האם לגיטימי להניח, כי דני אבדיה הגיע מוקדם מדי לליגת ה-NBA? הציפיות ממנו נסקו כמעט עד לשמיים (או גבוה מהם - ללוקה דונצ'יץ). ניבאו לו גדולות ונצורות. עוד לפני ששחק את סוליית הנעל הראשונה היו פרשנים שאמרו שהוא שחקן לגיטימי בליגה הטובה בעולם, בלי שפירטו מה הוא הבסיס או המדד ללגיטימיות הזו.
הוא התחיל בסדר. היו לו משחקים לא רעים. פה ושם הבליח, לרגע, ניצוץ הכישרון הייחודי שלו. לא הגון להגדיר את ההתחלה כקול תרועה, אבל באותה במידה גם לא הגון להגדיר את ההקריירה שלו כמי שמשמיעה קול ענות חלושה.
יכול להיות שאלה הם תלאות ההתחלה וייסוריה; התנודות החריפות בין משחק למשחק, הסתמנות מגמה עקבית של מה שנראה כירידה ביכולת. אבל יכול גם מאוד להיות, כי, אכן, כל ההתחלות קשות, ודאי במקום שקושי הוא השם הנרדף שלו - ליגה תובענית, חסרת סבלנות לכישלונות, אכזרית כלפי החלשים.
מחמאה אחת מסמיקה את לחייו של דני טיפה אדומה וביקורת אחת מחווירה אותן. ככה זה בליגה הזאת. הכל בה מוחצן, חשוף, שקוף. הטוב והרע. השמפניה והזיעה. והדם. דני טובל בסמבטיון הזה, אפוף באדי מרחץ הזיעה, לפתע, לדקות אחדות, נראה כעולה, יפה כמלאך, מתוך הרחצה ולפעמים נראה מבעבע, שלא לומר טובע במים השוצפים, מפרפר בין הגלים הגבוהים, פה ושם קוטף ריבאונד, לפעמים שולח אסיסט יפה, פוטש את מפרשיו הרוחביים כשכבת הגנה. מגלה נוכחות. וזה בסדר. זה מה שעליו לעשות. דני בא לעבוד, והוא עובד. לא. הוא עדיין לא עובד מצטיין, אבל הוא ודאי עובד חרוץ. נע ונד על עקומת הלמידה, רגל למעלה, רגל למטה, אבל אולי לא זה העניין.
אולי העניין שהוא הגיע לא מוכן מספיק. לא בשל. הוא הלא עוד ירקרק טיפה, קשה, בוסרי. הוא נקטף מוקדם מדי לליגה הטובה והכרישית ביות בעולם הכדורסל. הסטטיסטיקה אמנם לא משקרת, אבל האמת שלה לא משהו. בואו. בשלב הזה, קצרי הסבלנות וחסרי המנוח בינינו ציפו ממנו ליותר, אולי להרבה יותר. נכון, הוא בחיים לא יהיה דונצ'יץ, אבל האם הוא יהיה דני אבדיה הטוב ביותר שהוא יכול להיות?
אין לדעת. אולי הוא הגיע לקבוצה הפחות מתאימה להפגנת כישוריו ויכולתו. אולי היעדר ביטחון במקומו ובמיקומו – בחמישייה/ברוטציה – מקשה עליו לממש את הפוטנציאל. אולי הצל הכבד והמעיק של הציפיות ממנו. אולי ההשוואה המופרכת אל מי שהוא לא יוכל להיות כמוהו. אולי מחיר העדר מחשבה שנייה, שקולה, אולי, בכל זאת, היה עדיף אילו היה נשאר עוד עונה אחת בתל אביב, באירופה, ביורוליג, מבשיל עוד טיפה, ורק אז.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
