ב-2018, במהלך טורניר רומא, רפאל נדאל אמר על אלכסנדר זברב: "הוא יהיה גורם מאוד חזק בטורנירי הגראנד סלאם. אם זה לא יקרה, אני לא מבין שום דבר בטניס". לא שמישהו היה זקוק להוכחה שנדאל מבין בטניס. זברב אמנם לא זכה עדיין באחד מארבעת הטורנירים הגדולים אבל הוא נמצא גבוה מאוד ברשימת ההמתנה ברגע ששלושת הגדולים יפרשו. מבחינת טניס אין מה לדאוג. השאלה העיקרית לגבי זברב בשלהי 2020 היא האם הוא בן אדם.
זברב התנהל על רכבת הרים קיצונית השנה. מהתפרצויות זעם על המגרש לתרומה לנפגעי השריפות באוסטרליה, מהשתתפות בסבב האדריאטי ביחד עם ג'וקוביץ' - להירתמות למלחמה במגפה. בחודש האחרון רכבת ההרים חוותה עליות וירידות. על המגרש, זברב זכה פעמיים ברציפות בטורניר בקלן והפסיד בגמר אתמול בפריז. מחוץ למגרש, הודיעה חברה אחת לשעבר שלו כי היא בהריון ממנו אבל שאין לה שום כוונה לגדל איתו את הילד, ואקסית אחרת טענה שזברב הכה אותה במהלך טורניר ארצות הברית ב-2019, וכי עברה תחתיו מסכת של אלימות פיזית, מילולית, כלכלית ומנטלית שגרמו לה לנסות להתאבד.
זברב ושאריפובה בימים יפים יותר
צריך לציין: זברב מאשר את אבהותו, הביע את רצונו למלא את תפקידו כאב ככל שיידרש והביע את אושרו על כך שיהפוך לאב. ועדיין, ההתעקשות של האישה וטון דבריה לא מטילים ספק בעובדה שהיא אינה רוצה אותו בחייה. לגבי הטענות של האשה השנייה, זברב מכחיש מכל וכל את דבריה. שתי הטענות שאינן קשורות אחת לשנייה חוץ מהעובדה שזברב הוא העומד במוקד שלהן, נמסרו לציבור באותו היום.
"הפעם ממש פחדתי"
"זה היה באוגוסט 2019 בניו יורק. יצאתי עם שתי חברות וחזרנו מאוחר", כתבה אולגה שאריפובה בחשבון האינסטגרם שלה כשהיא מצולמת בחזיתו של הקוליסאום ברומא. "סשה התרגז עלי. הוא ניסה לחנוק אותי עם כרית, שם אותה על הפנים שלי וישב עליי, ואחר כך דחף אותי לקיר והטיח בו את ראשי, ניסיתי לברוח מהחדר כמה פעמים אבל הוא עצר אותי. הצלחתי לברוח ללובי, ושם הוא הצמיד אותי לכניסה צדדית וצעק עליי שאני לא שווה כלום, שלאף אחד לא יהיה אכפת אם הוא יעשה לי משהו. הצלחתי לברוח לרחוב כשאני יחפה".
"זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהוא היה אלים כלפיי", אמרה שאריפובה למגזין 'ראקט'. "היו לפני כן הרבה תקריות שבהן תמיד האשמתי את עצמי. אבל הפעם ממש פחדתי". שאריפובה טענה שהיא שמרה על כך בסוד זמן ממושך מפני שלא רצתה לפגוע בזברב ומפני שלא הייתה מוכנה לדבר על כך, אבל יש מי שתוהים אם זו רק מקריות שהיא פרסמה את הדברים באותו היום שבו ברנדה פטאה פרסמה שהיא נושאת בבטנה את ילדו של זברב.
זברב כאמור מכחיש את ההאשמות. "אנחנו מכירים אחד את השני מאז שאנחנו ילדים ועברנו הרבה ביחד", הוא כתב בחשבון האינסטגרם שלו. "זה מעציב אותי שזה מה שהיא אומרת בגלל שלכל ההאשמות שלה אין אחיזה במציאות. הייתה לנו מערכת יחסים שהסתיימה מזמן ואני לא יודע למה היא באה עם ההאשמות האלו עכשיו. אני מקווה שנוכל לחזור ולכבד אחד את השני".
שאריפובה תייגה את זברב בפוסט הבא שלה והבהירה שניו יורק היתה רק הקדימון. "שנינו יודעים שאני לא משקרת. מעולם לא היה לך אומץ להשיב לטענות שלי. אני לא אשתוק. סבלתי שנה אחת במהלך היחסים בינינו ועוד שנה אחת שבה ניסיתי להתאושש ממערכת היחסים. יש לסיפור הזה עוד הרבה פרקים".
בראיון התחילה שאריפובה לטפטף עוד האשמות על מערכת היחסים שלה עם הטניסאי הגרמני. לטענתה, הפעם הראשונה היתה בביתו במונאקו. היא רצתה לצאת מהבית אחרי ויכוח וזברב הטיח את ראשה בקיר. שאריפובה אמרה שמערכת היחסים ביניהם הביאה אותה למחשבות אובדניות. "הוא גרם לי להרגיש שאני לא רוצה לחיות יותר", היא אמרה בראיון. "כל בוקר התעוררתי ושאלתי, בשביל מה? תמיד להרגיש רע כלפי עצמי, לחיות בתוך שליליות? זו היתה התעללות פיזית ופסיכולוגית".
שאריפובה טוענת שלכל אורך מערכת היחסים ביניהם זברב התעלל בה פסיכולוגית. ההתעללות המנטלית עברה לפסים פיזיים כשזברב, לטענתה, סובב את ידיה, דחף וחנק אותה. בשנה שעברה במלון בז'נבה, סיפרה, הוא היכה אותה בפניה בפעם הראשונה. שאריפובה החליטה להתאבד ובלעה אינסולין (שאותו לוקח זברב חולה הסוכרת). היא ניצלה אחרי שנעלה את עצמה בחדר השירותים ובלעה גלוקוזה.
לאלו שמטילים ספקות בכוונות שלה, ובטענות כאילו זברב חייג מאות פעמים אליה ואל משפחתה בכל פעם שעזבה אותו, שאריפובה מבטיחה לפרסם תמונות וטקסטים ביניהם בקרוב, וגם את הקלטות ממצלמות האבטחה במלון בניו יורק. שאריפובה טוענת שהיא לא מעוניינת בתביעה משטרתית או אזרחית אלא רק רוצה להוציא את האמת החוצה ולתמוך ולעזור לנשים שעברו חוויות דומות וחוששות להיחשף.
האיגוד שותק - וגם פדרר
מעבר למקרה של זברב, הבעיה היא יותר ממסדית. לאיגוד הטניס העולמי אין תקנון בנושא הזה והוא לא מחוייב לפתוח בחקירה. אם זברב היה כדורסלן ב-NBA או שחקן פוטבול ב-NFL, הוא היה מושעה ממשחקים עד למיצוי החקירה. חוקת הסבב מבקשת משחקנים להימנע מדפוס התנהגות שמנוגד לאינטגריטי של משחק הטניס. צריך רק לקוות שבני נוער לא לומדים מהענף: פגעת בלי כוונה בקוונית עם הכדור? עוף הביתה. הכית לכאורה את החברה שלך וגרמת לה לנסות להתאבד? גמר בפריז עם אלפי צופים שמריעים לך.
זברב הוא המקרה השני של שחקן בטופ העולמי (ניקולוז בזילישווילי הואשם בתקיפה של גרושתו וחזר לסבב לפני הופעתו בבית המשפט) שמואשם באלימות כלפי נשים. בחצי הגמר בפריז זברב ניצח את נדאל, והוכיח שהספרדי צדק בכל הקשור למשחק שלו. יש לקוות שאיגוד הטניס העולמי יאזור אומץ, יחליט על חקירה פנימית ויקבע אם זברב הוא גם בן אדם שבני נוער אמורים לחקות ולהעריץ, או טניסאי מעולה עם אות קין על הפורהאנד.
השתיקה של האיגוד, ההתעלמות מהאלימות של בזילישווילי והאלימות כביכול של זברב, מצביעות על כך שלא ממש אכפת לו מאלימות כלפי נשים. זה לא נושא שטוב ליחסי הציבור שלו, אך יותר מכך זו שתיקה מבישה. מבישה גם השתיקה של רוג'ר פדרר, שזברב הוא בן טיפוחיו והסוכנות שהוא אחד מבעליה, טים אייט, מייצגת אותו. זברב הוא כאמור נער הזהב, הוא אמור להמשיך את המורשת של פדרר ושני הגדולים האחרים. קשר השתיקה בנושא האלימות מראה שהמשימה הראשית של הספורט הלבן היא להיכנס למכבסה ולהסיר מעליו את הכתמים המכוערים הללו.
