מגלגלי העיניים
שחר ובן-דב מפריחים פרחחים
רק ביום שלישי, יותר מ־24 שעות אחרי חגיגות העליבות של עומר אצילי ודולב חזיזה, נזכרו גם במכבי חיפה להודיע שזמרי הבית יועמדו לדין פנימי. הודעת גינוי רשמית, הנשיא הצדקן יעקב שחר לא טרח לפרסם עד היום – לא על הנאצים ולא הנאצות.
רבים הזדעזעו מהכנסת השואה לחגיגות האליפות, אבל דווקא העניין הזה נסלח, כי הוא נבע מאינפנטיליות ומבורות. יותר חשוב להתמקד דווקא בפזמון: "לכל אוהד מכבי ת"א יש בת ז..." - בביצועם של השניים, להלן "צמד הברברים". במיוחד לזה שנודע אשתקד בכיבוש תלמידות תיכון, ובלהיט "מכבי חיפה חיזבאללה". אז, כמו היום, הוא מיהר להתנצל רק בפני האוהדים. זמר המחילות.
5 צפייה בגלריה
הבעלים לא עשה עניין גדול גם מפרשת הקטינות. יעקב שחר, עומר אצילי ואסף בן-דב
(איור: אופיר בגון)
על שני אלה, באמת אין מה להתפלא. הבעיה היא המועדון שמגדל מאות בני נוער ואינו יודע להתמודד עם ירדן שועה או שירי שואה. "פה ושם היו שירים לא כל כך תרבותיים בלשון המעטה", אמר למחרת הנשיא יעקב שחר, שלא עשה עניין גדול גם מפרשת הקטינות. מנכ"ל המועדון, אסף בן־דב, התראיין למחרת ברדיו ואמר בלי בושה: "אנחנו חוגגים כרגע את האליפות, יהיה גם זמן לטפל בזה. זה לא הזמן עכשיו". תגובה דוחה.
בן־דב הוא דמות מרכזית במועדון, שמאפשר לפרחחים לפרוח. במהומת סיום הדרבי הוא מיהר למגרש כדי להשתתף בקטטה, ולתת דוגמה אישית למתפרעים. בית הדין הרחיק וקנס אותו, אולי בגלל שלא אמר לדיין: "אנחנו חוגגים את הניצחון בדרבי, זה לא הזמן לטפל בי עכשיו".
מה שמזכיר עוד פרשה מביכה שאירעה העונה: החגיגה של מוחמד אבו־פאני אחרי עליית השלב במוקדמות הליגה האירופית. "הארי קיין על ה־ז... שלי", שר הקשר לכבוד המפגש עם טוטנהאם. כן, עוד להיט עם אותה אות ואחריה נקודות שחורות. במקרה ההוא, בן־דב נשלח להתנצל בפני היריבה והחלוץ, כי בכל זאת, הם אנגלים. כאן, כמועדון בכיר בלבנט, אין צורך להתעסק בז... (כלומר בזוטות). בעשור שבו "אליפות" נחשבה למילה גסה, אבדה הרגישות למילים גסות אחרות.
כאן המקום להזכיר לכל אוהדי מכבי חיפה שהצטרפו למזמור הנ"ל: שחר עצמו הוא אוהד מכבי ת"א. בחגיגות האליפות הירוקה לפני 20 שנה, העדיף הבעלים להיות עם הצהובים מהכדורסל בפיינל־פור בפריז. אז למה הוא לא לקח את שירם של אצילי וחזיזה באופן אישי? אולי משום שיש לו רק בנים.
כל זה לא הפריע למקהלת מלחכי הפנכה – במינהלת, בהתאחדות ובתקשורת – להמשיך בגינוני החנופה. רק אתמול נזכר יו"ר המינהלת ארז כלפון להודיע לבן־דב (לא לשחר), כי המועדון נקנס בעשרת אלפים שקל וביקש להטילו על אצילי. יומיים קודם הקפיד כלפון לברך את "ידידי יענקל'ה" על "דרכו האצילית", אך לא התכוון כנראה לשחקן עצמו.
ויו"ר ההתאחדות, אורן חסון, התפייט בברכתו: "אנסמבל נפלא בניצוחו של הבעלים שחר, שאני רואה בו דמות שמעניקה השראה לדורות של בעלים, מנהלים ושחקנים". ברור, יופי של השראה, במיוחד ביחס לנשים. אם כי לאור הביצועים של אצילי וחזיזה, עדיף לקרוא לזה אנטמבל.
ה"עיתונאים"
קבסה ולוי שכחו מהאתיקה
עיתונאים שאוהדים קבוצה – זה דבר טבעי ולגיטימי. אנשים ששוכחים את תפקידם ככלבי השמירה של הדמוקרטיה והופכים לפודלים שמדבררים את קבוצתם – זו בעיה. אולטראס שצורחים ומשתוללים באולפנים ובמגרשים במסווה של אנשי תקשורת – זה ביזיון.
תומר לוי, למשל, הוא אוהד מכבי חיפה שבנו משחק בקבוצה. כדי להימנע מניגוד עניינים, בעונה האחרונה דיווח האב על מכבי ת"א, אך הקפיד לשמור על יחסים חמים עם קבוצת האם. בשבוע שעבר דיווח מקריית־שמונה כשצעיף ירוק תלוי על כתפו, והשבוע הפך גם לפסיכיאטר מטעם ההגנה, וכשהתייחס לשירתם של אצילי וחזיזה, הסביר: "שניהם לא היו בקו ההיגיון כשאמרו את הדברים האלה, שניהם היו די שתויים". מיד אחר כך הוא גם בחר במאמן של בנו למאמן העונה. מזל שלא ביקשו מהילד לבחור את עיתונאי השנה.
בין החוגגים בלט גם היחצן רפאל קבסה, בעלים של חברה ל"ייעוץ תקשורתי ואסטרטגיה". במשחק ההכתרה צבע קבסה את שערו בירוק, לבש חולצה של מכבי חיפה, קיפץ על הדשא עם המאמן והשחקנים והניף את צלחת האליפות. זו כמובן זכותו, אבל כאן הבעיה היא דווקא בעובדה שהיה "בקו ההיגיון".
חברת הייעוץ של קבסה מעבירה גם קורסים ב"תקשורת ספורט", מתגאה בקשריה העסקיים עם מכבי חיפה, ודובר המועדון נמנה עם "סגל המרצים". באתר שלהם, מתחת לכותרת "חזון", נאמר כי "מועדונים בכירים בליגת העל חברו למכללה", ושהיא "צועדת יד ביד עם מינהלת הליגות". שזה בערך כמו שמפלגה מסוימת תפתח בית ספר לתקשורת, שיצעד יד ביד עם הממשלה. החניכים לומדים בחסות מושאי הביקורת שלהם, והופכים לדור העתיד של החצרנים.
עוד נטען ב"חזון המכללה" כי "חרטה על דגלה אמינות, שקיפות ובראש סדר העדיפויות – פרקטיקה". היכן נמצאת האתיקה? את זה אולי הם ילמדו בקייטנת הקיץ, כשהמילה המוזרה הזו תירשם בקרקעית הבריכה, והחניכים שחולמים להיות "עיתונאים" יעמדו בקצה המקפצה.
האטומים
המורים החיפאים שהפכו לאולטראס
בכמה בתי ספר יסודיים באזור חיפה היו כנראה גם כמה מהמנהלים והמורים בהנגאובר מהחגיגות. באחד מהם, בקריית־מוצקין, הושמע למחרת שיר האליפות במקום הצלצול המסורתי. במוסד אחר קיבלו הילדים אישור להגיע לבושים בירוק (סמל המועדון לא היה חובה), ובבית ספר "נופים" הוצאו הילדים לחאפלה המונית, כשאנשים מבוגרים – כנראה מורים להיסטריה – מפזזים ומכרכרים סביבם תוך נפנוף בדגלים ירוקים.
ומה עם ילדים אוהדי הפועל? מבחינת המחנכים הדגולים, הם יכלו לתרגל באותו זמן ירידה למקלטים. "זה לא משהו שאנחנו מקבלים באופן גורף, יש פה חסר רגישות והעברתי מסרים בנושא", הגיב אתמול סער הראל, מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, וטוב שכך.
ובכל זאת, בסרטון החגיגות בבית הספר "נופים", את אחת החוגגות הייתי מעמיד בפינה, עם הפנים לקיר. זו הייתה אישה בשיער בלונדיני שנראתה תזזיתית במיוחד, נופפה בפני הילדים בדגל ירוק, ולבשה את חולצת המועדון מספר 9! מעניין אם בשיעור שאחרי היא סיפרה בכיתה מי לובש אותה במכבי חיפה. ואיזו חיבה הוא יודע להרעיף, בעיקר על תלמידות.
הצבוע
ברקוביץ' התלונן, והפריע לחוקרים
בשבוע שעבר ירד איל ברקוביץ' עם הפועל פ"ת לליגה א', התלונן על "אווירה של משחקים מכורים", ודרש לחקור את כפר־קאסם ושוערה צליל חתוכה, שהפסידו ליריבתו הפועל אום אל־פאחם. זה היה דז'ה־וו להתבכיינות שלו מ־2016, כשהיה בעלי הפועל ראשל"צ ודרש לחקור שחקנים ובעלי תפקידים של יריבתו לתחתית דאז, מכבי יבנה. במקרה ההוא אכן נפתחה חקירה, של חברת ויצמן־יער, ובין ממצאיה בולטת ההתייחסות דווקא לחושף השחיתויות הגדול.
כך נאמר בדוח שהוגש להתאחדות: "החקירה נפתחה בעקבות תלונת איל ברקוביץ' על כך שטרם המשחק נעשו פניות מצד גורמים ממכבי יבנה למנהל, מאמן ושחקני קבוצתו, בניסיון להטות את תוצאת המשחק. בהקשר זה התבטא ברקוביץ' באמצעי התקשורת ש'כל הליגה הלאומית מכורה'. כשהתבקש למסור פרטים קונקרטיים, טען ברקוביץ' כי 'אינו שטינקר'".
בשלב הסיכום לדוח נכתב: "להפתעתנו, דווקא ברקוביץ' המשיך להקשות וסירב בתוקף לאפשר לנו לשוחח עם השחקנים והמאמן בקבוצתו, בטענה כי הדבר יפגום בהכנה למשחק. מצד אחד גולל ברקוביץ' אשמה כוללנית נגד גורמים עלומים, ומצד שני בחר שלא לאפשר לנו לבצע כיאות את הפיקוח באותו משחק".
בפרק הממצאים קבעו החוקרים: "לא נמצאו כל ראיות לאירוע פלילי, ועיקר הכשל מצוי בתחום האתי". מה היו המסקנות אילו המתלונן היה משתף פעולה? קשה לדעת, כי הוא מצוי בתחום הפתטי.
מילה זו מילה
"אפילו אם אתם אוהדי מכבי תל-אביב, זה מרגש"
מודי בר-און, שדר וליצן, מדווח מחגיגות האליפות של מכבי חיפה
