שנה מטורפת לספורטאי. אין הרבה הזדמנויות בשנה כזו לעשות את מה שהוא יודע ומתאמן בשבילו. בוודאי כשאתה אחד מהספורטאים הגדולים בתחומך. אליפות ארה"ב הפתוחה, שנערכת בימים אלה, היא במה כזאת.
אתמול, באותה אליפות, התרחש אירוע שלהגדיר אותו כביזארי יהיה אנדרסטייטמנט. המדורג ראשון בעולם חובט, לא בחוזקה, מעצבים, את הכדור, ללא כוונה לפגוע במישהו. בתמימות, עם עצמו, מתוך להט המשחק. ב-99 מתוך מאה מהמקרים, הכדור יפגע במקום נייטרלי ברחבי המגרש, או אפילו ברגלה של השופטת. מרפי, אותו אחד שדופק לנו לא מעט דברים בחיים, תופס את הכדור ומכוון אותו אל עבר גרונה של שופטת הקו. על פי החוקה, יש דין אחד - הרחקה אוטומטית והדחה מהתחרות. גם אם זה גראנד סלאם. גם אם אתה המדורג ראשון בעולם והפייבוריט הבלתי מעורער לזכות בו.
נובאק ג'וקוביץ' בודק לשלום השופטת, מחליף באלגנטיות כמה מילים עם השופטים ומבין כספורטאי כי זה הדבר הנכון. יריבו מציין לאחר המשחק כי האירוע הזוי ולא כך ציפה לעלות לרבע גמר גראנד סלאם.
ניתן להסתכל רגע על האירוע מזווית שונה. זווית שלרגע משווה אירוע כזה בספורט הלבן לאירועים אחרים מענפים אחרים. לא צריך להרחיק בדמיון למקרים כאלה בכדורגל, לדוגמה: שחקן מבצע עבירה גסה מאוד, שדינה אדום. ויכוחים אינסוף, צעקות על השופט. אולי דחיפה קטנה משחקן יריב. שחקני היריב מתנפלים על השופט בדרישה לשלוף אדום. מוכר, לא?
נחזור לטניס. מעבר לעדות על אופיו הספורטיבי, הידוע למרחוק, של נולה, מעיד הדבר על זיקוק הספורטיביות בענף. יש חוק, יש סדר. יש כבוד בין הספורטאים. העוסקים בענף והצופים מבינים כי הספורט הוא מעל הכל. בעולם כזה, מקנרו ירום הודו יהיה החריג ולא הנורמה.
ילדים, לכו שחקו טניס.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
