
