90 יום בדיוק ללא כדורגל ישראלי. זה המספר, הזמן שעבר מאז המחזור שסגר את העונה הסדירה והוציא את כולנו לפגרת קורונה כפויה ועד השבת הקרובה שתביא איתה שוב את הכדורגל. 90 יום, רק יום אחד פחות מפגרת הקיץ האחרונה, ובקיץ עוד יש מלפפונים, ריגושים אחרים. עבור אוהד כדורגל ישראלי מדובר בנצח.
הפגרה היותר-מדי-ארוכה גורמת לאנשים להרגיש כמו בפתח עונה חדשה, אבל זה אינו המקרה. יש טבלה עם מספרים, יש מרחק נקודות מקבוצה לקבוצה, אין שחקנים חדשים כפי שרגילים לראות בין עונות. עם זאת, כן יש דברים חדשים להסתכל עליהם כיוון שהקבוצות עומדות בפתח תקופת כדורגל ייחודית, כזו שהם, ואנחנו, לא חווינו מעולם.
הקבוצות לא רגילות לחזור מפגרה ארוכה למספר מצומצם של משחקים – עשרה בפלייאוף העליון, שבעה בתחתון – שגם יחרצו גורלות. הן לא רגילות לעומס, או ליציעים הריקים, או לנסות משהו מקצועי אחר שהיו שלושה חודשים לחשוב עליו. אז הנה, לפני שנכנסים לאותה תקופה מיוחדת, המדריך לשובה של ליגת העל. תודו שהתגעגעתם.
חיסרון הביתיות
לפחות במחזורים הראשונים לא יהיו אוהדים ביציעים. האם האצטדיונים הריקים יפגעו בקבוצות הביתיות? ההיגיון אומר שכן, וכך גם המספרים משני המחזורים הראשונים ללא קהל בגרמניה. מתוך 18 "משחקי רפאים", כפי שהם מכונים שם, השיגו קבוצות הבית שלושה ניצחונות בלבד. לשם השוואה, כשהיה קהל העונה ניצחו קבוצות הבית בבונדסליגה ב-43 אחוז מהמשחקים.
הנושא עדיין צריך להיבחן כיוון שבדרום-קוריאה, למשל, שם שוחקו שלושה מחזורים ללא קהל, קבוצות הבית דווקא השיגו אחוז הצלחה מרשים. בכל מקרה, בישראל יתרון הביתיות פחת עם השנים, ושימו לב מה קורה העונה: מכבי ת"א השיגה הרבה יותר נקודות במשחקי החוץ מאשר בבית. גם בית"ר ירושלים והפועל ת"א ניצחו יותר בחוץ. מכבי חיפה עם מאזן זהה בין בית לחוץ. הקבוצה היחידה בצמרת שמנצחת הרבה יותר בבית היא הפועל באר-שבע, 28 נקודות לעומת 16.
יכול להיות שהיעדר הקהל יביא למשהו אחר לגמרי. בגרמניה מספרים שיש שחקנים שפתאום מתבלטים במשחקים. כאלה שתמיד אמרו עליהם משהו בסגנון "אם רק הייתם רואים מה הוא עושה באימון", אבל אז, מול קהל, חטפו פחד במה. נושא שמעניין לבחון אותו במחזורים הראשונים.
חשיבות הרוטציה
היעדר הקהל יכול להביא לפגיעה בקצב המשחק, שגם ככה אינו גבוה בישראל. יש דברים נוספים שיכולים להיות משמעותיים לקצב, ובראשם עומס המשחקים. אנחנו הולכים לקבל בשישה שבועות עשרה מחזורי ליגה פלוס חצי גמר וגמר גביע. לכך צריך להוסיף גם את מזג האוויר החם יחסית בחודש יוני, שבו לא נהוג בדרך כלל לשחק.
יהיו פציעות, זה ברור. יש חשיבות לעומק הסגל, לביצוע רוטציה נכונה, לבנייה ויישום של תוכניות (עוד בזמן הבידוד). הנושא הזה יכול להיות משמעותי במיוחד במאבק נגד הירידה, כיוון שהסגלים של קבוצות התחתית מצומצמים יחסית.
המומנטום קובע
מומנטום הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר בכדורגל, גם בתוך משחק וגם משבוע לשבוע. והנה, המומנטום מקבל זרז נוסף בדמות בליץ משחקים. הוא יכול לקבוע את גורל העונה בגלל השילוב בין אותו עומס משחקים מדובר לבין העובדה שמדובר בימי הכרעה. רוצים להיכנס יותר לעומק? אפשר לומר שהמומנטום שיתפסו הקבוצות ממש בהתחלה ישפיע על הכל.
נניח שבמחזור הראשון מכבי חיפה מפשלת מול הפועל ת"א והנה היא מגיעה למשחק מול מכבי ת"א, ארבעה ימים מאוחר יותר, עם הראש למטה. מאבק האליפות יכול להסתיים שם. אותו דבר אם יקרה ההפך, ופתאום נקבל ראש בראש צמוד. בית"ר נאבקת עם באר-שבע על מקום באירופה, והן נפגשות בשבת הקרובה. בתחתית רעננה במרחק שש נקודות מהקו האדום ופותחת בשני משחקי חוץ. אם לא תנצח לפחות באחד מהם, גורלה ייחרץ.
שילובים חדשים
מרקו בלבול תירגל שלושה בלמים במשחקי ההכנה, איך שחשבנו בתחילת העונה שהוא הולך לשחק. אז הוא ויתר משום שרצה שהבלם השמאלי יהיה עם רגל שמאל ורמי גרשון לא עמד לרשותו. במכבי ת"א חוזר דור פרץ. רק פעמיים – לא העונה, בכלל – שיחקה השלישייה גלזר-גולסה-פרץ יחד ויהיה מעניין לראות את השילוב. ולדימיר איביץ' אוהב לחזק את האמצע במשחקי חוץ בסגנון שרואים בפלייאוף.
עוד שילוב מעניין? אלירן עטר ועידן ורד. הם פתחו יחד רק במשחק אחד, הופיעו ב-137 דקות משותפות ובהן עטר הבקיע שלושה שערים ו-ורד שניים. גם בהפועל ת"א נראה חידושים. העובדה שהקבוצה לא נרשמה לאירופה תביא לכך שישותפו שחקנים צעירים. שבעה מהם עלו לסגל הבוגרת, והראשון שצפוי לקבל דקות הוא המגן השמאלי דורון ליידנר (גם בעל הפוטנציאל הגדול ביותר מבין השבעה).
אקטיביזם שיפוטי
גם השופטים היו צריכים לעבור הכשרה. יש עדיין VAR, לא להתבלבל, כשחציצה מפרידה בין שלושת אנשי הצוות בניידת. על המגרש, השופטים קיבלו הנחיה לא להתקרב יותר מדי לשחקנים, ואלה יוזהרו שלא להיצמד לשופט (לא יישלף על זה כרטיס צהוב, בניגוד לשמועות שרצות בימים האחרונים).
פיפ"א הודיעה שכל ליגה תבחר אם לקבל את התיקונים החדשים לחוקה כבר עכשיו או לחכות. לא מדובר בחוקים דרמטיים (הבולט: מעכשיו "יד" נחשבת האזור שמתחת קו בית השחי), ובכל מקרה בישראל לא הודיעו רשמית על החלת התיקונים, אבל כן התקבלה האפשרות המוגבלת לזמן הקורונה – חמישה חילופים, אותם אפשר לבצע בשלוש פעימות שונות.
ויש גם את נושא החגיגות. אסור לחבק, לנשק, אפילו להתקרב כדי לחגוג שער. אנחנו נראה חגיגות מיוחדות, יצירתיות. זה ייראה מוזר, אבל עדיין כדורגל, וכדורגל ישראלי. חיכינו לו יותר מדי זמן.
