"הבועה" של שחקני ה־NBA בדיסני וורלד היא עניין גמיש למדי. אם בתחילה היה נדמה שמדובר במתחם מבוצר שברגע שנכנסת אליו תוכל לצאת רק אחרי הדחה, אז בימים האחרונים עולים יותר ויותר דיווחים על שחקנים שלקחו חופש מהבועה מסיבות שונות ומשונות, בעיקר משפחתיות, לפני שחזרו ונאלצו לעבור מחדש את תהליך הבידוד באורלנדו לקראת חידוש העונה בחמישי בלילה.
הסיפור התמוה ביותר בינתיים שייך ללו וויליאמס מהקליפרס. הסקורר שהמציא מחדש את תפקיד השחקן השישי עזב את הבועה כדי לנסוע לאטלנטה עבור טקס אשכבה שנערך לאביו של חבר קרוב. רק שעם שובו התפרסמו באינסטגרם תמונות שלו מבקר במועדון חשפנות, וגם הזגזוג של החבר שהעלה אותן (הסיר את הפוסט וטען כי מדובר בתמונות ישנות שנזכר בהן כי הוא מתגעגע לוויליאמס) לא עזר במיוחד, מאחר שהשחקן מצולם בהן עם המסכה שחולקה לכל מי שהגיע למתחם באורלנדו...
הסיפור הזוי, אבל מדגיש את הרצינות שבה לוקחים ב־NBA את העניין. בליגה בוחנים כל מקרה של חזרה לבועה, ולפיו קובעים את משך הבידוד. המינימום הוא ארבעה ימים, אך עתה, בגלל הבילוי הלילי של וויליאמס שנחקר כעת, ייתכן שהוא ייאלץ להעביר עשרה ימים בבידוד במלון באורלנדו.
אווירת קולג'
לא נעים, אבל בסך הכל, נראה שאחרי החששות הראשוניים החבר'ה מסתגלים לעניין. 22 הקבוצות שהגיעו למתחם נהנות מכל הפינוקים האפשריים כדי שהשחקנים לא ירגישו חנוקים - חדרי משחקים, מספרה, מסעדות, אולם באולינג, חדרי כושר ומה שמסתמן כאטרקציה הגדולה ביותר מבחינתם - אגם פסטורלי שבו רבים מהם מבלים שעות ארוכות בדיג. ה־NBA השקיעה 170 מיליון דולר בעניין, ואת התוצאות אפשר לראות באינספור תמונות באינסטגרם. הכל כדי לשכוח מבדיקות הקורונה, מההיגיינה המוקפדת, מהשמירה הצמודה סביב שלושת המלונות שמאכלסים את הקבוצות (36 איש מכל מועדון), שלושת מתקני האימונים ושלושת האולמות שבהם ישוחקו משחקי ההכרעה של העונה, וכבר קיבלו תרגול בדמות משחקי ההכנה.
אז איך עובר היום על השחקנים? אלו שבבידוד מקבלים את הארוחות בחמגשיות לחדרם (אלו הארוחות שעליהן התלוננו חלק מהם בתחילת הדרך, סוג של אוכל מטוסים מפוקפק, אבל הוא מיועד רק לימים הראשונים). האחרים יורדים למרכז הכנסים במלון שלהם, שם ישנם חדרים המוקצים במיוחד לכל קבוצה כדי למנוע ערבוב בין השחקנים, ושם הם מקבלים את הארוחות המגוונות יותר - סלטים, פסטות, בשרים ועוד - מעובד עטוי מסכה וכפפות שניצב מאחורי מחסום זכוכית.
בחדרים שבהם השחקנים עוברים תדרוכים, הקבוצות דאגו לעיצוב שנועד לתת לשחקנים הרגשה ביתית ככל האפשר, עם תמונות ענק מרגעים גדולים של המועדון. כמובן שבחדר עצמו, לצד עטיית המסכה, נשמר גם הריחוק החברתי ולשחקנים אסור לשבת זה לצד זה אלא במרחק סביר. עם זאת, ותחת הגבלות סבירות, אחרי הקפדה מחמירה בתחילה, כיום השחקנים מורשים לצאת מהמלון שלהם כדי לבקר בשעות החופשיות חברים במלונות האחרים.
נשמע שיש להם לא מעט מרחב נשימה, אבל אסור לשכוח שהכל זהיר במיוחד. השחקנים יודעים שכל הדבקה עלולה ליצור התפרצות שתהרוס את העונה, אז הם ממלאים בסבלנות הצהרות בריאות ועוברים בדיקות בקביעות. האולמות מקורצפים מקצה לקצה אחרי כל אימון או משחק, וכל פינה עוברת חיטוי לפני שימוש חוזר. העיתונאים שנשלחו לבועה ועברו בידוד בעצמם חייבים להגיש בקשות לביקור באימון יומיים מראש.
זו לא בדיוק אווירה נינוחה וספונטנית, כפי שהסביר סנטר הלייקרס ג'אבייל מגי: "ההתאמה הקשה ביותר עבורנו היא העובדה שאיננו יכולים לעשות מה שמתחשק לנו. זה קצת מזכיר את הקולג', להיות במעונות ולאכול את האוכל שנותנים לך. זה כמו מסע של שלושה חודשים, אבל הוא לא כל כך נורא".
אתגר קלסטרופובי
דבר נוסף שאליו התחילו השחקנים להתרגל מאז חידוש משחקי ההכנה הוא עניין היעדר הקהל. בכדורגל האירופי מכירים זאת היטב, בכדורסל הכל עדיין טרי. היציעים יהיו ריקים, אך באולם יוצבו מסכי ענק שעליהם יוקרנו תמונות של מאות אוהדים שיתחברו דרך האינטרנט ויעודדו, בהם בני משפחה של השחקנים. סנטר יוטה רודי גובר, שחקן ה־NBA הראשון שנדבק בקורונה - מה שהחל את שרשרת האירועים המהירה שהובילה להפסקת הליגה במארס - התייחס לנושא: "זה קצת מזכיר לי את הסדרה 'מראה שחורה'. זה דבר טוב, יהיה נהדר עבור המשפחות לצפות בנו, בזמן שאנו נדע שהן שם ביציע".
בן סימונס מפילדלפיה הוסיף: "כדאי מאוד שיוסיפו גם אופציה של שריקות בוז, כי אם לא נשחק טוב, אנחנו רוצים לשמוע אותן. אי־אפשר לא לתת לנו את האוהדים הייחודיים שלנו". שלא יבנה על זה: האוהדים שיופיעו יהיו חייבים לעמוד בתקנון מחמיר של התנהגות, וקללות לא באות בחשבון.
להתמודדות הרגילה עם הלחץ של הפלייאוף יהיה צורך להוסיף עצבי ברזל. הקבוצות שיגיעו לגמר הפלייאוף, אחרי קרבות קשים נטולי ביתיות בזירת גלדיאטורים אחת גדולה ומוגנת, ישלימו שלושה חודשים כאלה, כאשר לקראת הסוף כבר יהיו מעטים בבועה הזו וההרגשה תהפוך קלסטרופובית. זה אתגר שמעולם לא הוטל על שחקן NBA.
