בעוד שלושה חודשים יחגוג יוסי אבוקסיס יום הולדת 50 ויסגור את השנה המשמעותית בקריירה שלו על הקווים. אחרי שתויג כמאמן של קבוצות קטנות, הוא סוף־סוף שודרג, אלא שהתוכנית המקורית קצת השתבשה לו. מגפת הקורונה פרצה בעוצמה ואיתה סערת עזיבתה של אלונה ברקת, ואבוקסיס פגש מציאות אחרת לגמרי ממה שתיכנן.
בינתיים התערער מעמדו של אנדי הרצוג בנבחרת, וההצלחה הגדולה של אבוקסיס בשנים האחרונות הזניקה אותו לראש רשימת המועמדים לרשת אותו. הטיעון המרכזי: המומחיות להוציא את המקסימום מסגלים צנועים כמו שהיו לו בסכנין ובבני־יהודה – ולהעתיק את הפורמט. "זה חלום, פסגת הקריירה של כל מאמן", מודה אבוקסיס בראיון ל"ידיעות אחרונות". "ברור לי שאם אקבל את התפקיד יהיה לי הרבה מה לתרום, אבל כרגע כל־כולי בבאר־שבע".
גם ברק בכר, שסימן לעצמו כמטרה עליונה את מכבי חיפה, נמצא חזק במרוץ, ולאחרונה הוא משלים שירות לאומי כדי שיוכל למלא את התפקיד בבוא היום. היתרון של אבוקסיס עליו הוא הניסיון שצבר בנבחרת מהתקופה כשחקן וכעוזרו של אלי גוטמן. "ברור שיש חשיבות לדברים כשאתה מכיר מבפנים את המערכת", הוא אומר. "הזכרת את גוטמן, הוא היה מורה הדרך שלי מהרגע הראשון באימון, ולכן אני חושב שנכון יעשו ראשי הכדורגל הישראלי אם יבינו שהוא צריך להיות בית הספר לכל המאמנים הצעירים".
קריירת האימון מספקת אותך, או שציפית להיות במקום גבוה יותר?
"כשאתה מגיע לפלייאוף העליון עם שחקנים צעירים לא מוכרים וזוכה איתם בגביע, זה לא פחות מאשר לזכות באליפות עם תקציב של 120 מיליון שקל. אחרי שהצלחתי בסכנין ובבני־יהודה, היעד הבא היה להגיע לבאר־שבע".
"לא נכנס לכיס של השחקנים"
אבוקסיס הספיק לעשות כמה דברים משמעותיים מאז שהוא על הקווים בטרנר: העיף את מכבי חיפה מהגביע בדרך לחצי הגמר בשבוע הבא נגד האקסית בני־יהודה ("מי כמוני יודע שאין פייבוריטית במפעל הזה"), הנחית את אחד הזרים המרשימים בליגה, הקשר ההולנדי אלטון אקולטסה, והדיח את בן ביטון מתפקיד הקפטן שקיבל מיגל ויטור. במשחק החזרה בשבת באר־שבע שלו הייתה עדיפה בהרבה על בית"ר בטדי, אבל זה נגמר רק בתיקו.
"עם כל הבלגן שעברנו, נראינו מצוין", מציין המאמן, ומפרגן לשחקנים: "מגיע להם כל הכבוד על כך שידעו לעשות את ההפרדה".
איך השפיעה עליך העזיבה של ברקת?
"לפני שאלונה הודיעה בתקשורת היא התקשרה אליי ואמרה שהיא עומדת לעזוב. זה מבאס מאוד. זה מועדון שאתה רוצה להגיע אליו, מועדון עם תקציב גדול ומטרה לזכות באליפות, ואז אחרי חודשיים היא עוזבת. היא לא נטשה, היא עזבה, וזה אומר שהמועדון יתנהל כמו שצריך ולא יתפרק. מאכזב מאוד שזה קרה, כי המחשבות שלי לגבי הקבוצה היו אחרות לגמרי. אבל אני לא מצטער על שום דבר, מה שצריך לקרות קורה. עכשיו צריכים לסיים את העונה כמו שצריך, וזה לא פשוט כשמדברים עם שחקנים על קיצוצים של 40 ו־50 אחוז. זה מוציא אותם מהפוקוס".
איך זה בא לידי ביטוי בשטח?
"כיום רוב השיחות במתחם הן בנושא הקיצוצים והחוזים לעונה הבאה. התקציב מאוד שונה ממה שהיה עד היום, אבל זה המצב. אני לא אחד שיוריד את הראש. יש לי שתי אפשרויות: לוותר ולשקוע או להגיד לעצמי 'רגע, בוא ננסה לעשות את הטוב ביותר עם מה שיש'".
בדיעבד, מצטער שעזבת את בני־יהודה באמצע העונה?
"לא. היה עניין של מיצוי. אני לא רוצה להגיד משהו רע על הקהל של בני־יהודה, אבל ראיתי שיש בעיות. היו מחאות נגד ברק אברמוב, שבשלוש שנים הספיק לזכות בשני גביעים ולייצר שחקנים מצוינים. העזיבה נבעה משילוב של כל הדברים ביחד. תמיד אוהב את בני־יהודה, אבל עדיף להיפרד מאשר למשוך את זה ולהגיע לתוצאות לא טובות. ואז הגיעה הפנייה מבאר־שבע, וכשאתה מקבל הצעה ממועדון גדול כזה אתה לא אומר לא. זו ההזדמנות הראשונה שלי בקבוצה גדולה, על כל המשמעויות. למשל, אני יכול להשתמש בעזרים טכנולוגיים. זה מועדון מתקדם מאוד, מהטופ של הכדורגל הישראלי".
ועכשיו אתה מוצא את עצמך מתמודד עם חדר הלבשה ממורמר.
"הקבוצות האחרות לא קיצצו לעונה הבאה, דיברו על העונה הזו. לא פייר כמאמן לשפוט שחקנים ולהיכנס להם לכיס. כולנו קיצצנו, כולל אני. ברור שזה מפריע לשחקנים. אין לי זכות להגיד לשחקן מסוים לקצץ. להגיד שזה פוגע - כן. החוכמה היא לשים את הדברים בצד כשמגיעים למגרש".
"סיטואציה שלא היינו בה"
זה אפשרי במצב הנוכחי?
"זו סיטואציה שאף אחד מאיתנו לא היה בה מעולם, אנחנו לא יודעים איך להתנהל בה. פתאום מגיע נאמן שמדבר עם השחקנים על הדברים האלה, מתחילות כותרות, ואז יש אימון וצריכים לעשות סוויץ' בראש. המזל הוא שאלונה הביאה את איתי בן־זאב ואת אסי רחמים שמנסים לעשות הכי טוב. להגיד לך שזה מצב אידיאלי? לא. לא יודעים מי יישאר, מי יסכים לקצץ, את מי נצליח לצרף. לא ברור איזו קבוצה תהיה פה בעונה הבאה".
התוכנית בבאר־שבע היא למנות את אליניב ברדה למנהל המקצועי ואת מאור מליקסון לעוזר שלך.
"הגעתי כמאמן, ומובן שאני אקבל את ההחלטות לגבי השחקנים. ברדה הוא שם גדול יחד עם מליקסון, שאני בעצמי צירפתי לצוות. כרגע שניהם העוזרים שלי. ברגע שידברו איתי על העניין – אסביר את עמדתי".
