1. כתבתי בגמר המזרח בין מיאמי לבוסטון שברד סטיבנס, מאמן בוסטון, משול בעיניי לאמן שמגיע לכיתת כתיבת שירי אהבה ופואטיקה. הוא כותב יצירות נפלאות, אבל אז הוא מגלה שבספסל הראשון של הכיתה יושב לאונרד כהן.
אתמול כהן (ספולסטרה), היה צריך לחזות בג׳ף באקלי שר את ״הללויה״ שלו. זה כבר נתון שאי אפשר להתעלם ממנו. זו עונה מטורפת, לא מתוזמנת, הכל בה לא רגיל, ופרנק ווגל, מאמן הלייקרס, הביא כל שחקן ושחקן שלו לכושר שיא, בדיוק כשהם היו צריכים להגיע לשיא. זו כבר לא מקריות. זה כבר לא המערב חלש, וכשייפגשו במזרח יחזרו לקרקע. ככה רונדו קולע לשלוש, הוא כבר לא יחזור להשטיח את הממוצע שלו.
2. טוב, אבל זה לא רע כשאלילת המזל מרחפת מעליך כמו שכינה, עטופה בגופיה מספר 24 בצהוב.
3. הסדרה הזו מקבלת צורה של: זה נגמר כמעט לפני שהתחיל. דראגיץ׳ מחוץ לסדרה, אדבאיו ובאטלר כבר לא יהיו מאה אחוזים, והם צריכים רק להתמודד נגד השחקן הכי טוב בעולם כרגע, מגובה בלברון ג׳יימס שאמר אחרי משחק שבו היה רחוק אסיסט אחד מטריפל דאבל, שזה "היה משחק בינוני" עבורו, שהוא התחיל לא טוב או משהו כזה.
4. אנתוני דיוויס נראה לא עציר. בשני הצדדים. ירצה, יקלע שישים. ירצה, ירדוף אחרי השוטינג גארד. ירצה או לא ירצה - הוא מעמיד מטרייה מתחת לסל.
יותר מכך, כל הקבוצה הזו נדבקה בו. לא אנוכית, סופרסטארים עם מוסר עבודה של פועלי קו ייצור במפעל. מה שהיה מדהים אתמול במשחק לא היו אחוזי הקליעה של הלייקרס מהשלוש, אלא העובדה שהתנפלו על הכדורים החוזרים מההחטאות היחידות שלהם מעבר לקשת, ושברו למיאמי את הלב.
ככה נראה מגע המידאס של דייויס: רונדו מפציץ משלוש, לברון לא מרגיש שכל העולם על הכתפיים שלו, הווארד משחק כדורסל חכם, קוזמה מוסר. קוזמה מוסר לשחקן מהקבוצה שלו!
5. אולי זו באמת רק רוח הרפאים שמרחפת מעל אורלנדו במסוק עטופה בגופיית וינטאז׳ מספר שמונה בסגול.
6. זה מחייב הדגשה: הפציעות לא קשורות לכלום. הן עזרו ללייקרס לנצח, הן לא ניצחו את המשחק ללייקרס. כשהלייקרס משחקת ככה, כשהצוות המסייע מסייע ככה לשניים מחמשת השחקנים הכי טובים בליגה, אף קבוצה בריאה היא לא תחרות ללייקרס.
7. אולי הדבר הכי גדול שפרנק צ׳או מי-וו ווגל עשה היה לגייס ללייקרס (כאילו שדייויס, לברון ורוחו של 24 לא מספיקים) גם תורת לחימה אסייתית עתיקה בשנים: הוא לקח את כל הדברים שעשו ממיאמי סינדרלה, והלביש אותם על הקבוצה שלו. הגנה גמישה, חוסר אנוכיות, סינרגיה קבוצתית, הגנה מעולה בעיקר בצבע ומינימום גישות לקו העונשין. ווגל נתן למיאמי להרגיש מה זה אומר ליריבות לשחק נגד מיאמי. נעים זה לא.
8. בגלל הנוכחות של דייויס, בגלל שלא הכל מוטל על כתפיו, ג׳יימס משחק היום את הכדורסל הכי חכם בקריירה שלו. כל בחירה שלו כמעט נכונה. ההתקפה שלו על הצבע אחרי חילופים בהגנה (בעיקר כשהירו ורובינסון התחלפו עליו) היתה בית ספר לכדורסל.
9. תסתכלו על הלייקרס כמה שאפשר. זה לא יחזור. שבעה שחקני משנה מסתובבים באורביט מסביב לשני כוכבי לכת, מתוך ידיעה ברורה שכוכבי הלכת יזינו אותם אם הם יהיו במקום הנכון ובזמן הנכון.
10. עוד שלושה, בראדר קובי. זה מכתוב.
