כולנו גדלנו על משפטים אלמותיים כמו "טעויות הן חלק מהמשחק" או "לשופט אין הילוך חוזר כמו בטלוויזיה", או המשפט שאהוב עליי במיוחד "השופט חייב לקבלת החלטה בשבריר השנייה".
כמו היה כיף לגדול בשנות ה-80 וה-90 העליזות שכל זה באמת היה נכון. השימוש ב-VAR שינה הרבה מאוד, אבל בעיקר חושף את רמת השיפוט הירודה שמציגים כמעט מדי משחק נציגי איגוד השופטים במגרשי הכדורגל.
לא רק שלשופטים היום יש את כל הזמן שבעולם (ולפעמים זה באמת נראה שהם מנסים לנצל את כולו) כדי לקבל החלטות מכריעות, הם זוכים לראות את המהלך שוב ושוב (ושוב) מכל זווית אפשרית ועדיין מצליחים לקבל החלטות שיפוטיות ברמה ירודה ביותר, עם ניחוח מתובל בחוסר אחידות משווע.
ושוב, ייתכן שגם בעבר רמת השופטים בארץ הייתה ירודה, אבל לפחות אז היה להם תירוצים טובים, ה-VAR במקרה הזה חושף, כאמור, את איגוד השופטים במערומיו.
איזה תירוץ יכול להיות לשופט לקבל החלטה לא נכונה אחרי 30 הילוכים חוזרים? איזו סיבה יכולה להיות לחוסר אחידות גדולה כל כך בין משחק למשחק או בין שופט לשופט?
ייתכן שבזירה הבינלאומית עדיין יש מקום לחוסר אחידות מסוים שנובע מהבדלי תרבויות או תפיסה מעט שונה של איך צריך להיראות משחק כדורגל, אבל בזירה המקומית איגוד השופטים חייב להתוות מדיניות ברורה, לבחון את המקרים, ולקבוע כללים אחידים לכל הקבוצות.
יסלחו לי השופטים הנכבדים, אבל גם הענישה צריכה להיות שונה לחלוטין. יושב לו שופט VAR בניידת ממוזגת, צופה בהילוכים חוזרים במשך דקות ארוכות וממליץ לשופט הראשי "ברמה וודאית" לשנות את ההחלטה – ה"עונש" על החלטה שגויה במקרה כזה צריכה להיות כפולה ומכופלת.
זאת כבר לא טעות שיפוט – זאת טעות בשופט.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
= אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
