כאוהד נבחרת ישראל עשרות שנים וכאחד שעוקב אחרי הכדורגל הישראלי, גם בביצה המקומית וגם בזירה האירופית, אין לי ספק שהכדורגל שלנו השתפר מכל הבחינות – מנטלית, הכושר הגופני, היכולת האישית של שחקנים, ואני לא מתבייש לומר כן, גם בפיזיות (למי שראה את שון וייסמן מחלץ כדור בגליץ' בריצה משחקן סקוטי במשחק האחרון).
אם ניקח את המשחקים של הנבחרת בגביע האומות בשני הטורנירים, יורו ומונדיאל, נגלה נבחרת שאפתנית, נחושה, מגובשת ועם מרכיבים שלא היכרנו בכדורגל שלנו, כמו חזרה מפיגור במשחקים, ולחץ גבוה על שחקני היריבה.
אם נתמקד בשלושת המשחקים האחרונים מול הסקוטים ושני המשחקים מול הסלובקים והצ'כים נגלה שיש לנו מקום לאופטימיות יותר מזהירה. במשחקים מול אותן נבחרות גילינו עליונות בהמון דקות ולחצנו על הדוושה כדי להכריע את ההתמודדות. הפערים מול הצ'כים הם לא מה שהיו פעם, כאשר כבר בדרך למגרש היינו בפיגור. צ'כיה ניצחה בשיניים פעמיים בהפרש של שער אחד, ואם מנור סלומון היה מבקיע בדקה ה־90 (בעט לקורה) וערן זהבי לא היה מפספס כדור שהוא כובש עם כיסוי בעיניים, יש לנו שתי נקודות מנבחרת מדרג א'.
ומה נגיד על המפגשים עם הסקוטים? מדינה עם תרבות כדורגל מדהימה שנתקלה בחבורה לוחמת, ממוקדת ומנוהלת היטב? אמרנו התקדמות, אמרנו וילי רוטנשטיינר. בכל המשחקים מול הסקוטים החסונים, הם לא הכריעו את הנבחרת שלנו ב־90 דקות, והשחקן הכי טוב במשחק האחרון הוא דווקא שוער בליגה הסקוטית, תוצרת כחול לבן. הנבחרת שיחקה ללא רגשי נחיתות, לא ראינו שחקנים רצים לשתות מים בדקה ה־60, בחירות נכונות של שחקנים, חדר הלבשה בריא ומגובש עם ניהול נכון של תקרית מביכה בין שני הכוכבים שלנו.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
*אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
