צמד המילים "תרומה לכדורסל" בהודעה לתקשורת שהוציאה לשכת שר הפנים אריה דרעי, עם הענקת האזרחות הישראלית לשחקן מכבי ת"א סנדי כהן, התסיס לא מעט אנשים בכדורסל המקומי. עושה רושם שהמילים לחצו על פצע פתוח ודלקתי שמערב בתוכו ביורוקרטיה, אינטרסים, כסף וגם אנשים שבסך הכל רוצים להקים כאן משפחה.
הסיפור של סנדי כהן (24), שהצטרף למכבי ת"א באוגוסט 2019 ובמאי 2020 כבר קיבל אזרחות, הוא מקרה מבחן שדרכו אפשר לבחון את הסוגיה הנפיצה שנקראת מתאזרחים בכדורסל הישראלי. דרכו אפשר להעלות שאלות כמו מתי ההליך הביורוקרטי נתקל בסחבת, אילו מקרים זוכים לקדימות ומטופלים ביעילות וכיצד קורה שלצד אינטרסים ספורטיביים וכלכליים יש מי שנופלים בין הכיסאות, ולמרות שהעבירו את מרכז חייהם לפה והקימו משפחות שמנהלות כבר שנים אורח חיים לגמרי ישראלי - עדיין עוברים תהליך ארוך, מתיש, פולשני ויקר שבסיומו עדיין לא מובטח להם הנייר שמאשר את היותם אזרחי המדינה.
אני פה בגלל אחותי
"המלצה בגין תרומתו לכדורסל הישראלי? הוא בכלל לא שיחק בליגה הישראלית" זעם השבוע גורם בכדורסל המקומי בעקבות מקרה סנדי כהן, "איך שורשים יהודיים? על סמך מה? הוא בסופו של דבר לא הביא מסמכים, אז רק בגלל ששם המשפחה שלו כהן? מכבי ת"א גיששה אצלו כבר הרבה לפני שהוא חתם, אבל ידעו שיש לו בעיה עם האזרחות, לא היה איך להוכיח שהוא יהודי. בסופו של דבר הוא לא הוכיח כלום על היהדות שלו, אבל מצאו פִּרצה אחרת. אם שחקן רוצה אזרחות, שיחתום במכבי".
כהן, יליד וויסקונסין שבארה"ב, הצליח לספק לרשויות מסמך אחד שסייע למהלך: מכתב מרב אמריקאי לפיו אביו וסבו נהגו להגיע בחגים לבית הכנסת. מכתב כזה לא מספיק כדי לקבל אזרחות מכוח חוק השבות. אדם זר שמגיע לארץ ומבקש אזרחות מתוקף יהדותו עובר דרך הסוכנות שמנסה לאתר את שורשיו היהודיים, וכפי שנכתב במכתב רשמי ממנכ"ל העלייה והקליטה, שי פלבר, "נעשו ניסיונות להוכיח את יהדותו של הסבא, שלא צלחו". עם זאת, עדיין הומלץ בחיוב לקבל את בקשתו, מאחר שניכר שיש לו זיקה ליהדות ורצון להשתקע בישראל.
מי שמחליט רשמית ובפועל על מתן אזרחות הוא משרד הפנים שמקבל את המסמכים השונים וההמלצות הנלוות אליהם. כלל ידוע הוא כי המלצה נוספת מטעם משרד ממשלתי הקשור באותו אדם יכולה מאוד לסייע. במקרה המדובר הייתה זו שרת הספורט לשעבר, מירי רגב, שביקשה לאשר את אזרחותו של כהן לאור המכתבים של מכבי ת"א והמלצת הסוכנות היהודית. ברגע שאל שולחן שר הפנים מגיעות שתי המלצות חזקות (סוכנות ומשרד הספורט) אין שום סיבה שהוא לא יאשר את הבקשה. בדיוק כפי שנכתב בתגובת המשרד: "ההחלטה לאשר לסנדי כהן מעמד אזרח נשענה בראש ובראשונה על המלצות חד־משמעיות של הסוכנות היהודית ושל משרד הספורט".
עם כל הכבוד להמלצה של רגב, שנשענה על "הקשר של השחקן ליהדותו", לא זו הסיבה שכהן קיבל אזרחות. שר הפנים דרעי נימק את אישור בקשת האזרחות בתרומתו של כהן לכדורסל הישראלי. הוא התבסס על סעיף 9 (א)(4) בחוק האזרחות, שלפיו "שר הפנים יכול להעניק אזרחות אם הוא רואה לנכון שאותו אדם מזדהה עם מדינת ישראל או שהוא או בן משפחתו פעל פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה".
איך זה קורה לשחקן שטרם שיחק דקה אחת בליגה הישראלית? ייתכן שהתרומה תגיע ממקום בלתי צפוי: אחותו נטישה היידמן (23) שיחקה ב־WNBA, ובנבחרת ישראל חושקים בשירותיה. זירוז הליך קבלת האזרחות של אחיה יכול לסייע בקבלת תעודה כחולה משלה ובכך לענות לסעיף "עניין חשוב אחר של המדינה". מיותר לציין כי הדבר לא נאמר באף מכתב.
עו"ד רפאל מימראן מצביע על הבעייתיות: "סעיף 9 (4) בחוק האזרחות מאפשר לשר הפנים שיקול דעת נרחב בקבלת החלטות הנוגעות להענקת אזרחות, מה שיוצר בעייתיות - ולא רק לספורטאים. אין קריטריונים ברורים או מדדים לתרומה או לעשייה שמכוחם ניתן להעניק אזרחות לפי סעיף זה. החלק העיקרי של הסעיף מדבר על שירות בצה"ל, בהמשך מופיע כל הנושא של פעלו פעולה של ממש".
כשנדרש מימראן למקרה כהן הוא טען: "המילים 'זיקה ליהדות' והעדויות של השחקן על ביקורים בבית כנסת לא רלוונטיות לאזרחות מכוח הענקה, כי הסעיף לא מתייחס לנושא הדת אלא לזיקה לישראל. במקרה הזה, אם מישהו יתקוף את ההחלטה בבג"ץ, מסתמן שיהיו לו טענות משפטיות חזקות".
כדורסלן אחר שקיבל אזרחות מכוח אותו סעיף הוא אמארה סטודמאייר, אבל קשה להשוות את כהן לכוכב ה־NBA לשעבר. במכתב ההמלצה משרת התרבות והספורט דאז, מירי רגב, נכתב שהסנטר נמצא בשלבי גיור מתקדמים, הגיע לשחק בארץ אחרי קריירה מפוארת בת 14 שנים ב־NBA וחיבורו לישראל הביא לעניין רב בתקשורת הבינ"ל. שר הפנים הסביר את האישור במילים "אמארה שחקן בינלאומי והיום הוא שגריר של ישראל בעולם. על התרומה הייחודית שלו החלטתי ע"פ סמכותי להעניק לו אזרחות ישראלית".
"אני הרוס מזה"
דרך נוספת שמזרזת הליכים היא הרצון לאזרח ספורטאי לצורך השתתפותו בנבחרת ישראל. דוגמה לכך אפשר לקבל ממקרה ריצ'רד האוול (הפועל ת"א) ב־2017, שהיה נשוי בזמנו לישראלית, ונהנה מהליך בזק שגרר לא מעט ביקורת בענף. בעקבות המקרה הוחלט במינהלת הליגה על חוק שלפיו שחקן שהתחיל את העונה כזר, לא יוכל לעבור לשחק כישראלי עוד באותה העונה. דוגמאות נוספות לאזרוח לטובת המדים הלאומיים אפשר לראות אצל דאור פישר וג'יימי ארנולד - שניהם נישאו לישראליות.
אבל נישואים לישראלית לא מעניקים לך אוטומטית אזרחות, והבעיה הגדולה היא חוסר האחידות בטיפול במקרים השונים. קחו למשל את פול דילייני (33), שהתחיל את הקריירה בישראל ב־2009 בנהריה, ושיחק מאז בלא מעט קבוצות. הוא נשוי לליטל, לשניים ילד בן שבעה חודשים והם ממתינים לאזרחות כבר שלוש שנים.
דילייני מספר כי הוא עושה קידוש בערב שבת, חוגג את החגים היהודיים ומרגיש לגמרי ישראלי. העובדה שטרם קיבל אזרחות (הוא במעמד תושב ארעי) הביאה לכך שנאלץ בזמנו לעבוד בשטיפת מכוניות כדי לפרנס את משפחתו. בימים אלה הוא מאמן ילדים בכדורסל. "התחתנו פעמיים כי לא קיבלו את הפעם הראשונה", מספר דילייני. "אני גר כאן ארבע שנים ברציפות, יודע קצת עברית והאישיו שלי הוא לא לשחק כדורסל כישראלי, אלא לקבל את היציבות, להיות שווה לאחרים. שמעתי שסנדי כהן קיבל אזרחות, אבל אני משתדל לא להתעסק בזה, כי זה יכול להיות ממש מתסכל. אני רואה את העדיפות ששחקני מכבי ת"א מקבלים".
או למשל ברנדון באומן (35), שהגיע לישראל ב־2011 ושיחק בשלל קבוצות. באומן נשוי לחן, יש להם ילד משותף וכבר שלוש שנים הוא מנסה לקבל אזרחות. הוא נאלץ לעבור תהליך מייגע של הבאת מסמכים מארה"ב, וכשהתברר שנעצר על נהיגה בשכרות בגיל 18, נדרש לספק מכתב נוסף חתום על ידי ה־FBI. כשנסע לבקר את משפחתו בלוס־אנג'לס הוא התבקש לספק הסברים ותוחקר בנפרד מאשתו, כדי לאמת את הקשר ביניהם. "ישראל זה הבית שלי", מסביר באומן. "כל התהליך הזה נהיה לי כבד על הנשמה. אני רואה זרים שמקבלים אזרחות רק כי אנשים מסוימים עומדים מאחוריהם, אני יותר ישראלי ויהודי מהרבה כדורסלנים שקיבלו אזרחות. אני חוגג את כל החגים, רציתי לתרום לנבחרת ישראל, וכבעל וכאבא אני מקריב המון. אם הייתי משחק במכבי ת"א זה היה סיפור אחר, אני הרוס מזה".
גם קור־ג'יי קוקס (30, שחקן אימונים במכבי ראשל"צ בעונה שעברה), מחכה לקבל אזרחות מתוקף נישואיו. אשתו מיטל מספרת: "אנחנו נתקלים בקשיים ביורוקרטיים לא הגיוניים. בשלוש השנים האחרונות כל הקבוצות אומרות לו 'אם אתה לא אזרח, אתה לא יכול לשחק אצלנו'. כל פעולה הכי קטנה שדורשים מאיתנו עולה המון כסף, הוא לא יכול לפרנס בכבוד וגם לא לעבוד במקצוע שלו. אנחנו זועקים, זה הבית שלנו, אבל יש הרגשה שלא רוצים אותנו פה. חד־משמעית יש איפה ואיפה".
"זה ישראבלוף"
אריק שיבק, שאימן בעבר בנבחרת ישראל, מכבי ת"א ובעוד מועדונים רבים בישראל, ראה כבר את כל הטריקים בתחום. הוא עצמו מודה: "יש מתאזרחים אמיתיים ויש מתאזרחים שהפכו אותם לישראלים, וגם את אלה אני מחלק לשניים - מבלוף או כאלה שהגיע להם להיות ישראלים. אני נגד זה שיש כאלה שמקבלים אזרחות תוך דקה וחצי שלא לפי קריטריונים ברורים ויש שחקנים מסוימים שאתה שואל את עצמך איך הוא עדיין לא קיבל, ברור שיש פה משהו לא תקין. חלק מהמתאזרחים היו תופעה מבורכת לכדורסל הישראלי, אבל יש שחקנים שקיבלו אזרחות בגלל שיכלו לעזור לנבחרת או לקבוצה כזו או אחרת, ודקה אחרי זה הם לא היו פה. זה ישראבלוף".
"הוועדה לא מצאה מתוך המסמכים שהוגשו זכאות על פי חוק השבות"
תגובת משרד הפנים: "החלטת שר הפנים לאשר לשחקן הכדורסל סנדי כהן מעמד של אזרח ישראלי נשענה בראש ובראשונה על המלצות חד־משמעיות של הסוכנות היהודית ושל משרד והספורט. שרת הספורט לשעבר מירי רגב אף צירפה מכתב שבו היא ממליצה להעניק לו אזרחות. השיקולים הבולטים שנלקחו בחשבון היו שורשיו היהודיים וכן היותו ספורטאי המעוניין להשתקע בישראל ולשרת בצה"ל. ממכלול השיקולים החליט השר דרעי לאשר מעמד לשחקן, כפי שעשו בעבר לא מעט שרי פנים".
תגובת הסוכנות היהודית: "הסוכנות מפעילה צוות בלתי תלוי של אנשי מקצוע שבוחנים את כל נושא בקשות העלייה לישראל. במקרה זה קבעה הוועדה שעוסקת בבקשות, ואף ציינה במפורש במכתב רשמי, כי לא מצאה מתוך המסמכים שהוגשו זכאות על פי חוק השבות, אולם מעדותו של כהן ועדויות ומכתבים של רבנים ממדינת מוצאו נמצאה זיקה ליהדותו ורצון להשתקע בישראל. חוות דעת זו הועברה לגורמים המאשרים בישראל את הזכאות לאזרחות".
מלשכת שרת התחבורה מירי רגב, שכיהנה כשרת הספורט נמסר: "השרה פנתה בעניינו של מר סנדי כהן אל שר הפנים על בסיס המלצת הסוכנות היהודית, ומכתבה בעניין מדבר בעד עצמו".
במכבי ת"א העדיפו שלא להגיב.
